נתניהו וסמוטריץ', אל תגעו במשרד המדע ובהיי-טק

המו"מ להרכבת הממשלה שהחל היום, בהובלת ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, עוסק בחלוקת התיקים לשרי הממשלה ובארגון המשרדים לקראת הקמת הממשלה.

אלו הם הימים שבהם תחומים חשובים בחברה ובמדינה עוברים מיד ליד. משרדים קמים, משרדים נסגרים, ויש גם פרויקטים שהושקעו בהם כספים רבים יורדים לטמיון, כדי להשביע את רצונם של השרים המיועדים.

היעד של כל ממשלה בתחילת דרכה הוא מספר שרים מצומצם, מניעת ניפוח מנגנון ממשלתי, וצמצום בירוקרטיה. ההיסטוריה מלמדת שבכל מו"מ קואליציוני, נושאי החדשנות, הדיגיטל, ההיי-טק ומשרד המדע, אינם בסדר העדיפות של אף שר.

הממשלה צריכה למנות שר בכיר בעל ראייה רחבה והכרת חשיבות ההשקעה בחדשנות ומו"פ, לתקצב את המשרד הזה במשאבים שיילקחו ממשרדים אחרים, ולהפוך אותו לאחד המשרדים המרכזיים. דרך החדשנות, סיוע לחברות הזנק, הגברת המשאבים בחינוך הטכנולוגי, ניתן יהיה לטפל בבעיות האחרות של הכלכלה והמשק

משרד המדע הוא תמיד המשרד האחרון שמאויש, והשר שמקבל אותו רואה בזאת פחיתות כבוד, או קרש קפיצה לתפקיד הבא. אולם כאשר הוא נכנס לתפקיד, הוא מגלה עד כמה הוא יכול להשפיע, עד כמה מגוון הנושאים הקשורים במדע, וכמה הם בעלי משקל וחשיבות לפעילות של כל הממשלה.

בתקופת הקורונה משרד המדע בראשות יזהר שי, שודרג בהיבט הציבורי, מאחר שריכז את הצוותים המקצועיים בכל מה שקשור לקורונה. קודמו בתפקיד, ח"כ אופיר אקוניס, שכיהן מספר שנים במשרד, ניתב חלק נכבד מהפעילות לטובת צמצום הפערים החברתיים על ידי פרויקט להבה, פעילות לנוער ועוד. אקוניס טען כל השנים כי משרד המדע צריך להיות המשרד שמרכז את כל הפעילות בנושא היי-טק, חדשנות, מדע וטכנולוגיה, אבל נתניהו לא יכול היה לתת לו את זה.

תקציבים נמוכים

באופן שיטתי, התקציבים שניתנו למשרד זה היו הנמוכים ביותר בתקציב המדינה, ולא הגיעו אפילו למיליארד שקל. כאשר הוקמה הממשלה היוצאת, שרת המדע, חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, דרשה וקיבלה תקציבים נוספים. אלו הגיעו אליה באמצעות רשות החדשנות שנלקחה ממשרד הכלכלה, שם פעלה באופן מסורתי והועברו לאחריותה.

הרשות היא גוף סטטורי עצמאי, הממשלה שקדמה לממשלת לפיד הקימה את משרד הדיגיטל הלאומי, מהלך חשוב לכשעצמו, העמידה בראשו את חבר הכנסת דודי אמסלם, שגם היה אחראי באופן רשמי על מערך הסייבר, וגם על רשות החברות הממשלתיות – הנושא שעניין אותו הכי הרבה. ממשלת לפיד סגרה את המשרד וסיפחה אותו למשרד הכלכלה, שם הוקם מערך הדיגיטל הלאומי שבראשו עומדת שירה לב עמי.

כעת, כאשר החל המו"מ הקואליציוני, נשמעו קולות בציבור ובתקשורת הקוראים לממש את ההתייעלות הממשלתית על ידי סגירת משרדים, ובאתר שקוף, העוקב אחר פעילות משרדי הממשלה, קראו לנתניהו לסגור את מערך הדיגיטל.

הקמת משרד מתכלל

זה שנים שקיימת דרישה מצד ענף ההיי-טק לרכז את כל הפעילות והטיפול בו, בחדשנות ובמדע תחת משרד אחד. ולמנות שר מתכלל.

לא נראה שזה מה שיקרה הפעם, ויש סיכוי סביר ששוב משרד המדע יפול קורבן למלחמות הקואליציה, ויש סיכוי שייסגר או יחובר לתחום אחר, כמו ספורט, כפי שהיה בממשלות רבות.

ההיי-טק, שמהווה 45 אחוז מסך הכל הכנסות המדינה מיצוא, הוא זה שאפשר את חזרת המשק לפעילות ותרם לצמצום הגירעון. ההאטה הכלכלית בעולם, טרם הגיעה אלינו, אבל כבר יש סממנים לירידה במספר הגיוסים, לירידה בהיקף היצוא בחודש אוגוסט, כמו גם לסבב פיטורים בחברות רב-לאומיות, המשפיעות על ישראל. ההערכה היא שהמשבר יגיע לפה בתוך חצי שנה, אם לא קודם.

כדי לטפל בכך, הממשלה צריכה למנות שר בכיר בעל ראייה רחבה והכרת חשיבות ההשקעה בחדשנות ומו"פ, לתקצב את המשרד הזה במשאבים שיילקחו ממשרדים אחרים, ולהפוך אותו לאחד המשרדים המרכזיים. דרך החדשנות, סיוע לחברות הזנק, הגברת המשאבים בחינוך הטכנולוגי, ניתן יהיה לטפל בבעיות האחרות של הכלכלה והמשק.

כפי שזה נראה עכשיו, סדר היום של השותפים הקואליציונים לא עוסק בנושאים אלו, אולם הקריטיות של הטיפול בקידום ההיי-טק ושמירה על המובילות העולמית שלנו בו – גבוהה מתמיד. ולכן על ראשי התעשיה, הגופים הרשמיים המייצגים את ההיי-טק, לפקוח עין, לפנות לראש הממשלה נתניהו, ולשותף הבכיר להרכבת הממשלה בצלאל סמוטריץ' בדרישה: אל תגעו בהיי-טק, אל תגעו במשרד המדע ובמערך הדיגיטל.

מדינת ישראל שאין בה משרד משמעותי שמטפל בהיי-טק, על זרועותיו השונים, תרחיק משקיעים ויזמים ותסכן משמעותית את המשך קיומה של אומת הסטארט-אפ.