הבית הלבן מקדם עקרונות חדשים לרפורמת ענקיות הטק

למגינת ליבן של ענקיות הטכנולוגיה, הבית הלבן עשה באחרונה צעד משמעותי בתוכניותיו להסדיר חברות טכנולוגיה גדולות הפועלות ממטות ראשיים בארה"ב. כחלק מהרפורמה המתוכננת, חשף ממשל ביידן שישה עקרונות חדשים שישלטו במה שמכונה חברת ה'ביג טק', במטרה לשפר את האחריות והתחרות של הפלטפורמות הגדולות הללו. בהקשר זה, הממשל לא היסס לשבח את "האינטרס הדו-מפלגתי", שהורגש בקונגרס האמריקני ביחס לשליטה בחברות הטכנולוגיה הענקיות של ארצות הברית.

מסכימים בנוגע לסעיף 230. טראמפ וביידן. צילום: BigStock

רפורמת הביג טק המתגבשת

בין הנושאים שנדונו בפגישה מכוננת שהתקיימה באחרונה ובה השתתפו בכירי הבית הלבן, התובע הכללי של מחוז קולומביה, קארל רסין ומומחי טכנולוגיה רבים, נכללו היבטים כגון הגבלים עסקיים, פרטיות, אפליה אלגוריתמית ותחומי מדיניות טכנולוגיים אחרים.

ששת העקרונות המתקדמים החדשים שנקבעו כעת בידי הממשל, ופורסמו ביום ה' האחרון, כוללים את קידום התחרות במגזר הטכנולוגי; אימוץ הגנות פרטיות פדרליות חזקות והגנות מקוונות מחמירות יותר לילדים; ביטול הגנות משפטיות מיוחדות לפלטפורמות טכנולוגיות גדולות; שקיפות מוגברת לגבי אלגוריתמי פלטפורמה והחלטות ניהול תוכן; וכן הכרח לשים סוף לקבלת החלטות אלגוריתמיות מפלות.

ששת העקרונות – שנאספו תחת הכותרת Enhancing Technology Platform Competency and Responsibility – הפכו לרשמיים לאחר הדיון, אולם טרם הובהר כיצד יוצאו לפועל. ההסכמה הבסיסית שקיבלו פקידי הממשל והמומחים השונים היא בעיקר עניין "הנזק שנגרם מפלטפורמות טכנולוגיות והצורך באחריות רבה יותר".

"ארה"ב זקוקה לכללים ברורים כדי להבטיח שעסקים קטנים ובינוניים ויזמים יוכלו להתחרות בתנאים שווים", אמרו מקורות בממשלה. "עקרונות אלה הם השיא של חודשים של עבודת ניהול ומעורבות עם מחזיקי עניין רבים", אישרה מזכירת העיתונות של הבית הלבן, קארין ז'אן-פייר. היא גם קראה מטעם הממשלה לענריות הטק: "אנו מצפים לשמוע כל הערות שהן מחברות טכנולוגיה".

סעיף 230 – הסעיף שהענקיות ממש לא רוצות שישתנה

כחלק מהשינויים המתגעשים על ענקיות הטק יש הסכמה עקרונית בין שני צידי המתרס הפוליטי בארה"ב, בייצוגם של ביידן ודונלד טראמפ, כי מה שמכונה 'סעיף 230' צריך להשתנות לחלוטין ובמהרה.

טראמפ, בימי נשיאותו, קרא לבטל את סעיף 230. הרפובליקנים ממשיכים להיות מוטרדים מכך שמאמצי ניהול התוכן בפלטפורמות המדיה החברתיות מחבלים, כך לטענתם, בתכנים ימניים, מצנזרים אולתם ומתייחסים אליהם כאל פייק ניוז.

הנשיא ביידן, כמו קודמו וכן כמו רפובליקנים רבים, הביע גם הוא ביקורת קשה על סעיף 230. במהלך מסע הבחירות שלו ב-2020, אמר ביידן בראיון לניו יורק טיימס כי "יש לבטל את סעיף 230, יש לבטלו מיד, כמשימה מספר אחת לצוקרברג ולפלטפורמות אחרות". הוא מצידו טען בכלל כי יש לבטל את החוק משום שהרשתות החברתיות מפיצות ביודעין שקר ומידע מוטעה.

מגן על ענקיות הטק מאחריות על תוכן. סעיף 230 לחוק הגינות התקשורת. צילום: BigStock

באפריל האחרון – עקב תוכניותיו של אילון מאסק לרכוש את טוויטר, שכידוע בוטלו על ידו בהמשך – ביקש ממשל ביידן מהקונגרס האמריקני למהר ולאשר תקנות חדשות, כדי שהחברות שבבעלותן רשתות חברתיות יהיו אחראיות לנזק שהן גורמות בעת הפצת פייק ניוז דרכן.

ג'ן פסקי, דוברת הבית הלבן, הבהירה בזמנו כי המשרד הנשיאותי "תומך מאוד באישור רפורמות יסוד להשגת מטרה זו", והוסיפה כי בקונגרס יש "עניין דו-מפלגתי" בחקיקה של רגולציה מסוג זה וברפורמות בכל הכרוך בתוכן המשותף ברשתות חברתיות.

