"ייצוג הנשים בעולם הטכנולוגיה – מזערי ומעצבן"

"הייצוג של נשים בעולם הטכנולוגיה הוא כל כך מזערי ומעצבן. כך, 5% ממשרות הניהול הבכירות בעולמות הטכנולוגיה מאוכלסות על ידי נשים, 78% מהסטודנטים.ות בעולם לא יודעים.ות למנות ולו אישה בכירה אחת בהיי-טק, ורק 3% מהנערות והסטודנטיות שנשאלו במה הן רוצות לעסוק ענו: בטכנולוגיה. זה מצב שלא ניתן ולא צריך להשלים אתו", כך אמרה יעל הר אבן, סמנכ"לית התפעול של אורקל ישראל.

הר אבן אמרה את הדברים במפגש של פורום הנשים בטכנולוגיה WIT מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ג') במשרדי אורקל ישראל בפתח תקווה.

אורקל היא אחת החברות יוצאות הדופן בעולם ההיי-טק, בכך שבראשה עומדת אישה: הישראלית לשעבר צפרא כץ, מנכ"לית החברה. עם זאת, מספר המועסקות בחברה, לפחות בישראל, ובפרט מספר הנשים בהנהלתה הבכירה, עדיין נמוך אל מול הגברים: 38% מהעובדים.ות ו-18% מהמנהלים.ות בה הן נשים. יצוין כי באורקל עושים פעולות שונות לשינוי המצב, ובשנה האחרונה חל זינוק של 80% במספר המנהלות בחברה. אחת מאותן פעולות היא לא לאפשר בחירת עובד.ת או מנהל.ת למשרה מסוימת אם אין ולו אישה אחת בקאדר המועמדים.

"המשימה האישית שלי והמשימה של המנהלות באורקל היא לנסות ולעודד את היצירה של הדור הבא של המנהיגות הנשית. הלוואי שזה מה שיהיה גם במקומות אחרים", אמרה הר אבן.

גילי שלזינגר, מנהלת פעילות אפליקציות עסקיות בענן באורקל ישראל. צילום: פלי הנמר

"עימות ומשבר הם מצבים שמצמיחים"

המפגש עסק בעיקרו בניהול פרויקטים להחלפת מערכות ליבה ובניהול משברים. "ניהול משברים הוא דבר קשה, שיוצר עימותים", אמרה גילי שלזינגר, מנהלת פעילות אפליקציות עסקיות בענן באורקל ישראל, שהנחתה את המפגש. "במקרים כאלה, את צריכה להגיד את מה שיש לך על הלב, ולא כל אחד, ואחת, אוהב.ת את זה".

"שנים נמנעתי מעימותים", העידה שלזינגר מורן על עצמה, "אבל למדתי שעימות ומשבר הם מצבים שמצמיחים. צריך שיהיו עימותים ומשברים וצריך לדעת איך לעשות את זה נכון". איך עושים את זה? ה-"פטנט" של שלזינגר מורן הוא "לדעת לשים קו אדום יחד עם אמפטיה לצד השני. כשזה קורה, מגיעים לשיתוף פעולה, וזה הדבר הטוב ביותר, גם אם הוא לא תמיד מצליח. צריך להראות לצד השני מדוע ואיפה הגבולות טובים לו, ומהצד השני להבין את רצונותיו וצרכיו, ולקחת אותם בחשבון".

"מנמ"רים, אל 'תתאהבו' רק בסיבה הטכנולוגית"

מאיה בכר גלעד, יועצת טכנולוגית, עסקה בהרצאתה בנושא שמעניין מנהלים.ות טכנולוגיים.ות רבים.ות בארגונים: איך מנהלים פרויקט החלפת מערכת ליבה? "מערכות הליבה הן בדרך כלל מערכות כבדות, שקיימות שנים בארגון", אמרה. "בדרך כלל מפחדים לגעת בהן ורק עושים להן שדרוגים קטנים. בארגונים גדולים יש יותר ממערכת ליבה אחת, אבל על פי רוב, המערכות האלה מתחברות למערכת מרכזית אחת. כשיוצאים לטרנספורמציה דיגיטלית, קל להתחיל בדיגיטל עצמו, כגון באתר האינטרנט של הארגון, אבל לפעמים עוצרים כשמגיעים למערכות הליבה. על ארגונים לקחת זאת בחשבון בבואם להחליט ולהתחיל בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, להחליף את מערכות הליבה ליותר חדשניות וכך להפוך את החברה לדיגיטלית מקצה לקצה".

מאיה בכר גלעד, יועצת טכנולוגית. צילום: פלי הנמר

"השלב הראשון בפרויקט החלפת מערכות ליבה הוא קבלת החלטה האם בכלל להיכנס אליו", הוסיפה בכר גלעד. "את ההחלטה הזאת יש לקבל רק אחרי הערכה, ולא מראש – כפי שקורה בלא מעט ארגונים. על הנהלת הארגון לכנס לשבת צוות מה-IT ומהביזנס, שמכיל אנשים עם זוויות שונות, ולהבין לעומק מהי הסיבה להחלפת מערכת הליבה. צריך להבין מה הבעיה לפני שמציעים מה הפתרון. זה שלב קריטי, שאסור לדלג עליו".

"בשלב השני", אמרה, "מחליטים איזו מערכת בוחרים, והשלבים השלישי והרביעי הם היישום והתמיכה ביום שאחרי סיום פרויקט ההטמעה".

באשר לסיבת ביצוע הפרויקט, בכר גלעד קראה למנמ"רים.ות "לא 'להתאהב' רק בסיבה הטכנולוגית, אלא להיות המבוגר.ת האחראי.ת, שאומר.ת איפה הבעיות והיכן הסיכונים בפרויקטים. על המנמ"ר.ית לבוא לפרויקט שכזה עם ראש פתוח ולהיכנס אליו בצורה מושכלת".

"תהליך הבחינה של המערכות המועמדות הוא קריטי, ויש חברות שהוא נמשך בהן 8-9 חודשים. הבחינה חייבת להיעשות על ידי צוות ולהיות מנוהלת על ידי בכיר בארגון", הוסיפה. עוד המלצה שלה היא: "כשמחליטים אילו פיצ'רים עסקיים להכניס למערכת כדאי לשאול מהם, איך עושים את תהליך השינוי, האם התהליך צריך להיות 'ונילי', כללי, או מותאם אישית. כמו כן, צריך להגדיר מתווה לפרויקט".

"אני לא מאמינה בפרויקטים שעולים ב-'בום'", אמרה בכר גלעד. "כשזה קורה, בדרך כלל זה לא יעיל. פרויקט שכזה צריך לעלות בשלבים, שמתוארכים, משום שכשיש תאריכים, אנשים מתכנסים לפיהם".

כדי שהפרויקט יצליח, ציינה, "צריך להחליט מה המינימום הנדרש לביצועו של כל שלב בו, להשקיע מאמץ בתהליך שנכון ב-80% מהמקרים ולא ב-100%, ולחשוב על היום שאחרי סיומו".

ככלל, הדגישה בכר גלעד, "פרויקט החלפת מערכות ליבה הוא בעיקר לא פרויקט טכנולוגי, אלא של אנשים, של הרבה אנשים שצריכים לעבוד ביחד. זה האתגר הכי גדול בפרויקט, ובסוף הוא נפתר, בדרך כלל".

לסיכום היא אמרה כי "החלפת מערכת ליבה היא ריצת מרתון. אין לשאלה כיצד לנהל את הפרויקט פתרון בית ספר, אבל תוצאה טובה טמונה בניהול טוב שלו".