השלב הראשון בכינון חוק השבבים עבר בסנאט האמריקני

בערך שנה עברה מאז שהנשיא האמריקני ג'ו ביידן הבטיח כי ממשלת ארצות הברית תשקיע כ-50 מיליארד דולר ביצרניות השבבים, כדי להביא אותן חזרה לתחומיה. ההצהרה ההיא הגיעה על רקע הבעיות הקשות שנגרמו לשוק העולמי, בעיקר בארצות הברית ובאירופה, עקב מחסור כבד בשבבים, שנבע מבעיות בשרשרת הייצור, האספקה והשינוע אשר לא נפתרו עד עתה.

יצרניות השבבים, אינטל וקוואלקום לדוגמה, מפעילות לחץ כבד על הממשל ומחזיקות לובי משמעותי שמטרתו ללחוץ על חברי הבית התחתון והעליון להעביר כמה שיותר מהר את החוק שזכה לכינוי CHIPS (ר"ת של Creating Helpful Incentives to Produce Semiconductors for America Act). מטרת החוק היא לשפר באופן משמעותי את הייצור, המחקר והפיתוח של מוליכים למחצה בגבולות ארצות הברית – כשלדוגמה אינטל כבר הכריזה על השקעה מסיבית של 20 מיליארד דולרים בבניית מפעלי ייצור חדשים באוהיו.

בארה"ב: הפסדים של כ-250 מיליארד ד' ב-2021 בגלל כשל השבבים

לפי ההערכות ספגה כלכלת ארצות הברית הפסדים של כ-250 מיליארד דולר במהלך 2021 בגין הבעיות של חוסר בשבבים שהשפיעו בעיקר על תעשיות המחשוב, המכשירים הרפואיים והרכב.

השבוע רשם הלובי הצלחה משמעותית ראשונה, עת הסנט החליט ברוב של 64 מול 34 על המשך קידום החוק לפני בחינה סופית שלו, והעברה לאישור בבית העליון. מדובר בצעד ראשון, שלפי ההערכה המטרה העיקרית שלו הייתה לראות אם הוא יכול לזכות ב-50 חברי הסנאט הנדרשים להעברתו.

החוק אמור לחזור לסנאט בנוסח סופי והוא כנראה יצטרך לעבור כמה שינויים, כמו הבטחה שחברות שיקבלו השקעה מהמדינה לא ישתמשו בחלק מהמימון כדי לשפר את יכולות הייצור במדינות לא רצויות כגון סין, כשיש סנטורים שדורשים שהוא לא ישמש גם לרכישה של מניות מהציבור. בנוסף מתוכננים בו שינויים שיגבילו אותו מבחינה טכנולוגית לליתוגרפיות המתקדמות בארצות הברית, וכן שיימנעו במקביל אפשרות לתמיכה בייצור בסין של פחות מ-28 ננו-מטר, שהיא טכנולוגיה ישנה מאוד.

נכון לסוף 2021 ארצות הברית ייצרה כ-12% מהמוליכים למחצה שנמכרים ברחבי העולם (ירידה מ-37% ב-1990). מעבר להגדלת נתח הייצור בחזרה, המטרה הלא פחות חשובה היא להגדיל את החוסן הכללי ואת העמידות בפני זעזועים בשרשרת האספקה, ​לנוכח מה שקרה בשנתיים האחרונות.

"כפי שהשנתיים האחרונות ממחישות, שיבושים אלה יכולים לבוא בצורות רבות, ממגיפות, המשך באסונות אקלים ועד עימות גיאופוליטי", אמר בתגובה האנליסט רבה ג'וגן.