דו"ח פרשת NSO: ליקויים בהפעלת האזנות סתר על ידי המשטרה
"התקבלו חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים אל תוך מערכות המשטרה", אולם לא נעשה בהם כל שימוש – כך על פי דו"ח צוות מררי, שבדק את השימוש שלה בגרסה משונמכת של פגסוס
דו"ח ועדת הבדיקה לפרשת NSO מצא ליקויים בעבודת המשטרה בכל הנוגע להפעלת מערכות טכנולוגיות לביצוע האזנות סתר. הצוות, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד עמית מררי, סותרת בדו"ח שלה חלק ניכר מהממצאים שעלו בסדרת התחקירים שפרסם כלכליסט ושהחלה את הפרשה.
צוות הבדיקה מונה בינואר השנה, לאור טענות שעלו בכלכליסט ובאמצעי תקשורת נוספים, שלפיהן משטרת ישראל מבצעת מעקב טכנולוגי אחרי אנשים באמצעות רוגלת פגסוס של NSO, על מנת לקבל מידע מודיעיני – גם ללא קשר לחקירה מתנהלת או לבירור חשדות לביצוע עבירות פליליות, ומבלי שהתקבל צו שיפוטי. עוד נטען בפרסומים שבעת ביצוע האזנת הסתר, המשטרה קיבלה מידע שחורג מהמותר על פי חוק האזנת סתר. כך, פורסמה בתקשורת רשימת שמות אנשים, שנטען כי המשטרה חדרה לטלפונים הניידים שלהם ושאבה מתוכם מידע ללא צו בית משפט המתיר לעשות זאת. על פי בדיקת צוות מררי, לגבי מרבית האנשים, הפרסום לא היה נכון.
בבדיקת הצוות עלה כי "נמצאו ליקויים בעבודת משטרת ישראל ביחס להפעלת אמצעי האזנת סתר. לאורך השנים, מקבלי ההחלטות במשטרת ישראל לא ייחסו את מלוא המשמעות המתבקשת להיקף היכולות הפוטנציאלי של המערכת המשמשת להאזנה לתקשורת בין מחשבים. נמצא כי התקבלו חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים אל תוך מערכות המשטרה, על אף שהמערכת הופעלה לאחר קבלת צווים שיפוטיים. זאת, כי המערכות לא הותאמו טכנולוגית לסמכויות המשטרה. הגם שלפי נהלי המשטרה, אין לעשות שימוש בחומרים אסורים אלה, יש בעצם קבלתם חריגה מסמכות".
צוות הבדיקה מצא שבכל המערכות הטכנולוגיות להאזנה לתקשורת בין מחשבים שבידי המשטרה שנבדקו, "לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שהיא פועלת להדביק טלפונים ניידים ללא צו שיפוטי שמתיר לעשות כן. בכלל זה, לא נמצאה אינדיקציה לכך שהמשטרה ביצעה חדירה בלא צו שיפוטי לטלפונים הניידים של אלה ששמותיהם פורסמו בתקשורת, באמצעות רוגלת פגסוס של NSO, כפי שנטען".
לפי הבדיקה, "ביחס לכלל המספרים שקיימים בבסיס הנתונים הפנימי של מערכת סייפן (רוגלת פגסוס משונמכת, שבה השתמשה המשטרה – י"ה), נמצא כי אין כל אינדיקציה לטענות שלפיהן הודבקו טלפונים ללא צו. עם זאת, נמצאו מקרים בודדים שבהם הצו השיפוטי שניתן לא תאם את פעולת ההאזנה שביצעה המשטרה ביחס לאותו גורם. אולם, במקרים אלה ניסיון ההדבקה לא צלח, וממילא לא התקבלו תוצרים".
"המערכת מאפשרת למשטרה לקבל תוצרים שאין לה סמכות לקבלם"
"הצוות מצא כי המערכת שבידי משטרת ישראל מאפשרת לקבל סוגי תוצרים מסוימים שאין לה סמכות לקבלם לפי חוק האזנת סתר", ציין צוות מררי. "כך, למשל, ניתן לקבל מידע שנמצא על מכשיר היעד ונוצר קודם למועד תחילת ההאזנה ואף קודם למועד צו בית המשפט. נוסף על כך, למערכת יכולת לקבל מידע שאינו מהווה תקשורת בין מחשבים, כגון פרטי יומן, רשימת האפליקציות, אנשי קשר ופתקים השמורים במכשיר. המשמעות של הכנסה לשימוש של מערכת בעלת יכולות טכנולוגיות רחבות היקף, המהווה נקודת מפנה מבחינת עולם האזנות הסתר, לא הובנה לאשורה על ידי מקבלי ההחלטות במשטרת ישראל".
