על דטה, חדשנות והכוכב של נבחרת בלגיה בכדורגל

היום (ה') אחר הצהרים תפגוש נבחרת בלגיה את זו של קרואטיה במסגרת המחזור האחרון בשלב הבתים במונדיאל. הבוקר התקיים במרכז האירועים של הבורסה בתל אביב כנס Future of AI של אנשים ומחשבים. מה הקשר, אתם שואלים? התשובה היא: קווין דה בריינה, כוכב הנבחרת הבלגית. ועוד שאלה: מה הקשר בין שחקן כדורגל, כוכב ככל שיהיה, ל-AI? התשובה – בפסקאות הבאות.

לפני כשנה וחצי חתם דה בריינה, שחקן מנצ'סטר סיטי מאז 2015, על חוזה נוסף בקבוצה, עד 2025. אלא שדה בריינה לא ניהל את המשא ומתן באופן קונבנציונלי, עם סוכן. במקום זה הוא שכר חברה לניתוח דטה, שהעריכה את שוויו האמיתי של השחקן באמצעות האלגוריתם שלה, המבוסס על דטה ובינה מלאכותית. אנשי החברה הראו לדה בריינה שהוא שווה הרבה יותר ממה שהוא קיבל בקבוצה עד אז. כמה יותר? 30% (!), ובסך הכול סכום של 83 מיליון פאונד (!). אכן, הבינה המלאכותית הביאה לכך שדה בריינה קיבל לאחר חתימת החוזה כמעט שליש יותר מאשר לפני שהוא נחתם.

הנהלת מנצ'סטר סיטי ובעלי המניות שלה ודאי לא אהבו את זה, אבל הם נאלצו לחרוק שיניים ולשלם. וזה השתלם להם: בסוף העונה הקבוצה שלהם הגיעה, עם דה בריינה, למקום הראשון בפרמייר ליג – הליגה הבכירה של הכדורגל האנגלי. כלומר: אלופת אנגליה (שוב). במונדיאל הנוכחי הכוכב של מנצ'סטר סיטי משחק פחות טוב, אולי כי שם הוא לא מקבל כל כך הרבה כסף? זה כבר נושא לאתרי ולמדורי הספורט.

מיכאל קוגן, מנהל מכירות בכיר בקלאודרה. צילום: ניב קנטור

מיכאל קוגן, מנהל מכירות בכיר בחברת הענן קלאודרה, נתן את הדוגמה של הכוכב הבלגי בדבריו בכנס Future of AI, שנערך היום (ה') באולם האירועים של הבורסה בתל אביב. לדבריו, "המקרה של דה בריינה ומנצ'סטר סיטי הוא דוגמה טובה לשימוש בדטה כמוצר על מנת להגביר את ההצלחה".

"המשמעות של דטה היא הצלחה, ערך עסקי", אמר. "אני פוגש הרבה בעלי מניות של חברות, ורובם מדברים על העתיד אבל מגבילים את עצמם, כי הם לא חולמים רחוק. אני מפציר בהם שלא להגביל את עצמם, אלא לחשוב על מה שהם רוצים להשיג ולהציב דרישות גבוהות לעצמם ולשותפים שלהם".

איך מגיעים להצלחה עם הדטה?

"בקלאודרה זיהינו שלושה עקרונות שיש לקחת בחשבון כדי להגיע להצלחה עם דטה: הדטה נמצא בכל מקום, זאת הגישה הנכונה והעתיד הוא היברידי", ציין קוגן. "ברוב הארגונים הדיגיטליים, הדטה מתפזר בין הדטה סנטר, הענן הציבורי ומחשוב הקצה. אלא שיש ארגונים שלא יכולים לעשות זאת, מטעמים של ביטחון ורגולציה".

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

"הביזור של הדטה הוא דבר הכרחי אבל מורכב. הפתרון לכך הוא בדטה מש (Data Mesh), דטה פבריק (Data Fabric) ולייק האוס (Lake House)", אמר קוגן והסביר את שלושת המונחים: "הדטה מש הוא לא טכנולוגיה, פלטפורמה או כלי, אלא קונספט ארגוני שמאפשר להתייחס לנתונים כאל מוצר. כשהחטיבה העסקית אוחזת בדטה ומתייחסת אליו כאל מוצר, זה מניע אותה ליותר הצלחה. דטה פבריק הוא סביבה המבוססת על ארכיטקטורה אחודה, שמאפשרת להריץ עליה שירותים או טכנולוגיות שמסייעים לארגונים לנהל את הדטה שלהם. לייק האוס הוא קומבינציה שמאפשרת להוציא מהדטה יותר ערך ביעילות רבה יותר".

"עם דטה פבריק, כמו במוצר שקלאודרה מציעה, אין צורך להבין את כל הררי הנתונים, אלא רק את ההקשר העסקי שלהם ומה לעשות אתם – וזה, בעצם, מה שארגונים רוצים. המוצר מבוסס על אנליטיקה ולמידת מכונה, ומניב לארגונים ערך עסקי רב ואיכותי", סיכם קוגן.