"אם התוכנית המשפטית תעבור – הנזק להיי-טק יהיה בלתי הפיך"

תעשיית ההיי-טק הישראלית תקטן דרמטית אם התוכנית המשפטית של הממשלה תעבור – זאת הייתה האמירה הכמעט קונצנזואלית בקרב בכירים רבים בהיי-טק הישראלי, שהשתתפו בדיון של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שהתקיימה היום (ג'). בכירים בקרנות הון-סיכון, כולל חמי פרס מפיטנגו – הקרן הגדולה במדינה – ואפילו נציג רשות החדשנות התריעו על הצורך בשמירה על יציבות בהיי-טק, שהתוכנית המשפטית עלולה לערער.

הנוכחים – ח"כים והבכירים בענף, ובראשם יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה – הביעו מורת רוח על כך שמשרדי הכלכלה והמשפטים, שהוזמנו לדיון, לא טרחו להתייצב אליו. לשיטתם, הסיבה לאי ההתייצבות היא שלמשרדים אלה אין תשובות לקריאות ולטענות של בכירי הענף. נציגי ממשלה שכן הגיעו לדיון היו ממשרדי העבודה והחדשנות, המדע והטכנולוגיה, שאמרו שעדיין מוקדם לקבוע האם תהיה לתוכנית השפעה שלילית על הענף, ובאיזו מידה היא תהיה.

"היזמים הישראליים ימשיכו להקים חברות – אבל לא בישראל"

אחד הדוברים החריפים ביותר היה פרס, המנהל את קרן פיטנגו. לדבריו, "ההיי-טק הישראלי ייפגע אנושות אם התוכנית הכלכלית תעבור, מה שיגרום לעליית מחירים ולירידה דרמטית בתשלום המסים למדינת ישראל. אם התוכנית המשפטית תעבור – כמעט שלא יהיה היי-טק ישראלי".

"אנחנו קוראים להידברות ולהגיע להסכמה, כי כרגע זו הפיכה משטרית. את החקיקה צריך לעצור במהרה, כי בקרוב הנזק להיי-טק הישראלי יהיה בלתי הפיך", אמר פרס. הוא נימק את הדברים בכך ש-"ברגע שמדינה לא מאפשרת ליזמות וטכנולוגיה לצמוח בסביבה של גיוון והגנה משפטית, היזמים הישראליים ימשיכו להקים חברות נהדרות – אבל לא בישראל. יש תהליך שקט של נטישה, שהולך ומחריף מיום ליום. הוא לא נעשה בעיתונים ולא ברעש. המשקיעים הזרים יברחו מכאן, אבל לא זאת הבעיה הראשית, אלא שהיזמים הישראליים יצאו מכאן".

"אני יושב בדירקטוריונים של חברות במאות מיליוני דולרים. הם לא רוצים כעת לראות את הכספים בישראל. כמויות הכספים שיוצאות מישראל עד כדי כך גדולות שהבנקים העולמיים מחזיקים את הסניפים פתוחים בסופי השבוע כדי לעמוד בביקוש. אנחנו רואים זליגה שקטה של תעשיית ההיי-טק, וככל שתהיה הבנה שמדינת ישראל הולכת לחקיקה לא דמוקרטית, יותר ויותר אנשים יקימו את החברות שלהם בחוץ".

"הצילו את אומת הסטארט-אפ שלנו". הפגנות אנשי ההיי-טק מציפות את הארץ. צילום: יניב הלפרין

"אם התוכנית תעבור תהיה עצירת השקעות כמעט מוחלטת"

ארז שחר, מנהל קומרה קפיטל, חזר על ההתרעה שמשמיעה הקרן מאז שהחלו הדיבורים על התוכנית. הוא אמר כי "אנחנו מתריעים מהיום הראשון ששמענו את תוכנית ההפיכה המשפטית על הנזק העצום שהולך להיגרם לשוק הטכנולוגי. כבר שנה וחצי יש משבר לא קטן בשוק ההיי-טק העולמי, וישראל יחסית במצב לא רע, אבל אם ההפיכה המשפטית תגיע לקו הסיום, הנזק להשקעות בהיי-טק הישראלי יהיה גדול מאוד. תהיה עצירה כמעט מוחלטות של ההשקעות הזרות בהיי-טק הישראלי. מדובר בהשקעות של 13.5 מיליארד דולר בשנה. עצירה כזאת תהפוך את המשק הישראלי לאחר לגמרי – נלך אחורה 40 שנה".

שחר אמר כי "לא נראה את הנזק קורה בין יום, זה ייקח זמן. הסיבה היא שהחברות יישארו בחלקן הגדול כאן, אבל הן יהיו כאן רק וירטואלית. המטות והקניין הרוחני שלהן יעברו לארצות הברית, כי הן חייבות להגן על עצמן. כבר עכשיו חברות אמריקניות מכניסות אזהרות על המצב בישראל למסמכים שהן מגישות לרשויות".

