אפשר להרגיע: המשבר בהיי-טק מאזן את הענף

לא ניתן לפספס את העובדה שהפוקוס בעיתונות הכלכלית והטכנולוגית בשבועות האחרונים מתמקד בפיטורי עובדים בענף ההיי-טק והכותרות זועקות: "גלי ענק של פיטורים". זה בא לידי ביטוי גם בתקשורת הכללית, לצד יוקר המחייה, הבחירות ושאר החדשות.

אמנם, מתחילת השנה פוטרו כמה מאות עובדים בענף, אך בה בעת, נתונים שפורסמו מעידים על תמונת שוק שונה ממה שמראים לנו.

תבדקו את המספרים

דו"ח של רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל מראה בבירור שאמנם היו לא מעט פיטורים בענף ואף הקפאה של גיוסים בחברות רבות, אך המהלכים האלה נועדו כדי לאזן את השוק חזרה למצב טרום הקורונה, והמחסור בעובדים טובים ואיכותיים בתחום עדיין גדול, ולא הולך להיפתר בקרוב. רק אתמול (ג') פורסם בדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנכון לחודש יוני, מספר המשרות הפנויות למהנדסים, כולל מפתחי תוכנה, עומד על 17,650 – וכולן זקוקות לאיוש באופן בהול.

עוד נתון חשוב במיוחד, שלא מספיק נותנים עליו את הדעת, הוא אחוז המפוטרים ביחד לזה של המתפטרים. במהלך המחצית השנייה של 2021, שיעור המפוטרים בענף ההיי-טק עמד על 2.6% – הנתון הנמוך ביותר בעשור האחרון, כאשר שיעור המתפטרים עמד על 10%. לפי התחזיות ומצב השוק, נתון זה עתיד לגדול בצורה משמעותית במהלך המחצית השנייה של 2022.

המשבר האמיתי הוא לא הפיטורים, אלא משבר הגיוסים

המצב מוכיח שהמשבר האמיתי הוא לא גל הפיטורים (שאינו באמת גל), אלא משבר בן כמה שנים שהולך ומחמיר – בגיוס כוח אדם איכותי לאחד הענפים החשובים ביותר בארץ. זה נכון שיש מפוטרים, בעיקר בחברות הגדולות, אבל המהנדסים, מפתחי התוכנה ושאר עובדי ההיי-טק שאיבדו את עבודתם לא יישארו מובטלים, קרוב לוודאי. חברות אחרות "חוטפות" אותם, כי אין עודף של טאלנטים בתחום, שיושבים בבית ללא מעש.

אין מה להיבהל: לא מדובר במשבר רבתי, ובטח שלא בגלי פיטורים, ולצד זה יש את הצורך בצמצום ואף מיגור המחסור הכרוני בכוח אדם בהיי-טק. יש לכך פתרונות, שלא יאפשרו לקטר של המשק לרדת מהפסים

יש כאן גם משהו שנמצא על הפרק כבר לא מעט שנים: התחרות של עובדי ההיי-טק הישראליים אל מול עמיתיהם במזרח אירופה. חברות מתכננות את התקציב שלהן בקפידה ועקב כך, הביקוש למתכנתים מזרח אירופיים, שהעלויות שלהם נמוכות, בוודאי שיותר מאשר אלה של עובדי ההיי-טק הישראליים, הולך וגדל. זאת, למרות המלחמה באוקראינה.

אם נסתכל על נתוני שוק כוח האדם הטכנולוגי המתאים לאיוש התפקידים הרלוונטיים באופן מיידי, הרי שבפולין, שבה יש מעל 430 אלף מהנדסים ואנשי פיתוח תוכנה, ובמדינות נוספות במזרח אירופה, כגון אוקראינה, בולגריה, צ'כיה, סלובקיה ורומניה – עם יותר מ-600 אלף מהם, יש מספיק טאלנטים כדי לספק מענה לצורך ההולך וגדל של החברות הישראליות. העסקת מומחים וטאלנטים ממזרח אירופה מאפשרת לחברות הישראליות להוזיל את ההוצאות שלהן בכמעט 50% ולספק פתרון מיידי לחוסר בכוח אדם בענף ההיי-טק בארץ.

בניגוד למה שחושבים, מספר העובדים שהמנהלים שלהם מראים להם את הדלת החוצה – לא כל כך גדול. צילום: BigStock

אם לא יימצא פתרון ולא יוכשרו עוד כ-100 אלף עובדים בחמש השנים הקרובות, ישראל תמצא את עצמה בבעיה מורכבת. עד אז, דומה שהפתרון הוא מיקור-חוץ והעסקת עובדים ממדינות אחרות. יש דרכים שונות לכך, שאחת מהן עוברת בחממה שאנחנו, ב-AllStarsIT, הקמנו בדובאי. לחממה הזאת מצטרפים טאלנטים ישראלים, כדי לעבוד עבור חברות ישראליות. זה מאפשר לחברות "שלנו" להגדיל את כוחן באופן משמעותי, שכן אותו עובד ישראלי סופג אווירה בינלאומית, מתפקד כראש צוות בינלאומי ובמקביל, מגייס עובדים ממדינות במזרח אירופה. מדובר בפתרון שלא רק שעוזר לחברות ולצמצום המחסור בכוח אדם בענף ההיי-טק, אלא גם לכלכה הישראלית בכללותה.

לסיכום, אין מה להיבהל: לא מדובר במשבר רבתי, ובטח שלא בגלי פיטורים, ולצד זה יש את הצורך בצמצום ואף מיגור המחסור הכרוני בכוח אדם בהיי-טק. כלומר, יש דרישה ארוכת טווח לעובדים. יש לכך פתרונות, שלא יאפשרו לקטר של המשק לרדת מהפסים.

הכותבת היא מנהלת ראשית בישראל של AllStarsIT.