עוד קבע הצוות כי "במהלך כל שנות הפעלתה של המערכת לא התקיים במשטרה הליך סדור שכולל את שיתוף מלוא המידע הדרוש לשם קבלת החלטות ביחס להפעלת המערכת כדין, בין גורמי הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל לבין הגורמים הטכנולוגיים". חברי הצוות ציינו כי "נדרש ליווי משפטי צמוד של הייעוץ המשפטי למשטרה בשלב רכש המערכות, טרם הטמעת מערכות חדשות ובמהלך הפעלתן".
בדו"ח הבדיקה כתב בנוסף כי "לאורך השנים היה ידוע למשרד המשפטים שקיימת מערכת להאזנת סתר בשם סייפן, המבצעת האזנת סתר על ידי חדירה למכשיר קצה. עם זאת, לא היה ידוע כי היכולות הטכנולוגיות של המערכת חורגות מסמכות המשטרה לפי חוק האזנת סתר. יכולות חריגות אלה לא הובאו לידיעת משרד המשפטים… על המשטרה להביא לאישור הייעוץ המשפטי לממשלה יכולות טכנולוגיות חדשות אותן היא מבקשת לרכוש או לפתח לצורך איסוף או עיבוד מידע, ושהן בעלות פוטנציאל לחריגה מהסמכות הקבועה בדין. זאת, טרם רכישתן או פיתוחן, ובוודאי טרם הפעלתן".
כמו כן, נקבע כי "נדרשת העמקה של הידע המשפטי הטכנולוגי של גורמי הפיקוח והבקרה במשרד המשפטים".
"ניתן לאפשר למשטרה להפעיל את המערכת" – באילו תנאים?
חברי הצוות קבעו ש-"ניתן לאפשר למשטרה להפעיל את המערכת המאפשרת האזנה לתקשורת בין מחשבים, בכפוף לנטרול היכולות הטכנולוגיות העודפות שלה. מומלץ שהמשטרה תורשה לעשות, שוב, שימוש במערכות האמורות, אך זאת רק בהתקיים מנגנונים שיבטיחו שימוש שתואם את גבולות הסמכות הנתונות לה: יש לוודא שיבוצעו כל החסימות הטכנולוגיות הנדרשות, כדי להבטיח שהיא מבצעת אך ורק האזנת סתר כפי שהותר בחוק; יש להבטיח כי השימוש במערכות ייעשה תוך נקיטת זהירות מיוחדת ובכפוף לקיומם של נהלים ברורים, המאושרים על ידי הייעוץ המשפטי למשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה ותוך אפשרות אפקטיבית לפעולות פיקוח אפקטיבית, המבוססת על דו"חות שיופקו מבסיס הנתונים, שאינו ניתן לשינוי או מחיקה; ויש לבחון הטלת מגבלות או תנאים מיוחדים להגשת בקשות להאזנת סתר לגבי יכולות מסוימות".
התגובות
מהמשטרה נמסר בתגובה כי "מהדו"ח עולה באופן ברור שבניגוד לפרסומי השווא, השימוש ביכולות הטכנולוגיות של משטרת ישראל היה אך ורק לצורך מניעה ופענוח של עבירות פשע חמורות, ובכפוף לצווי בית משפט, ושלא נעשתה כל פעילות מכוונת בניגוד לחוק".
"הדו"ח קובע שמשטרת ישראל פעלה בכל המקרים בכפוף לצווי בית משפט", צוין בתגובה. "לא בוצע ריגול אחר אזרחים, לא בוצעו 'שאיבות' של מכשירים סלולריים והטענות כלפי המשטרה בכל הקשור ברשימת האישים שפורסמה – הופרכו. לא הייתה כל העסקה של האקרים או מומחים בתחום בניגוד לנהלים, ולא בוצע שום שימוש בחומרים שהורדו בעקבות הבאג הטכנולוגי במערכת. השוטרים במערך הסייבר לא עשו בהם כל שימוש, ובוודאי שהיחידה החוקרת לא קיבלה אותם ולא הייתה מודעת להם כלל".