ענת נשיץ, משקיעה ויזמת בתחום מדעי החיים, ציינה כי "חברות הופכות את עצמן מישראליות לאמריקניות, זה התחיל עוד לפני משבר התוכנית המשפטית. הרבה מאוד מהיזמים הם מוביליים, קל להם לעבור במהירות לאן שהם רוצים. רבים מהם הוכשרו בחו"ל ובחרו להקים כאן את החברות. הם יכולים לעזוב. יש עליהם לחץ לעבור לעמק הסיליקון או לבוסטון, שואלים אותם למה הם בישראל, והם נלחמים בשיניים כדי להישאר כאן. אם התוכנית המשפטית תעבור, זה יהיה להם הרבה יותר קשה".

גם ברשות החדשנות מביעים דאגה מהשפעות התוכנית המשפטית על ההיי-טק הישראלי. צחי שנרך, בכיר ברשות, אמר בדיון כי "אסור לנו להיות בלי היי-טק. אם נגיע למצב כזה, נידרדר באופן משמעותי. המשקיעים והשווקים לא אוהבים אי ודאות. נושא היציבות מאוד מטריד אותם. גם אנחנו שומעים את מה שכולם שומעים. צריך להקשיב לאיתותים של השוק, ואי הקשבה תפגע בהיי-טק".

"התוכנית תפגע בשילוב של ערבים בהיי-טק"

כמה מהדוברים התריעו שהעברת התוכנית תשפיע גם על החברה הערבית – לא רק מההיבט הדמוקרטי, אלא גם בעצירת העלייה הזוחלת שיש בתעסוקת ערבים בהיי-טק הישראלי. מייסא ג'לג'ולי, מנכ"לית עמותת צופן, שפועלת לשילוב ערבים בהיי-טק הישראלי, אמרה כי "ההפיכה המשפטית כבר משפיעה על השילוב של הערבים בענף ובשוק התעסוקה בכלל, והיא תפגע עוד יותר. אנחנו מפחדים שההגנות על העובדים ייעלמו, ומקבלים איומים על אי הכרה בלימודים אקדמיים במוסדות מסוימים מחוץ לישראל, שסטודנטים ערבים רבים לומדים בהם. אנחנו מאוד מפחדים שתקציבים ממשלתיים שכה נחוצים לחברה הערבית ושמשרדי ממשלה וח"כים עבדו המון להביא אליה, כול להיי-טק, לא יינתנו יותר. אם ההפיכה המשפטית תתקבל, לא נוכל לקבל סעד בבית המשפט והמצב יהיה עגום".

היא פנתה בקריאה לחברות ההיי-טק להגביר את הגיוון התעסוקתי בכלל ואת העסקת עובדים ועובדות מהחברה הערבית בפרט, למרות המשבר וחרף תוכניות הממשלה.

ח"כ עידן רול. צילום: אלעד גוטמן

"אנחנו שומעים את הכאב האמיתי של ההיי-טק"

תשעה ח"כים נכחו בדיון: יו"ר הוועדה, עודה, וכן נעמה לזימי, עידן רול, אחמד טיבי, יאסר חוג'יראת, סימיון מושיאשוילי (הנציג היחיד מהקואליציה, שהשתתף אבל לא דיבר), רון כץ, שלי מירון ועופר כסיף. ח"כ כץ, יו"ר שדולת ההיי-טק בכנסת, אמר כי "אנחנו שומעים בדיון את הכאב האמיתי של תעשיית ההיי-טק הישראלית, של אנשים שברמה האישית לא יקרה להם כלום, הם יוכלו לעבור לחו"ל, אבל אכפת להם מהמדינה ומהחברה. מיליארדי דולרים כבר יצאו מישראל בעקבות המהפכה המשפטית של הממשלה והשלכותיה, והמשמעות היא שיהיו הרבה פחות מקומות עבודה, התייקרויות ושירותים ממשלתיים פחות טובים".

ח"כ רול, בעברו איש היי-טק, ציין ש-"הרפורמה היא לא פחות מהרס תעשיית ההיי-טק. מי שמכיר את התעשייה הזאת מבין שהכול מאוד פריך. היא מפתחת בשביל שווקים גדולים יותר מישראל, ולכן יכולה לקרוס מהר. המוחות יוצאי הדופן שלנו מאוד מבוקשים בשווקים אחרים. רבים נשארים פה ונלחמים פה על התעשייה כי הם פטריוטים, אבל כסף הוא לא פטריוטי אלא הולך להיכן שיש את התשואה הגבוהה ביותר. ההפיכה המשטרית אומרת: פה הכסף פחות בטוח, לך החוצה".

הוא הוסיף כי "בתפקידי הקודם, כסגן שר החוץ, נוכחתי לדעת שההיי-טק הישראלי הוא לא רק הקטר של המשק, אלא גם כלי מדיני. הממשלה ממשיכה לרמוס את אומת הסטארט-אפ".

ח"כ איימן עודה, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. צילום: דוברות הכנסת

ח"כ עודה סיכם את הדיון באומרו כי "ועדת המדע והטכנולוגיה עומדת נגד המהפכה השיפוטית, ותעשה הכול כדי להיאבק בה. המדינה צריכה להשקיע בהיי-טק ולא לחכות לגורמים בינלאומיים. את החברות מעניין כסף, אבל את המדינה צריכה לעניין האוכלוסייה. הוועדה תקיים ביקורים אצל משקיעים פרטיים, להגברת ההשקעות שלהם בפריפריה, ובחברות הערבית והחרדית".