תנובה מתרחבת במזון הטבעוני: תפתח בארץ מפעל לבשר מתורבת

חברת תנובה בישרה בשבוע שעבר כי היא תהיה יצרנית וספקית המזון הראשונה שתפתח מפעל לייצור בשר מתורבת בישראל, והודיעה שתעשה זאת בשיתוף עם חברת הביוטק פלוריסטם (Pluristem). תנובה היא נכון להיום חברת המזון הגדולה בישראל שנכנסה לשוק הבשר המתורבת עם סטארט-אפ משלה בתחום. 

המפעל שתנובה תקים ישתמש בטכנולוגיית 3D לייצר בשר מתאים של שריר ושומן, כמו גם חלבונים. לפי החברה, המתקן החדש יאפשר להגדיל את יכולות הייצור הקיית כיום ב-700%. לדברי החברה, כבר השנה אנו צפויים לראות מוצר גולמי ראשון של בשר מתורבת מתוצרתה.

כרוך בנזקי סביבתי חמור. גידול בשר לצריכת האנושות. צילום: Shutterstock

מה זה בשר מתורבת ולמה צריך כזה?

בשר מתורבת הוא בשר המיוצר מתאים של בעלי חיים, שנלקחים מהם באופן שאינו מצריך הרג או פגיעה. התאים מגודלים במעבדה, בתוך הפעלת הליך טכנולוגי מתקדם, ומספקים לצרכן את אותו בשר מוכר, רק באופן הומאני וכן בתוך רווח של יתרונות סביבתיים ובריאותיים הכרוכים באכילת בשר מתורבת ולא צריכת בשר של חיה מתה. 

בשר מתורבת נחשב כחלבון חלופי, ואל גידולו מתאי בעלי חיים בסביבה מבוקרת, מתייחסים כיום כאל אפשרות בת קיימא, אתית ובריאה יותר לצריכת בשר.

מלבד הפן המוסרי המאוד בעייתי שלה, צריכת בשר פוגעת בסביבה במספר דרכים, ביניהן: צריכת הבשר מובילה לשימושים נרחבים בקרקע לצורך גידול בעלי החיים במכלאות ענק, וגם כדי לגדל יבול שמיועד להאכלתם. השימוש הזה בקרקעות לצורך "הכנת" הבשר גורע מהשטחים החקלאיים שנועדו לשם גידולים חקלאיים פשוטים (כדוגמת קטניות וחיטה) שיאפשרו ביטחון תזונתי של כלל האנושות.

נכון להיום המין האנושי צורך בעלי חיים ותוצרתם בהיקפים לא נתפשים. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, ה-FAO, בשנת 2019 נשחטו ברחבי העולם 324.5 מיליון בני ובנות בקר. המספר הזה, אגב, קשה לאיתור ודיוק, ויש הגורסים שמדי שנה נטבחים על פני כדור הארץ במסגרת התעשיות מהחי כ-100 מיליארד בעלי חיים בסך הכל.

בשל הצורך בשטחים לשם גידול הבקר הזה, נאלצים החקלאים גם לבירוא יערות – כריתת עצים או שריפתם כדי שניתן יהיה להפוך את היערות למכלאות או לגדל על שטחם סויה ותירס למען האבסת חיות המשק. הריאות הירוקות של כדור הארץ הולכות ומצטמצמות בדיוק בשל כך.

בנוסף, בגלל צריכת בשר מתרבים גזי החממה הפוגעים בשכבת האוזון המגנה על כדור הארץ. הדבר נובע בעיקר מגז המתאן שעדרי הבקר משחררים לאוויר. חוקרים מצאו כי גזי החממה מחממים את האוויר ומחמירים את משבר האקלים העולמי. 

ולבסוף: צריכת בשר מדלדלת את משאבי המים, שגם כך מוגבלים בעולם. לשם ייצור קילוגרם בשר נדרשים 15,000 ליטרים של מים, לעומת 2,000 ליטרים של מים לצורך גידול קילו קטניות.

בחברות מבינים שהעולם ישתנה. תנובה ופלוריסטם. צילום: עיבוד ממוחשב

בתנובה ובפלוריסטם מבינים שהעולם חייב למצוא פתרון בר קיימא לשם הזנת תושביו הרבים, גאים במיזם המשותף שלהם לייצור בשר מתורבת ותולים בו תקוות גדולות.

יקי ינאי, מנכ"ל פלוריסטם – הנסחרת בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב – אמר כי "הידע וההבנה המשמעותיים שלנו בהרחבת תאים בצורה מאוחדת ובקנה מידה המוני הוא נכס שתעשיות רבות דורשות' על מנת לגדל ולפתח מוצרים מבוססי תאים".

"בחרנו לשתף פעולה עם פלוריסטם כי אנחנו מאמינים שהיא מחזיקה באחת מטכנולוגיות ייצור התאים המתקדמות בעולם", הבהיר חיים גבריאלי, יו"ר קבוצת תנובה. "אנו מצפים משיתוף הפעולה בין החברות לחולל מהפכה בתעשיית המזון המתורבת ולפתח את הדור הבא של חלבונים אלטרנטיביים".

ואם תהיתם, עקב הכותרת, האם תנובה באמת פונה יותר ויותר לכיוונים של מזון טבעוני, ללא שימוש בבעלי חיים, הרי שכדאי לדעת שהחברה לא מתכוננת לייצר רק בשר מתורבת אלא שהיא גם השקיעה ברימילק, סטארט-אפ ישראלי נוסף המייצר חלב ומוצרי חלב ללא שימוש בעלי חיים. במקרה של רימילק, החברה עוסקת בייצור חלבוני חלב הזהים לחלבוני חלב מן החי, באמצעות טכנולוגיית תסיסה מיקרוביאלית.