"השאיפה: שנציבות שירות המדינה תעבוד כמו סטארט-אפ"
"אנחנו פועלים לטובת זה, באמצעות ייעול תהליכים, הסתכלות על החזר השקעה, על אף שהנציבות היא לא גוף עסקי, והבאה ושימור של כוח אדם חדשני ואיכותי", כך אמרה רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה
"השאיפה שלי היא להעביר את נציבות שירות המדינה לעבוד כמו סטארט-אפ. אנחנו פועלים לטובת זה באמצעות ייעול תהליכים, הסתכלות על החזר השקעה (ROI), אף על פי שהנציבות היא לא גוף עסקי, והבאה ושימור של כוח אדם חדשני ואיכותי", כך אמרה רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה.
ויצמן דיברה בפאנל שעסק באתגרי המחשוב במגזר הציבורי והממשלתי, ונערך במסגרת ועידת ישראל לקידום ה-IT והעסקים מבית אנשים ומחשבים, שהתקיימה ביום א' האחרון במרכז הכנסים והאירועים לאגו בראשון לציון. השתתפו בו מנהלים בכירים במשרדים וגופים ממשלתיים וציבוריים, ובחברות שעובדות עם מגזר זה. מנחה הפאנל היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ומנחת הכנס כולו – דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12.
לדברי ויצמן, "חדשנות זה אנשים, תהליכים וטכנולוגיה, ובהם אנחנו מתמקדים. הטכנולוגיה פחות בעייתית בהקשר זה. האתגר הוא להביא אנשים טובים ולשמר אותם, איך מוצאים את היזם הארגוני ושומרים שהוא ימשיך לעבוד אצלנו, ואילו תהליכים מנהלים. אי אפשר לבצע כיום פרויקטים עם תהליכי עבודה מלפני 20 שנים. חשוב שהתהליכים יהיו ללא ניירות, עם החזר השקעה טוב ו-ולידציה".
רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, אמר כי "אנחנו נמצאים בשליש האחרון של הטמעת מערכת הליבה רמ"י-טק. אנחנו מטמיעים בה טכנולוגיות מתקדמות". הוא התייחס לעולמות הבינה המלאכותית ואמר כי "היא יכולה לשרת ארגונים היטב בשימוש בענן. אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית בשמאות ובקביעת ערכי קרקע, עושים את זה בצורה ממוכנת. המערכת לומדת ומנתחת את הנתונים, מה שמאפשר לנו לתת שירות מהיר יותר לאזרח".
"יישום טכנולוגי נוסף שאנחנו מיישמים בימים אלה הוא מכרזים מקוונים לשיווק קרקעות", אמר. "בעתיד, אנחנו מתכוונים להמשיך להתמקד בדטה, ולשים את הפוקוס על אגמי נתונים, שמאפשרים תובנות רחבות יותר, ועל בלוקצ'יין, בכל הנוגע לחוזים חכמים ולרישום מקרקעין. ברשות מקרקעי ישראל מתעניינים בעולמות ה-AI והבלוקצ'יין לעולם הנדל"ן, וסטארט-אפים וחברות פינטק יכולים לפנות אלינו".
יוגב שמני, מנהל ממשל זמין ברשות התקשוב, המהווה חלק ממערך הדיגיטל הלאומי, אמר כי "האתגר להעביר את הממשלה לענן במסגרת פרויקט נימבוס הוא ענק. הקמנו יחידת ענן, שעוסקת בהעברת הממשלה אליו בצורה נכונה. בצד התפעולי, אנחנו מקימים את פלטפורמת הענן הממשלתית אצל שתי הספקיות שזכו – גוגל ו-AWS. אנחנו עובדים בשתי הפלטפורמות האלה כבר תקופה מסוימת. פלטפורמת הענן הממשלתית כבר כאן, ומשרדי הממשלה יכולים להעלות אליה את המחשוב והשירותים שלהם. חלקם התחילו בכך".
עוד דיבר בפאנל מיכאל רוף, מנמ"ר רשות שדות התעופה. הוא אמר כי "הדרישות הטכנולוגיות בשמים, אבל האתגר המשמעותי גם אצלנו הוא זה של כוח האדם. ניכנס לנימבוס בשנה הבאה וזה ידרוש מאתנו הרבה עבודה, כי בכל פעם שעוברים דור של טכנולוגיות, צריכים להתחיל את הכול מההתחלה".
דובר נוסף היה נתי אברהמי, מנכ"ל מחב"א – מרכז החישובים הבין אוניברסיטאיים. הוא ציין כי הגוף שבראשו הוא עומד אינו עוד גוף של חישובים, אלא ישות טכנולוגית לכל דבר ועניין. השם נשמר מסיבות היסטוריות, אמר.