כחלק מהדברים בלט הרצון לערוך שינויים ב-סעיף 230 לחוק הגינות התקשורת (Section 230) – עניין שאינו חדש בארה"ב. למרות העמדות הלכאורה שונות של שני צדי המתרס הפוליטיים, הדמוקרטי והרפובליקני, שניהם רוצים כבר מזה חודשים רבים ליישם שינויים בתקנה החוקית המגינה על פלטפורמות מקוונות מפני השלכות ותביעות בגין תכנים שהועלו אליהן על ידי המשתמשים.

במתכונת הקיימת עד כה, התקנה המכונה כאמור 'סעיף 230', לא רק ששומרת על חברות הטק מתביעות, אלא גם נותנת לשירותי המדיה החברתית אונליין את האפשרות לנקוט בפעולות וסנקציות נגד תוכן ומשתמשים בודדים. המחוקקים האמריקנים ביקשו לשנות את גישתם של השירותים לפייק ניוז או לתוכן שעלול להיות מסוכן, באמצעות הטלת האחריות על התוכן לא רק על המפרסם אלא גם על החברות שהן הבעלים של הפלטפורמות השונות, בעיקר על מטא, טוויטר וגוגל (אך גם אפל ואמזון), ואף קיימו דיונים ערים מול קברניטיהן על המהלך, כשאלו זומנו לתת עדות מול הקונגרס בשנה שעבר.

"אנו עוסקים בקביעות בכל פלטפורמות המדיה החברתית לגבי צעדים שניתן לנקוט", הוסיפה פסקי, כדי להבהיר שעניין הממשל אינו דווקא במאסק או בבעלים כזה או אחר של רשת חברתית. "זה נמשך, ואני בטוח שימשיך, אבל יש גם רפורמות שאנחנו חושבים שהקונגרס יכול לנקוט".

האמריקנים והעולם "סובלים מעליית פלטפורמות טכנולוגיות גדולות כקטנות"

בניסיון עכשווי להסביר מדוע נקיטת הצעדים בעניין חיונית מאין כמותה, נמסר מטעם הבית הלבן כי "עליית הפלטפורמות הטכנולוגיות הציגה אתגרים חדשים וקשים, ממעשי האלימות הטרגיים הקשורים לתרבויות מקוונות רעילות ועד להידרדרות בבריאות הנפש וברווחה. כל זה מחבל בזכויות הבסיסיות של אמריקנים וקהילות ברחבי העולם, שסובלים מעלייתן של פלטפורמות טכנולוגיות גדולות כקטנות".

ואולם, ביקורת לא מרומזת נשמעת כעת על כך שהעקרונות של הרפורמה לא מספקים תוכנית פעולה סדורה להמשך הדרך.

חלק ניכר מהתגובה הספקנית מטעם גורמים בתעשייה נובע ממה שנחווה כ"ערפול" בהצהרות הבית הלבן על ה"רפורמות", במיוחד בכל הנוגע בסעיף 230.

"אם אתה טוען שאתה תומך ב'רפורמות יסוד' בסעיף 230, אבל לא יכול או לא רוצה להגיד מהן הרפורמות האלה, אני מתקשה לקחת ברצינות כל דבר אחר שאתה אומר", כתב ג'יימס גרימלמן, פרופסור בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קורנל וקורנל טק, בטוויטר.

If you claim to support “fundamental reforms” to Section 230 but can’t or won’t say what those reforms are, I have a hard time taking anything else you say seriously. https://t.co/K6zZ7iicyz

— James Grimmelmann (@grimmelm) September 8, 2022

"אנחנו מאוכזבים לראות את הבית הלבן מוציא היום את הקו העייף לפיו סעיף 230 הוא 'הגנה משפטית מיוחדת' עבור פלטפורמות טכנולוגיות", צייצה גם קרן Electronic Frontier. "זה מגן על כולנו: משתמשים, אתרים קטנים, לוחות הודעות וקבוצות דיון".

יצוין כי אם ישונה סעיף 230 או יבוטל, חברות האינטרנט שמוכנות להסתכן באחריות לתכנים, יכניסו ככל הנראה מנגנון עריכה טרום-פרסום של כל התוכן המופץ דרכן, או להבדיל מערכת להסרה מהירה של פריטים פוגעניים לאחר הפרסום. אפשרויות אלו יפגעו בסיכיהן העמוקים של הענקיות, משום הצורך בכוח אדם גדולה בהרבה למיתון התוכן, ו/או בהוצאות מאסיביות להיערכות טכנולוגית לקראת השינוי. וכמובן שהוצאה אולי אף גדולה יותר עלולה להיות זו שתגרום לכל טקסט או תמונה לא נאותים בעצם לחייב את החברות באחריות עליהם, מה שאומר – תביעות בבית משפט ואולי קנסות גבוהים כתוצאה מכך.