טכנולוגיה ושייק חלבון: יום בחיי משה מחלב מפלייטיקה

משה מחלב, אורח המדור הפעם, הוא בן 38, שגר יחד עם ערן, בן זוגו, בתל אביב. מחלב מעיד על עצמו שהוא "אוהב כל משחק שיוצר אינטראקציה ומחבר בין אנשים, ומרגיש שזו שליחות ליצור אותם. בנוסף, אני מאוהב בקהילה הגאה. ערן ואני נמצאים בתהליך פונדקאות ומקווים לחבוק בת בשנה הבאה".

מחלב חבר בצוות הלמידה של פלייטיקה, שמנהלת רעיה ברוק מלכה. "הגעתי לשם בשלב מרתק ומסעיר של הטמעת מערכת למידה בארגון", אמר. הוא שמח לחלוק אתכם, הקוראים, את סדר יומו, וכתב עבורנו מהלך של יום ממוצע שלו.

06:15
אני אוהב לקום בשעות הבוקר המוקדמות, גם בחופשים. בכל בוקר אני מתחיל עם שיר אחר שמתנגן בשעון המעורר. לקח לי לא מעט זמן, אבל גיליתי שהשארת הסמארטפון מחוץ לחדר השינה מחוללת פלאים – גם בזוגיות וגם באיכות השינה.

אני מגיע לעבודה ברכיבה של כחצי שעה על אופניים – ממרכז תל אביב עד הרצליה פיתוח, שבמהלכה אני מאזין לפודקאסט שאני אוהב. בימים עם פחות אנרגיות, אני שם את פלייליסט הגאווה שלי בספוטיפיי, שתמיד עושה לי מצב רוח טוב.

אני מגיע עד השעה 07:00 למשרד בהרצליה. בימים שני וחמישי אני ממשיך את היום לאימון פילאטיס מכשירים אצלנו, בפלייטיקה, עם הקבוצה הקבועה. בשאר הימים אני מתחיל את הבוקר בחדר כושר, משם מקלחת ומתארגן – והופ, מתחיל יום עבודה.

08:30
אנחנו יורדים לבית הקפה של פלייטיקה, ושם סוגרים את כל הנושאים הפתוחים בצורה מהירה. כמי שבין היתר מנהל את מערכת הלמידה של הארגון, אני עובד עם מספר רב של ממשקים, בהם צוותי האינטגרציה, שאחראים על חיבור מערכת הלמידה שלנו ליתר מערכות פלייטיקה. המערכת מספקת למנהלי צוותים וחטיבות מידע מרוכז על מצב הלמידה של עובדיהם. אחר כך אני מקיים שיחה עם המנהלת שלי על משימות היום, סדרי עדיפויות ואיך להתנהל בו.

השעה הזו היא רגע חשוב ביום העבודה: אני יושב בנחת עוד לפני שמתחיל ה-"טירוף" של היום. אפשר לפגוש שם את האנשים בצורה נוחה בסביבה מאפשרת, לקדם נושאים ולסגור אותם, לפתח שיתופי פעולה וחיבורים בתוך הארגון. כיף לצאת מהתבנית הקבועה של חדר הפגישות, ואיכשהו הדברים זזים בבית הקפה הרבה יותר מהר, ועל כוס אחת של הפוך או אמריקנו אפשר להזיז לפעמים פרויקטים של חודשים. למעשה, זה הרבה יותר מבית קפה, ויש לו ערך אדיר עבורי ועבור שאר העובדים.

משה מחלב במשרדי פלייטיקה בהרצליה. צילום: פרטי

09:45
מהקפה אל המשרד. מערכת הלמידה מאפשרת לצוות שלנו לבנות תהליכים רוחביים מהותיים עבור הארגון, שבעבר לא התאפשרו. אנחנו מתמקדים בכמה נושאי ליבה:

תהליך אונבורדינג – כל מסע הקליטה של העובד בתוך הארגון יתגבש בתוך המערכת. הוא יוכל לקבל במקום אחד את כל הידע הנדרש עבורו. תהליך זה ייתן מענה לעובדים בכלל האתרים של פלייטיקה ולמגוון רחב של בעלי תפקידים.

יצירה של תוכן פנימי – אני מקים במערכת תשתית שתוכל להוביל מהפכה בלמידה, עד כדי כך. המיקוד החדש ייצור לארגון מערכת שבאמצעותה ניתן יהיה לשתף את הידע בצורה מהירה, יעילה ונוחה. הדרך הכי טובה לתאר את זה היא קצת כמו המעבר מ-ווב1 ל-ווב2. אנחנו, בצוות הלמידה, מספקים לארגון מערכת שתאפשר לשתף את הידע בצורה נוחה – וכאשר העובדים משתפים ידע, הארגון מרוויח מזה.

אקדמיות – האקדמיות שפלייטיקה מריצה הן שער הכניסה לחברה עבור מי שלא הגיע מעולמות הגיימינג. המשק חווה האטה בגיוס עובדים חדשים, והצוות שלנו עובד על בנייה של הדרכות מתקדמות עבור עובדים שכבר נמצאים בארגון, כך שהניוד הפנימי יתאפשר בצורה טובה יותר ונוכל לשפר את מיומנויות העובדים הקיימים.

