האם יש צורך בחקיקה שתסדיר את מקצוע היועץ התקשורתי?

בניגוד לארצות אחרות, בישראל אין חובת רישוי ופיקוח רגולטורי על מקצוע הייעוץ התקשורתי ● כותב המאמר סבור, שיש לפחות להתקין קודקס שיסדיר את כללי האתיקה והגדרה מי יכול לעסוק במקצוע זה ● מה אתם אומרים?

עו"ד אליהו אוקון, יועץ במשרד הרווחה בתחום יחסי העבודה וחבר בוועדה ליישוב סכסוכים בלשכת עורכי הדין.

באחרונה שוחחתי עם כמה מחבריי העוסקים בייעוץ תקשורתי ובניהול משברים ותהיתי, "אילו כישורים נדרשים להפוך ליועץ תקשורת?" מסך הכל התגובות למדתי, שבניגוד למדינות אחרות, בישראל אין מודעות לצורך בהשכלה רלוונטית למקצוע, וידע עם ניסיון מעשי, כאשר ישנם תנאי סף לקבלת הרישיון. לדוגמה, בארה"ב רק אלה המחזיקים בתעודת עיתונאי יכולים לעסוק במקצוע, וגם זאת לאחר תקופת לימודים, התמחות, השתלמויות, וכיוצא באלה.

בישראל, כאמור, התפקיד של יועץ תקשורתי לא דורש כל הסמכה מיוחדת, ואין פיקוח רשמי בדומה למקצועת אחרים. דווקא בגלל עובדה זו, להלן כמה תובנות שלדעתי רצוי שכל אחד שעוסק בתחום, או רוצה לעסוק, יקרא אותם.

מי שרוצה לעסוק בייעוץ תקשורתי צריך ללמוד את הארגון שאותו הוא מתעתד לייצג. עליו להפנים, שהייעוץ עלול להשפיע על עתיד הארגון לטוב או לרע, ויכולות להיות לו גם השלכות משפטיות. ראוי לזכור, שיועץ תקשורת, בהינתן הכלים הנכונים, יוכל לקדם קשרים עסקיים – לעומת התנהלות לא נכונה ומוטעית מול התקשורת, שעשויה להוביל לפגיעה בלקוח.

אין זה סוד שבעידן הנוכחי מתגבשת לה מדי יום התובנה, כי התקשורת טומנת בחובה כוח רב, והיכולת לבנות תדמית נכונה לאדם או לארגון חשובה לא פחות כדי לקדם תכלית של איש ציבור ו/או עסק ו/או חברה. על יועץ התקשורת מוטלת מלאכת החשיבה, ועליו לעשות ככל שלאל ידו כדי להימנע ממשבר ולצפות את האתגר הבא.

לי אישית, כעורך דין, חסרה חקיקה שתקפיד על כללי אתיקה לגבי מקצוע זה, שהולך ונעשה משמעותי מיום ליום. לטעמי, קיימת החובה להתקין קודקס לצורך הסדרת העיסוק במקצוע המרתק. יש להסדיר את עבודתם של יועצי התקשורת, בינם לבין יועצי תקשורת אחרים ובינם לבין הלקוחות והציבור בכלל, בדיוק כפי שעושים כללי לשכת עורכי הדין על פי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.

כללי האתיקה יסייעו ביצירת מסגרת פורמלית להגדרת התפקיד, וכן לאבחנה ברורה בין האסור לבין המותר. יתר על כן, עד היום לא קיים כל מסמך בעל תוקף משפטי, המקנה לעוסקים במלאכה זכויות וחובות. באמצעות רגולציה נכונה, העיסוק במקצוע יהיה מוגן מפני אנשים שעלולים לפגוע בתדמית העוסקים בו ותהיה ודאות לגבי כנות המניעים שלהם לעסוק במקצוע דנן (ולא אך ורק לשם כבוד או כסף). יועץ התקשורת הוא איש סודו של הלקוח, ולעיתים קרובות, למעשה כמעט תמיד, נרקמת מערכת יחסים רגישה, המבוססת על אמון מוחלט. במסגרת היחסים, יועץ התקשורת אוחז במידע רב שבו משתף הלקוח, ולכן עליו להבטיח חיסיון מידע מלא וכן להימנע מניגוד עניינים וכן חובות נוספות.

בנוסף, ככל שיועץ התקשורת יזדקק לחוות דעה בקשר לסוגיה מסוימת בעלת השלכות על כלל הציבור, הוא ייתן לכך משקל. ולפיכך, הענקת רישיון ליועצי תקשורת תייקר את חשיבות המקצוע ותהווה תמריץ חיובי לשמירה על הגינות מקצועית ואף ממלכתיות במלאכה חשובה זו.

 

הכותב הוא יועץ במשרד הרווחה בתחום יחסי העבודה, מרצה וחבר בוועדה ליישוב סכסוכים בלשכת עורכי הדין,

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אנון

    מה יגידו כל בוגרי קורסי הדוברות של דו"צ? אתה מזכיר לי את הסיפור של העו"ד שבקושי הצליח לעבור את מבחני הלשכה בניסיון הרביעי שלו. עיתונאי שאל את הבחור מה שדעתו על הקושי של המבחן. תשובתו - צריך לעשות את המבחן יותר קשה...

אירועים קרובים