על הסברה ישראלית, רשתות חברתיות וטיול אחרי צבא

מה עושה צעיר שסיים שירות צבאי משמעותי, יוצא לדרום אמריקה לטיול המסורתי אחרי צבא, ובאחד המפגשים שלו עם צעירים נדהם לגלות שכאשר הוא מספר להם שהוא מישראל, הם פשוט קמים ועוזבים את המקום? התשובה: מקים עמותה שמקדמת את ההסברה הישראלית, בין היתר באמצעות הרשתות החברתיות. טוב, מרבית הצעירים לא היו עושים את זה. אייל בירם – כן: הוא עבר את החוויה הזו, לא יכול היה להירגע והקים את עמותת ישראליז (Israel is).

בירם חווה באירוע הזה על בשרו את מה ששמע פעמים רבות: שהתדמית של ישראל בעולם שונה ממה שהוא מכיר ויודע על המדינה שלו. במקרה שלו אלה היו צעירים צרפתים, אבל חוסר הידיעה על מה שקורה בארץ באמת הוא מנת חלקם של אנשים בכל העולם. כדי לתקן את זה, עמותת ישראליז שמה לעצמה כמטרה להכשיר צעירים להסביר את ישראל כשהם בטיול אחרי צבא שלהם או להיות משפיעני רשת לטובת ישראל, אינפלואנסרים בשירות המדינה.

לדבריו, "אנחנו, הצעירים הישראליים, חיים פה ואוהבים את הדבר הקטן הזה שקוראים לו מדינת ישראל, אבל אנחנו עלולים לפספס משהו אם לא נפעל בעצמנו על מנת לנסות לשנות את המציאות הזו. הבנתי את זה ופניתי לאלוף (במיל') חגי טופולונסקי, שהיה אז בשירות פעיל, כראש אכ"א, ולאחר חשיבה משותפת נולדה עמותת ישראליז, שמטרתה היא שיפור תדמית ישראל בעולם – על ידי מפגשים של תרמילאים ישראלים וצעירים נוספים מהארץ למקבילים להם בעולם, ובאמצעות הרשת".

איך אתם עושים זאת בפועל?
"האסטרטגיה שלנו מתמקדת במספר דרכים: הראשונה היא דרך חינוך. יצרנו שותפות עם צה"ל, שבמסגרתה חיילים לוחמים או תומכי לחימה שמשתחררים מהשירות הצבאי יכולים לעבור סדנאות הכנה לקראת הטיול הגדול, ושם מעניקים להם כלים איך להתמודד עם תופעות כמו שאני חוויתי, כיצד לייצר שיח ולספר על הזהות הישראלית שלהם".

למה בעצם צעירים שנוסעים לטיול הגדול שלהם בחו"ל כדי להתנתק צריכים לעסוק בזה?
"כי אי אפשר להתנתק לגמרי. הזהות הישראלית שלנו תמיד תלווה אותנו ואם נרצה או לא, אנחנו שגרירים של המדינה שלנו".

כיצד אתם מסתכלים על הרשתות החברתיות בהקשר הזה?
"אנחנו מסבירים למתנדבים אצלנו שזה כלי שנועד ליצור את המפגש האישי. בסופו של דבר, המפגש האישי הוא זה שקובע, גם כשהוא וירטואלי ולא פיזי, ואם נוצר הקליק ויש מי שמוכן לשמוע, יש סיכוי להשפיע עליו, או לפחות לגרום לו להקשיב. הסיסמה שלנו היא שאנשים מתחברים לאנשים לפני שהם מתחברים לרעיונות, ואנחנו רואים שזה עובד".