כשירויות – עולם הלמידה עובר בשנים האחרונות לכזו שמבוססת על כשירויות. כלומר, להבין איזו כשירות אנחנו רוצים לפתח אצל העובדים, וממנה להבין איזה תוכן או אילו קורסים נכון להנגיש לו. אנחנו בתחילתו של תהליך מיפוי הכשירויות הקיימות בפלייטיקה והתאמת הקורסים כך שהמערכת תדע להמליץ לעובדים בצורה אוטומטית אילו קורסים לקחת, בהתאם לכשירות שהם רוצים לפתח.

12:00
פגישה עם אחד ממקדמי הלמידה שעובד איתנו בארגון. יחד עם עשרות עובדים בפלייטיקה אנחנו מקדמים תכנים שיעלו למערכת, בודקים קורסים של ספקים חיצוניים ומדייקים סדנאות. בנוסף, אנחנו מלמדים אותם איך ליצור תוכן.

כל פגישה כזו גורמת לי להבין יותר את השינוי, ואיך אנחנו מפתחים תרבות למידה ושיתוף ידע בארגון. אנחנו רק בתחילתו של התהליך ויש לנו עוד המון עבודה של נראות, שיווק ודיוק.

16:00
אחרי ארוחת הצהרים והמשך העבודה, אני מתפנה ומתפנק בשייק חלבון בחדר הכושר. יש במשרדים של פלייטיקה לא מעט פיתויים, אבל אני בוחר באופציה הבריאה יותר לנשנוש של הצהריים.

18:00
פגישה עם דירקטור IT באתר של פלייטיקה בוורשה. תרבות הלמידה שונה ממדינה למדינה, והעובדה שהיא נתפשת באופן שונה בכל אחת מהתרבויות דורשת מאיתנו לפתח גישות שונות אליה. אנחנו לא יכולים לפנות באותו האופן למנהל בישראל ולמנהל במזרח אירופה שאנחנו רוצים שהעובדים שלו יתפתחו וילמדו. אנחנו גם מבינים, לאט לאט, שהמוטיבציות של העובדים שונות. לדוגמה, במזרח אירופה עובדים מעוניינים לקבל תעודה על כל הכשרה אונליין שהם מקיימים, ואילו בארץ אנחנו רואים שהעובדים לומדים כדי לפתור בעיות. אין כאן טוב או רע, פשוט צריך להבין שיש להציג לכל אחד את התועלות החשובות לו מתהליך הלמידה.

ארוחת ראש השנה של אגודת הלהט"ב והמרכז הגאה בתל אביב. צילום: יניב הלפרין

19:00
יום העבודה נגמר, אבל אני עוד לא חוזר הביתה ומשתרע על הספה בסלון עם בן זוגי היקר. את זה נעשה מאוחר יותר.

מזה שנים אני פועל בארגוני הקהילה הגאה: במשך כמה שנים הפקתי יחד עם אגודת הלהט"ב והמרכז הגאה בתל אביב את ארוחות ראש השנה, לא.נשים שאין להם עם מי לערוך את החג; יזמתי מגוון פרויקטים קהילתיים, כמו קבוצת ריצה לקהילה הגאה בשם בשביל הבריאות; ובימים אלה אני ממשיך להיות פעיל באחד המיזמים שיצר הכי הרבה משמעות למשתתפים בו – פוטלק. בכל יום שישי הראשון של כל חודש אנחנו נפגשים לארוחת ערב קהילתית, שמוקדשת לנושא מסוים, ובכל ערב כזה יש פעילות שיוצרת חיבור בין האנשים. יש משהו מקסים בארוחה שמחברת בין אנשים. כשכל אחד מביא חלק ממנה וכל 60 המשתתפים נהנים ממנה ביחד – נוצר חיבור. המפגש כולל משחק, שמוסיף ממד של עומק לחיבור בין המשתתפים.

ערן ואני הולדנו את פוטלק בסלון ביתנו יחד עם קבוצה מצומצמת של חברים, ואחרי חצי שנה, כשהגענו ל-80 משתתפים, הבית היה קטן מדי להכיל, והתחלנו לשכור אולמות ודירות כדי לקיים בהם את המפגשים. לאחר כמה גלגולים שכללו קורונה, מחשבות על הקמת סטארט-אפ והפצה עולמית של המיזם, החלטנו להישאר גוף חברתי, בשיטת חבר מביא חבר, שפועל עם עוד חמישה מתנדבים מוכשרים, ומדי חודש אנחנו מגבשים קונספט נכון עבור המפגש הבא.

22:00
אלקסה מודיעה, עם מוזיקת מדיטציה, שיש עוד חצי שעה עד שצריך להיכנס למיטה. זה הזמן להתארגן ליום החדש, עם התבוננות פנימה על העשייה ועל מה שאני רוצה לעשות מחר.