כך ממסחרים ידע בטכניון

נתונים שפרסמה לא מזמן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלים שבשנים 2020-2021 חלה עלייה של 7% בבקשות לרישום פטנטים שהוגשו על ידי החברות למסחור ידע שפועלות ליד המוסדות האקדמיים הישראליים. כמו כן, נרשמה עלייה במספר הפטנטים שאושרו לחברות הללו – 687 לעומת 620 בשנתיים שלפני כן.

חברות למסחור ידע מיישמות פיתוחים ומיזמים שנולדים על ידי החוקרים הפועלים בין כתלי האוניברסיטאות. אלה מתועלים לפתיחת סטארט-אפים, ולשיתופי פעולה עם התעשיה ועם יזמים שמתעניינים ברעיונות לחדשנות. לא מעט חברות ישראליות מצליחות החלו את דרכן במעבדות המחקר של האקדמיה.

אחד המוסדות האקדמיים הוותיקים בארץ בכלל, ושפועל בתחום מסחור הידע בפרט, הוא הטכניון. בראיון לאנשים ומחשבים מסביר פרופ' קובי רובינשטיין, משנה לנשיא למחקר ומרצה למתמטיקה שימושית בטכניון, כיצד מסחור הידע פועל בו, במה זה שונה מאופי הפעילות במוסדות מקבילים ואיזה מחקר שלו הפך למוצר שמשמש יצרניות אופטיקה.

לדבריו, "מספר טפסי גילויי ההמצאה בטכניון עמד ב-2021 על 109, מספר בקשות הפטנט שהוגשו באותה השנה על 80 ומספר הפטנטים שאושרו – על 130. בארבע השנים האחרונות גדל מספר הסטארט-אפים שהוקמו על בסיס הפטנטים והפיתוחים שנעשו אצלנו פי שלושה. כל אלה הם תוצר של מבנה די ייחודי לתעשייה שהטכניון אימץ, שמיישם מודלים מתקדמים להעברת טכנולוגיה אליה".

במה שונה המודל שלכם מהמודלים של המוסדות האחרים?
"אנחנו המוסד האקדמי היחיד שאני מכיר ברחבי העולם שפעילות מסחור הידע שלו נמצאת בתוך המוסד עצמו, בעוד שבמקומות אחרים, המודל המקובל הוא שמסחור הידע נעשה על ידי חברות חיצוניות".

פרופ' קובי רובינשטיין, משנה לנשיא למחקר ומרצה למתמטיקה שימושית בטכניון. צילום: דוברות הטכניון

כיצד זה בא לידי ביטוי אצלכם?
"אני מנהל את החברה שעוסקת בקידום המחקר והפרויקטים שנעשים אצלנו. לצידה פועלת יחידה עסקית שנקראת T3. שוני נוסף במודל הפעילות שלנו הוא שהיא לא נמדדת בהכרח לפי שורת הרווח, אלא לפי הביצועים. זה מאפשר לחוקרים להתמקד בפיתוח ולא לבדוק בכל דקה אם יש איזה סטארט-אפ חדש בתחום שלהם. מדובר בחלק מתפיסת העולם של המוסד שלנו, שרואה בבוגריו את ליבת הייצור שלו, ולצידם דוגל בקידום המחקר הבסיסי".

אם הקריטריון שלכם הוא לא ההצלחה העסקית, למה שלחוקר בטכניון תהיה מוטיבציה להוציא פרויקטים למסחור?
"יש אצלנו תקנון בנושא קניין רוחני, שאומר שאחוזים משמעותיים מהרווח הנקי של מסחור הפטנט מועבר לצוות שעסק במחקר המסוים ומסביבו, וזה מתחלק בין הפרופסור, עובדי המעבדה והסטודנטים. אגב, גם אני הקמתי חברה דרך הטכניון, ואחד המוצרים שלה נמצא בשימוש כל מי שמרכיב משקפי מולטיפוקל שנוצרו בקיבוץ שמיר, שם מותקנת התוכנה שפיתחתי, שעוזרת לתכנון הראייה. זה עזר לחשבון הבנק שלי, אבל לא זה העניין. הסיפוק העיקרי הוא שיצרתי מוצר שמשתמשים בו הרבה מאוד אנשים. זה הרבה יותר חשוב עבורי מאשר הכסף, ולדעתי גם לחוקרים שלנו באופן כללי.

כאן צריך לומר שזה לא כל כך פשוט, לא ודאי, יש דרך ארוכה וצריך הרבה אורך רוח. אני אומר בחיוך לחוקרים שלי, לפרופסורים הצעירים ולסטודנטים: אתם רוצים להגיע לגן עדן ולהקים חברה. זה יפה, אבל תזכרו שצריך למות בדרך".

מהם העקרונות שעליהם אתם מבססים את ניהול מסחור הידע?
"כשנכנסתי לתפקיד לפני ארבע שנים עשינו מיפוי של התחום. 90% מהחברות שעוסקות במסחור ידע לא מרוויחות, כי ההוצאות שלהן עולות על ההכנסות. אנחנו הצלחנו להביא כסף, שחלקו נובע מהשקעה בסוס מנצח, שהשקענו לפני שנים ורק עכשיו אנחנו קוצרים את הפירות. הכוונה היא לנובוקיור – חברה שמפתחת מכשור רפואי לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן. החברה הזו החלה את דרכה אצלנו – היא הוקמה על ידי פרופ' יורם פלטי, לימים חתן פרס ישראל.

נובוקיור היא דוגמה אחת, שמסבירה מדוע אנחנו לא עובדים רק על פי הכנסות אלא גם על פי תוצרים. סיבה נוספת להצלחה שלנו היא שלמזלי, עם כניסתי לתפקיד גויסה מנהלת חדשה ליחידה העסקית של החברה – רונה סמלר, וביחד איתה עיצבנו את האסטרטגיה של החברה, שלשמחתי צלחה.

הדרכים להוצאת מחקר ולהפיכה שלו למוצר ממשי הן רבות ותלויות בתחום. יש תחומים שבהם אסור להתעכב, כמו תוכנה. שם אנחנו מגלים גמישות, ואם אנחנו מזהים פוטנציאל לפטנט שמביא לנו אחד החוקרים, אנחנו אומרים לו: אל תחכה, רוץ מהר עם זה. ככה אנחנו עושים גם בעולם השבבים. לעומת זאת, בתחומי הפארמה והמדיקל התהליכים איטיים יותר.

מעבר לכל זה, אנחנו יודעים שפרופסורים לא תמיד יודעים לזהות פוטנציאל למסחור ידע. לכן, המאפיין השני שלנו הוא פרו-אקטיביות. אנחנו מסתובבים במעבדות, פוגשים את החוקרים וביחד מזהים דברים חדשים ובעלי פוטנציאל למסחור שלהם".

מה לגבי שיתופי פעולה עם סטארט-אפים?
"יש לנו, בטכניון, תוכניות מיוחדות לשיתופי פעולה עם חברות צעירות, ובכל שנה אנחנו תומכים בחמישה סטארט-אפים. בחלק מהמקרים מדובר במיזמים שעדיין נמצאים בשלב המחקר, במעבדה, אבל אנחנו רואים כבר בשלב זה את הפוטנציאל העסקי שלהם. אנחנו נעזרים ביועצים עסקיים מנוסים, רובם בוגרי הטכניון. בנוסף, יש לנו שיתופי פעולה עם התעשיה, שרבים מתוכה באים אלינו כדי לבדוק רעיונות ולאמץ אותם".