2022: השנה שהמשקיעים בחברות הטק יעדיפו לשכוח

אנחנו אמנם לא בראש השנה העברית, אבל 2022 היא שנה שעליה ניתן לומר, בהקשר של שוק ההון בכלל וזה הטכנולוגי בפרט: תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. 2022 לא הייתה טובה עם שווקי ההון בעולם, ובטח שלא עם מדדי ומניות חברות הטכנולוגיה – ולא עם המשקיעים. המדדים הטכנולוגיים וחברות הטק הגדולות רשמו ירידות, והמשקיעים לא ליקקו דבש.

בחלוקה לבורסות, מדד ה-S&P 500, שבו נכללות המניות של 500 החברות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסות בארצות הברית, צנח בשנה האחרונה ב-20%, מדד הפוטסי של בורסת לונדון ירד בקרוב ל-1%, ה-DAX של פרנקפורט ירד ב-13% וההאנג סאנג ההונג קונגי קטן ב-15%. המדדים הטכנולוגיים ירדו הרבה יותר, ובמרכזם הנסדא"ק קומפוזיט, שצנח בשנה האחרונה ב-34%, וה-AIM הלונדוני, שירד ב-32%.

גם בתל אביב, מדדים רבים ומניות רבות ראו את הצבע האדום: כך, מדד ה-ת"א 125, שכולל את המניות של 125 החברות הגדולות בבורסה הישראלית, ירד ב-2022 ביותר מ-13% ומדד מניות הטכנולוגיה ת"א טק עילית צנח ב-30%. בולטות לרעה במיוחד הן המניות של אמת מחשוב, שצנחה ביותר מ-40%, נייס, שצללה ב-35%, מלם תים, שירדה ב-33%, מטריקס, שקטנה ב-24%, וזו של חילן, שירדה ב-19%.

מה עשו מניות חברות הטק הגדולות בעולם?

נתוני המניות של חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם בולטים במיוחד לרעה: החברה שרשמה את הירידה הגדולה ביותר מבין אלה שדגמנו היא טסלה, שהמניה שלה צנחה ב-2022 ב-69.2% – מה שהביא לירידה תלולה בהונו של הבעלים שלה, אילון מאסק, ולכך שהוא איבד לקראת סוף השנה את תואר האיש העשיר ביותר בעולם. לא הרבה אחריה נמצאת מטא, עם צניחה של 64% – כך שגם מארק צוקרברג לא רווה השנה נחת מבחינה כספית. במקרה שלה, סיבה מרכזית נוספת היא המטאברס – תחום שצוקרברג הולך עליו חזק, למורת רוחם של משקיעים רבים בחברה, שלא רואים עדיין את הרווחים והתשואה ממנו.

גם ג'ף בזוס ופט גלסינגר לא חוו שנה טובה מהבחינה הכספית: המניות של אמזון ואינטל ירדו ב-51% וב-50%, בהתאמה. סוגרות את הרשימה אלפבית, החברה האם של גוגל, עם קיטון של 39%, ואפל, שהמנייה שלה ירדה בשנה החולפת ב-29% "בלבד". לעומת זאת, מניית טוויטר, שהשנה עברה לידיים של מאסק, עלתה ביותר מ-20%.

מדוע זה קורה?

הירידות בשערי המניות, כולל של החברות הטכנולוגיות, הן פועל יוצא של עליית שערי הריבית בעולם וההאטה המסתמנת בפעילות הכלכלית, בעיקר בגלל ההשפעה של מלחמת רוסיה-אוקראינה. רוסיה היא אחת מספקיות האנרגיה הגדולות בעולם, וכתוצאה מהמלחמה ומהסנקציות שהמערב הטיל עליה, יש מחסור בסחורות שמבוססות על אנרגיה, גז ונפט. כך גם בתחום המזון, אבל הפעם כי אוקראינה היא מיצואניות המזון הגדולות בעולם. הדבר מביא לאינפלציה ולעלייה בריבית במטרה להוריד אותה – מה שמשפיע במישרין על שוק ההון, כולל על מניות חברות הטק.

2022 הייתה שנה קשה גם למטבעות הקריפטו. מטבעות אלה עדיין נחשבים למאוד ספקולטיביים, ולפיכך, בעידן כלכלי בעייתי של ריבית ואינפלציה גבוהות, ושל האטה בפעילות, זה לא מפתיע שערכם יורד. שני המטבעות המרכזיים רשמו בשנה החולפת ירידות גדולות: הביטקוין צנח ב-61% – בתחילת השנה הוא עמד על כ-150 אלף דולר ליחידה ובסופה הגיע לפחות מ-60 אלף, והאת'ריום צלל ב-64%. לכך יש להוסיף את הקריסה של כמה מחברות הקריפטו הגדולות, ובמרכזן זו של בורסת הקריפטו השנייה בגודלה בעולם – FTX של סם בנקמן-פריד, או סב"פ, שעומד בימים אלה לדין פלילי באישום של הונאת משקיעים בהיקף נרחב מאוד.

מה יהיה בשנה הבאה? הנבואה ניתנה לשוטים, אולם אומרים שאחרי כל ירידה באה עלייה. או, כפי ששר שלום חנוך, "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר". יש לקוות שעלות השחר קרובה, קרובה מאוד.