אז אתם בעצם מכשירים צעירים להיות משפיעני רשת?
"כן. הרשת מלאה במשפיענים בכל מיני תחומים, אבל יש מעטים שיודעים לייצר אינפלואנסרים בתחום של שיח מול צעירים. אנחנו עושים את זה בכל מיני רשתות חברתיות, כאשר פייסבוק היא אחת מהן. אמנם, הגידול במספר הגולשים בפייסבוק קטן מבעבר, אבל יש עלייה תלולה בפעילות בקהילות שם, וזו נקודה שאנחנו עובדים אליה. זאת בנוסף ליתר המדיות שהצעירים מסתובבים בהן".

אתה יכול לתת דוגמה לפעילות נקודתית שלכם?
"כן. עשינו, למשל, פעילות מאוד אינטנסיבית בעקבות הסכמי אברהם. הבנו שהשיח עם צעירים מהעולם הערבי הוא חשוב ויכול להיעשות לא רק ברשתות החברתיות, אלא גם על ידי מפגשים אישיים בלתי אמצעיים. לכן, לפני כשנה ערכנו באיחוד האמירויות כנס משפיענים מהעולם הערבי, והאירוע הזה זכה ל-18 מיליון חשיפות – מה שמוכיח שיש פוטנציאל".

אתה בטח יודע שהתדמית של ישראל אינה מקשה אחת: אמנם, בסכסוך הישראלי-פלסטיני היא לא טובה, אבל יש גם את הצד החיובי, של ישראל כמובילת היי-טק.
"זה נכון, אבל תתפלא לשמוע שמהמפגשים והפעולות שלנו אנחנו מתרשמים שלפחות בקרב האוכלוסייה שאנחנו מדברים איתה, הנושא הפוליטי הוא לא העיקר. הסיפור הוא יותר סביב סוגי זהויות שאתה משדר להם. אני לא שולח את הצעירים שמתנדבים כדי שיגידו שהם בדעה זו או אחרת. המשימה שלהם היא לתאר את הפלורליזם הישראלי שקיים ולא מוכר בעולם".

אמרת שאתם פעילים בקהילות בפייסבוק. באילו למשל?
"יש קהילה ענקית של נשים מטיילות מכל העולם. עד שלא נכנסנו לשם לא היה אפשר, הלכה למעשה, להעלות לשם כל תוכן שכולל את המילה ישראל, כי זה מיד תויג כנושא פוליטי, והקבוצה הזו ממצבת את עצמה כא-פוליטית. אחרי עבודה מאוד קשה ומשמעותית שעשינו, הצלחנו לשנות מדיניות בקבוצה הזאת. כעת ניתן לשלב שם תוכן על ישראל, ולא רק שניתן – יש לנו ולגולשים האחרים שרוצים לשלב את התוכן הזה חופש פעולה מלא. ההצלחה נמדדה בכמות האדירה של השיתופים שנעשים בעקבות המעורבות והתכנים שלנו, וזה נובע מכך שאנחנו מייצרים תוכן מתאים ומשפיע. יש עוד הרבה דוגמאות, כמו בלוגרית ממרוקו בתחום הגנת הסביבה, שהיא משפיענית רשת שם. היא הוזמנה לביקור בישראל, ואחרי שחזרה הציפה את הרשת בחומרים שמסבירים את מה שאנחנו מנסים לשדר כל הזמן".

האם אתם משתמשים בהסברה שלכם בהיותה של ישראל מדינת היי-טק?
"בוודאי. הטכנולוגיה הישראלית היא אחד הכלים שאנחנו משתמשים בהם ואחד הדברים שמאפשרים לנו לייצר מקפצה לעולם. המשלחת האחרונה שהגיעה לכאן ממדינות הסכמי אברהם השתתפה בהאקתון, שמטרתו הייתה הכרת ישראל וחיבור לעולמות שהם מכירים. עשינו את זה יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל, ודרך הדיפלומטיה הטכנולוגית יצרנו שיח מעניין עם אותם צעירים. זה היה מרתק, וגם לימד אותנו עד כמה הפוטנציאל של שימוש בהיי-טק לטובת ההסברה הישראלית גדול".