עוד צוין כי "מה שהיו לטענות קשות כלפי התנהלות המשטרה התבררו כשגויות, אך, לצערנו, הן גרמו לנזק גדול באמון הציבור במשטרה ואנחנו מחויבים לפעול בכדי להשיבו. הפערים שעולים בדו"ח יקבלו התייחסות מלאה על ידי צוות שהורה המפכ"ל להקים, בראשות סגן ראש אח"מ, בכדי ליישם את המלצות הדו"ח ובכדי לבצע את ההתאמות הנדרשות להחזרת השימוש ביכולות הטכנולוגיות למאבק בפשיעה, כפי שמסקנות הדו"ח מתירות".
מכלכליסט נמסר בתגובה כי "הדו"ח מאשר את עיקרי הממצאים שעלו בסדרת התחקירים שפרסמנו. במשך שמונה שנים הסתירה המשטרה את השימוש ברוגלות הפולשניות מהציבור, הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה והשופטים בבתי המשפט. כלכליסט גאה בחשיפת השימוש החשאי ברוגלות ללא חקיקה, פיקוח ובקרה נאותים".
מתי תבינו שאין מדובר בהאזנת סתר? מדובר בסיור, בילוש ועיקוב במרחב הווירטואלי שהוא מקביל למרחב הפיסי. פקודת סדר הדין הפלילי התשכ"ט-1969: צווי חיפוש 23. רשאי שופט ליתן צו לערוך חיפוש בכל בית או מקום (להלן – צו חיפוש) אם – (1) החיפוש בו נחוץ כדי להבטיח הצגת חפץ לצורך כל חקירה, משפט או הליך אחר; (2) יש לשופט יסוד להניח שהוא משמש להחסנתו או למכירתו של חפץ גנוב, או שנשמר בו או מוחסן בו חפץ שנעברה בו או לגביו עבירה, או ששימש, או מתכוונים להשתמש בו, למטרה לא-חוקית; (תיקון מס' 4) תש"ם-1980 (3) יש לשופט יסוד להניח שנעברה עבירה או שמתכוונים לעבור עבירה נגד אדם הנמצא בו. חדירה לחומר מחשב (תיקון מס' 6) תשנ"ה-1995 23א. (א) חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור; לענין זה, "חדירה לחומר מחשב" – כמשמעותה בסעיף 4 לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995. (תיקון מס' 12) תשס"ה-2005 (ב) על אף הוראות פרק זה, לא ייערך חיפוש כאמור בסעיף קטן (א), אלא על-פי צו של שופט לפי סעיף 23, המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, לפי הענין, והמפרט את מטרות החיפוש ותנאיו שייקבעו באופן שלא יפגעו בפרטיותו של אדם מעבר לנדרש. (ג) קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים אגב חיפוש לפי סעיף זה לא תיחשב כהאזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979. סמכות לפי צו חיפוש 24. (א) צו חיפוש ישמש אסמכתה לכל שוטר, או לאדם אחר שנקב השופט בצו, אם ראה שהנסיבות מחייבות לייפות לכך כוחו של אותו אדם – (1) לערוך חיפוש בבית או במקום לפי האמור בצו החיפוש ולתפוס כל חפץ הנחזה כמתואר בצו ולעשות בו כאמור בצו; (2) לעצור כל אדם הנמצא בבית או במקום ונחזה כמי שיש לו, או שהיתה לו, יד בעבירה שנעברה, או שמתכוונים לעבור, באותו חפץ או לגביו. (ב) מי שעורך חיפוש לפי צו חיפוש ומוצא חפץ שלא הוזכר בצו, אבל יש יסוד סביר להניח שנעברה, או שמתכוונים לעבור, עבירה בו או לגביו, רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לפני השופט שנתן את הצו, והשופט רשאי לצוות מה ייעשה בו, כפי שיראה לנכון. חיפוש שלא על פי צו חיפוש 25. שוטר רשאי, בלא צו חיפוש, להיכנס ולחפש בכל בית או מקום אם – (1) יש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב; (2) תופש הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה; (3) אדם המצוי שם פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה; (4) השוטר רודף אחרי אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית.