73% מבני ה-60+ חוששים מהרשת – ולכן לא עוברים לבנקאות דיגיטלית

"הדיגיטציה במערכת הבנקאית והמעבר לשירותי בנק דיגיטליים פוגעים באזרחים ותיקים, אבל לא רק – יש גם בני 50 ויותר שלא בנויים למעבר לשימוש בשירותים הדיגיטליים של המערכת הבנקאית", כך אמרה לפני ימים אחדים ח"כ מירב כהן (יש עתיד). ח"כ כהן הייתה השרה לשוויון חברתי – משרד שכולל את הטיפול באזרחים ותיקים – בממשלה הקודמת, ועסקה בנושא גם לפני שהצטרפה לפוליטיקה. היא אמרה את הדברים בדיון שנערך בוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה, שהיא עומדת עומדת, על סגירת סניפי בנקים בעקבות המעבר שלהם לדיגיטל.

מנתונים שנמסרו לוועדה עולה כי 73% מבני ה-60 ומעלה חוששים משימוש באינטרנט, ולכן לא עוברים לדיגיטל ולא נהנים מהשירותים הבנקאיים באופן מלא. לדברי ח"כ כהן, "העולם הולך לכיוון הדיגיטלי והמגמה ברורה, אך הפתרונות לא ברורים".

ח"כ מירב כהן. צילום: דוברות המשרד לשוויון חברתי

בדיון עלה כי אין מעבר לשירותים דיגיטליים שמותאם לאזרחים הוותיקים בכלל ולשורדי השואה בפרט, מה שפוגע בהם פגיעה משמעותית. נציגי מערך הדיגיטל הלאומי אמנם הציגו לוועדה תוכניות אוריינות דיגיטלית שנעשו עבור אוכלוסייה זו, אולם עד כה, רק מעל 50 אלף איש הוכשרו במסגרתן מתוך מעל 1.163 מיליון אזרחים ותיקים שיש בישראל (נכון לסוף 2021).

"ניצולי השואה לא מקבלים מענה לשירותים שהם צריכים"

ח"כ כהן ציינה כי הכשרות דיגיטליות הן לא תמיד הפתרון עבור אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, וכי יש לנהוג בנושא באחריות וברגישות חברתית, ולשמור על החלופות הלא דיגיטליות. כמו כן, היא קראה לממשלה לחשוף את הנתונים שנציגי הממשלה לא ידעו לומר אותם בדיון: כמה כסף מוקצה והוקצה בעבר לפרויקט להב"ה, שמטרתו לצמצם את הפער הדיגיטלי במדינה, ומהן התוצאות של פעילותו. "מביך שנציגי הממשלה שהגיעו לדיון לא יודעים לתת את התשובות לכך", אמרה. כמו כן, היא אמרה כי יש להציג לשורדי השואה אילו שירותים הממשלה נותנת להם באופן דיגיטלי ואילו לא.

בדיון דיבר שמואל טנא, ניצול שואה ויו"ר הוועדה למיצוי זכויות ניצולי השואה. "ניצולי השואה לא מקבלים מענה לשירותים שהם צריכים", ציין. "מוקד הסיוע הטלפוני של עמותת אביב לניצולי השואה הוא הגוף היחידי שבו הם משאירים פרטים וחוזרים אליהם". הוא אמר כי "אנחנו יוצאים לפרויקט משותף עם צעירים, שילוו מבוגרים וידריכו אותם על שימוש בדיגיטל בכלל ובזום בפרט".

טנא הוסיף שסגירת הסניפים הפיזיים של הבנקים מכבידה מאוד על האזרחים הוותיקים, ובכללם שורדי השואה. "במקום מגוריי, בלוד, סגרו סניפים של בנקים ודואר, ואנחנו צריכים לנסוע לרמלה", אמר.

זיו ברק מדואר ישראל ציין כי אזרחים ותיקים מקבלים, לפי החוק, פטור מתור בסניפי הדואר. "מעבר לזה", הוסיף, "הדואר פועל במגוון דרכים וולונטריות עבור האזרחים הוותיקים ומאפשר להם להזמין תור לא רק באמצעים דיגיטליים אלא גם במוקד הטלפוני, דרך מוקד אנושי, וכן במחשבים בסניפי הדואר".

"צריך לפשט את השפה באינטרנט"

עידו פיק מהמרכז להעצמת האזרח הצביע על אתגר נוסף: הצורך לפשט את השפה באינטרנט. "הממשלה אמנם מתקדמת דיגיטלית אבל חייבת לקחת בחשבון שהאצה דיגיטלית דורשת פישוט שפתי", אמר. "בארצות הברית ובקנדה קיים סטנדרט בנושא. בישראל, מערך הדיגיטל הלאומי אמנם הוציא מסמך איך צריך להיראות דף שירות ממשלתי, אבל יש צורך שיהיה מנוע חיפוש פנימי בכל אתרי הממשלה, משום שאנשים לא יודעים איך למצוא את השירות המבוקש. בנוסף, צריך שתהיה אפשרות להשאיר פידבק אונליין למשרדי הממשלה, על מנת שבמשרדי הממשלה ידעו האם ועד כמה האזרחים מרוצים מהאתרים שלהם ומה יש לשפר".

טיבי רבינוביץ', מנהל השירות באיגוד הבנקים, אמר כי "כמות סניפי הבנקים שנסגרים בישראל היא מהנמוכות בעולם, ובארץ קיימת חקיקה ייחודית שלא מאפשרת לבנקים סגירת סניפים ללא אישור בנק ישראל, שבודק שבסגירת הסניף אין פגיעה ושיש סניפים קרובים אחרים שהלקוחות יכולים להגיע אליהם במקום אלה שנסגרים. זה מצמצם פגיעה באוכלוסיות מוחלשות". הוא ציין כי "תהליך הדיגיטציה אכן פוגע פגיעה קשה באזרחים הוותיקים, שמתקשים בפעולות הדיגיטליות. כאן דרושה חמלה אנושית".