"אנחנו מהווים ספק אינטרנט (ISP) לתחום האקדמיה ויש לנו הרבה מאוד פעילות בתחום התשתיות", ציין אברהמי. "בנוסף, יש מערכות מידע שלנו שנמצאות בימים אלה בפיתוח. עוד פעילויות שלנו הן מיט"ל – מרכז ישראלי לטכנולוגיות למידה, קישור בין חוקרים ישראליים לעמיתיהם בעולם וייצוג ישראל בגופים אקדמיים בינלאומיים".
"החינוך משתנה, הסטודנט של היום הוא לא הסטודנט של לפני 10-20 שנה, גם אם המרצים לפעמים כן", הוסיף. "התפקיד שלנו הוא לעזור למרצים להתקדם לשם ולתת לסטודנטים את השירותים בצורה חדשנית וטכנולוגית, ולעזור לחוקרים כדי לשמר את המעמד החזק שלהם ושל ישראל במגזר הבינלאומי. הפוקוס שלנו בשנה הקרובה הוא להרחיב את ההסכמים הטכנולוגיים שיש לנו עם גופים בארץ ובחו"ל, ולהטמיע עוד הרבה מאוד טכנולוגיות".
אחד התחומים שבהם עסק הפאנל היה תחבורה חכמה. ויקטור אררה, יועץ בכיר ו-ותיק בתחום, אמר כי "המומחים קבעו שצריך להשקיע בתחבורה פי 10 מהתקציב הנוכחי, אבל גם אם יוקצו התקציבים, המימוש ייקח שנים רבות ועד אז, ישראל תהיה משותקת בפקקים. לא נותר אלא להכניס את מיטב כוחות התקשוב מתחת לאלונקה כדי לטפל בתנועה בכבישי הארץ, בין היתר באמצעים טכנולוגיים. זה אפשרי, וזה עניין חירומי ולאומי".
אסף סבן, מנמ"ר דן, ציין כי "אנחנו פועלים על מנת לספק תחבורה ציבורית הרבה יותר טובה ונגישה לכל הנוסעים. צמצום כלי הרכב באמצעות תחבורה ציבורית טובה ונגישה נמצא בראש מעיינינו. אחד הפערים המרכזיים שנצטרך לתת עליהם את הדעת הוא נתינת שירות אמין ונכון בזמן אמת לציבור. פירוט נוסף הוא הכנסת האפשרות לשלם על נסיעה באוטובוס בכרטיס אשראי, ואנחנו נמצאים במהלכו של המהלך הזה. מדובר במהלך מהפכני".
"אתגר נוסף, שהוא בעיניי אחת המהפכות הגדולות שנמצאות לפתחנו, הוא החשמול. מדובר בעשרות מגה-ואטים ובעשייה רבה, בשיתוף רשות החשמל. האתגר הכי גדול במסגרתו הוא ניהול הטעינה של האוטובוסים, כדי שהם יצאו בזמן", אמר.
שני דוברים נוספים בפאנל היו מחברות עסקיות שעובדות עם המגזר הממשלתי והציבורי. דוד ביסמוט, מנהל קבוצת הענן ב-נס, אמר כי "יש בימים אלה שלושה אתגרים מרכזיים – ניהולי, פיננסי וטכנולוגי. האתגר הטכנולוגי הוא העברה של מערכות לעולם חדש, ובנייה של מערכות ניהול ואבטחה. נס מלווה לקוחות רבים, לרבות במגזר הממשלתי והציבורי, בטרנספורמציה הדיגיטלית, ומבינה את האתגרים האלה. היא מלווה אותם בהקמת מרכזי מצוינות, ברמת השותפים והלקוחות".
איתן ספקטור, סמנכ"ל בפעילות הענן של אברא (EVP ב-Abra Cloud), אמר כי "אנחנו מציעים הסתכלות כוללת על מה שקורה בארגונים בהיבט הענן. אנחנו פורשים את הענן אצל הלקוח, יחד עם השותפים שלנו, ולאחר מכן דואגים שהוא יממש אותו בצורה אופטימלית".
הוא ציין ש-"עדיין יש ארגונים ששואלים למה לעבור לענן. יש מקרים שבהם ארגונים רוצים ללכת לקלאוד, אבל לא יודעים איזה אתגר עסקי הם רוצים או צריכים לפתור באמצעותו. קיימת בעיה של ידע בעולמות הענן, יש הרבה פחד אצל מנהלים טכנולוגיים ואחרים, כי הם מכירים את האון-פרם אבל לא את הענן. יש לנו מכללה שמכינה את האנשים הטכנולוגיים בארגון לענן, כי אנחנו לא רוצים שהם יהיו תלויים בנו".
תגובות
(0)