מדוע הצטרפנו למחאה נגד חוק האפליה

אתמול (ד') פרסמנו כאן, באנשים ומחשבים, דבר חריג במונחים תקשורתיים: קריאה לממשלה ולכנסת לא להכניס לספר החוקים של מדינת ישראל חקיקה שמאפשרת לבעל עסק לא לתת שירות לאדם אחר בגלל אמונתו הדתית – שזה שם קוד לאפליית להט"בים, נשים, ערבים וציבורים נוספים בחברה. מדובר בקריאה חריגה, מאחר שאמצעי תקשורת לא נוטים בדרך כלל להביע עמדה מערכתית בנושאים שעל סדר היום, ומאמרי המערכת של העיתונים כמעט שלא קיימים – להוציא הארץ, שעוד שומר על הגחלת.

הפרסום הביא לתגובות שונות – חלקן חיוביות ואחרות שליליות, בטענה שאין זה מתפקידנו, כאמצעי תקשורת בכלל ומקצועי בפרט, להביע עמדה בנושא. זה המקום להסביר: הקריאה הזאת, בנוסחים כאלה ואחרים, משותפת לחברות רבות בענף, שהוציאו הודעות בסגנון זה – וניתן לראות זאת כאן וכאן. אנחנו, כמדיה מקצועית-טכנולוגית, משקפים את מה שקורה בעולמות ההיי-טק וה-IT – בין אם מדובר בטכנולוגיה או במה שקורה בקהילת ההיי-טק. וכשחברות רבות הוציאו הודעות תמיכה בגיוון והתנגדות למהלכים הממשלתיים המסתמנים, חשנו צורך גם אנחנו להביע את עמדתנו. אלא שיש עוד היבט: הגיוון וההכללה שיש בתעשיית ההיי-טק הישראלית הם בין החוזקות הבולטות שלה, שמביאות את המדינה להיות אומת סטארט-אפ. העובדה שמועסקים בהיי-טק הישראלי עובדים ועובדות מציבורים שונים רק מחזקת אותו, ואפליה והדרה שלהם.ן עלולה להחלישו.

החלטנו להירתם למאבק בגזענות ובאפליה ולפרסם את הקריאה לא בלי התלבטות, ומתוך הבנה שהצעת החוק המדוברת נוגעת לרבים מהקוראים שלנו, ושרבים מהם יושפעו ממנה, באם היא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל

אחד העקרונות החשובים של האתיקה העיתונאית, גם אם הוא לא כל כך מקוים בימינו, הוא ההפרדה בין ידיעות לדעות. זה הקו שאנחנו נוקטים בו בדרך כלל, גם בשל העובדה שחדשנות, היי-טק וטכנולוגיה הם נושאים שכל הקשת הפוליטית מסכימה על נחיצותם לכלכלה ובכלל, לחיים שלנו. זה לא נושא לניגוח בין ימין ושמאל. לראייה, ברוב הדיונים שמתקיימים בכנסת בנושאים אלה, ההחלטות מתקבלות תוך שיתוף פעולה של ח"כים משני צדי המתרס הפוליטי.

ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו. צילום: BigStock

בנימין נתניהו הוא אחד מראשי הממשלה שתרמו הכי הרבה להיי-טק הישראלי, אם לא המרכזי שבהם. נתניהו מבין את החשיבות של הענף לכלכלה הישראלית ומדבר בשבחו לא מעט – בארץ ובחו"ל. לאורך השנים, לצד הבעת ביקורת כשהיה צורך בכך, פרסמנו גם דברים בשבחו. אנחנו מקווים שהוא ימשיך בכך גם לאחר שיושבע מחר שוב לראשות הממשלה.

ככלל, הקריאה שפרסמנו אתמול היא לא נגדו ולא נגד ממשלתו החדשה – היא בעד: בעד אי אפליה, בעד שוויון, בעד גיוון, בעד הכללה ובעד ענף ההיי-טק.

ענף ההיי-טק, כפי שכבר צוין כאן, מאופיין בכך שמועסקים בו נציגים מכל המגזרים בחברה הישראלית. זה עדיין רחוק מלהיות שוויוני, אבל אין לאף חברה מדיניות מוצהרת שפוסלת העסקת להט"בים, נשים, חרדים או ערבים. להפך. העדר השוויון המלא בהיי-טק הוא הסיבה לכך שבין התגובות שקיבלנו על הקריאה היו כאלה שטענו שהיא, כמו גם הקריאות של חברות ההיי-טק בהקשר זה, צביעות, מאחר שאין בענף מספיק העסקה של תתי אוכלוסיות שונות.

התשובה לטענה זו היא שאין בחברות ההיי-טק מאגרי מידע שמתייגים את העובדים לפי מגזר: האם הוא או היא דתי, ערבייה, להט"ב, אישה או כל תיוג אחר. מה גם שחברות היי-טק רבות עושות צעדים לא מעטים לטובת יותר גיוון והכללה בתוכן.

כ-150 אירועים בשנה – שפתוחים לקהלים רלוונטיים מכל הקבוצות בחברה

החלטנו להירתם למאבק בגזענות ובאפליה ולפרסם אתמול את הקריאה לא בלי התלבטות, ומתוך הבנה שהצעת החוק המדוברת נוגעת לרבים מהקוראים שלנו, ושרבים מהם יושפעו ממנה, באם היא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

בנוסף, יש לציין שלצד היותה גוף התקשורת המוביל של עולם ההיי-טק, אנשים ומחשבים היא חברת ההפקות והכנסים המובילה שלו. אנחנו מקיימים כ-150 אירועים בשנה. האירועים האלה פתוחים לכל סוגי הקהלים, הרלוונטיים כמובן, ולעולם לא נכניס, לגבי השתתפות בכנס זה או אחר, שיקולים של הדת, המין, הנטייה המינית או זהות המגדר של המשתתף.פת, או כל שיקול אחר מסוג זה. מה שכן, נמשיך לעודד ולהקפיד שכל השותפים שלנו יוודאו שאין אפליה כלשהי בחברות שלהם, מתוך הבנה שהשוויון הוא חלק מאבני היסוד של פעילותן.

בשורה התחתונה, אנחנו מקווים שהמחאה הלגיטימית הזאת תגרום לממשלה הנכנסת לא לקיים את מה שכתוב בהסכמים הקואליציוניים ולא להכניס את התיקון המפלה לספר החוקים של המדינה. אנחנו, באנשים ומחשבים, נמשיך לשאת את הדגל הזה, וללוות את הנעשה בענף ההיי-טק, על כל היבטיו, רבדיו והציבורים שמרכיבים אותו. וכשהממשלה החדשה תעשה פעולות למען ההיי-טק – נבליט זאת, כפי שעשינו עד היום.