"הדיגיטל הפך לליבת העשייה של אגף המודיעין בצה"ל"

"לפני כמה שנים, אגף המודיעין בצה"ל החל בעבודת מטה בנושא הקמת גוף שיפעל בסייבר. הסייבר הוא ממד מרכזי וחיוני באפקטיביות של המודיעין. בלעדיו, המודיעין נידון לכליה. בצה"ל, חלק ניכר מהמידע של המודיעין הצבאי מגיע מממד הסייבר. כשבחנו את מקומם של מערכי הסייבר, לקחנו בחשבון שלקיחת חלק מהיכולות של אמ"ן בתחום עלולה 'להרוג את החולה' ולהביא לטראומה ארגונית. בתוך אמ"ן, ההתייחסות לדיגיטל ול-IT הייתה כאל נושא שולי, אולם בחלוף הזמן, אגף המודיעין הצליח להפוך את הדיגיטל לליבת העשייה", כך אמר אלוף (מיל') תמיר היימן, לשעבר ראש אמ"ן.

היימן, מנהל INSS – המכון למחקרי ביטחון לאומי, דיבר בכנס ITforIDF – ועידת הפסגה השנתית לתקשוב צבא וביטחון. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך שלשום (ב') באולם אירועים לאגו בראשון לציון. את האירוע הנחה סא"ל (מיל') אודי קאוף, יוצא אגף התקשוב של צה"ל.

"היסוד החמישי" של אמ"ן

בדבריו תיאר היימן את התהליכים – הארגוניים, התרבותיים וגם הטכנולוגיים – לפני שהוחלט על שינוי אופי פעילות הדיגיטל של אמ"ן, ובמסגרת זו על מיקום הסייבר בצה"ל. הוא ציין כי "אמ"ן עבר בשנים האחרונות כמה מהפכות, חלקן שקטות – זו הדיגיטלית וזו של מהפכת המודיעין הרב תחומי".

"התחלנו באבחון ראשוני", ציין אלוף (מיל') היימן. "אגף המודיעין הוא ארגון גדול, שהמידור מושרש בו כחלק מהתרבות שלו. כל גוף בתוכו הצטיין במידור וראה בו מקור כוח וייחודיות. אמ"ן הוא ארגון מבוסס מידע וזה כוחו, והוא נותן 'תירוץ' שלא לשתף מידע". "רכיב מעכב נוסף", אמר, "הוא החשדנות. זו מצויה בקרב אנשי האגף, כחלק מאישיותם ומתפקידם. ארגון לא יכול לפעול בדיבור בשפה כפולה, באופן חשדני כלפי חוץ ושיתופי כלפי פנים. זה שקרי ולא עובד. מדובר בעניין תרבותי-ארגוני – ולא טכנולוגי". אתגר נוסף שאותו הוא ציין "נבע מסיכומים של שלושה ראשי אמ"ן, שבסיום תפקידם הביעו אכזבה מהכישלון בשבירת החומות".

היימן הוסיף כי "התחלנו בתהליך שכונה 'היסוד החמישי', ומשמעו שינוי עמוק ויסודי באגף המודיעין. זה שינוי יישומי-ארגוני ולא תפיסתי בלבד. ביסודו עומדת ההבנה שהנתק הפיזי בין החוקר לבין האוסף במערכים השונים פוגע באיכות התוצר המודיעיני. אגף המודיעין הוא ארגון עתיר מידע וידע, ועל כן טכנולוגיה המאפשרת את ארגון המידע וסידורו באופן נגיש לצרכן היא תנאי הכרחי להצלחתו".

לדבריו, "הייתה בעיה מובנית: לא היה באמ"ן דבר שקשור להכנות לעידן המידע והידע – לא ענן אחד, לא רשת אחת ולא מפעל מידע אחוד. התהליכים מתבדרים, הבלאגן זועק, יש תחרות פנימית הרסנית. המסקנה הייתה שאין לטפל בממד הטכנולוגי, אלא במהות, במקצוע, בזהות האישית – ומשם תיגזרנה הדרישות, ואז אולי תבוא ההצלחה".

איך ייראה המודיעין בעידן הדיגיטלי?

"שאלת העל", הסביר היימן, "היא איך ייראה המודיעין בעידן הדיגיטלי. גיבשנו מסקנה ביקורתית, שלפיה אנחנו לא מביאים מודיעין טוב מספיק. המהפכה הראשונה הייתה רב תחומיות. על מנת להבין את המציאות בעולם מסובך, נדרשת ראייה רב תחומית, שכוללת שבירת מחיצות. הבנו שמודיעין רב תחומי, מוכוון משימה, הוא שיוביל את הטכנולוגיה".

הוא ציין את פרויקט מרחב חכם ואמר כי הוא מסייע ללחימה בטרור בשטחים. "מדובר במערכת מיצוי מידע מתקדמת, שאותה הוביל קצין המודיעין של אוגדת איו"ש, שלימים היה מפקד 8200. הוא יצר פיילוט להוכחת יכולת, לעקיפת התפיסה שלפיה בלא מקורות, אי אפשר לייצר מודיעין. נבנתה הנחת עבודה שיש מספיק מידע בדיגיטל, שאם מחברים אותו אפשר להפיק מודיעין ללא מקורות", אמר היימן.

"הייתי בעד החלופה שלא נבחרה, שלפיה תוקם בתוך אמ"ן חטיבת דיגיטל, שלא תהיה קשורה לקצין המודיעין הראשי ול-8200, אלא תחזק את התקשוב באגף. השתכנעתי לבחור בחלופה השנייה, שבמסגרתה חוזק ה-IT ב-8200. היו לכך כמה סיבות: בשל כוח אדם איכותי שיש שם; הצורך בחיבור בין מפעל הידע ומקור הידע, המייצר גל איכות; ההבנה שאי אפשר להפריד בין המקום שהמידע נאסף ובין אמ"ן, כי זה יביא למתחים ארגוניים; וההכרה שכשהדיגיטל בתוך 8200, נוצר מצפן הצטיינות של אמ"ן, ומפקד 8200 רואה בכך תהליך אסטרטגי שלו", אמר.

לסיכום הדגיש היימן כי "יצרנו באגף המודיעין מפעל מידע מרכזי אחד, עם ענן מאובטח אחד ורשת אחת, וכך יצרנו מודיעין רב תחומי ומוכוון משימה. השלב הבא הוא לשנות את מפעל המידע מ-'אמ"ני' לכלל צה"לי, שיזין את כלל יחידות הצבא. המידע מגיע ממקורות שונים, עובדים עליו באופן רב שכבתי ורוחבי, מזריקים אותו לכל וכך הוא משרת את כל צה"ל, ומביא לשיפור התפקוד הצה"לי. זהו פרויקט מתמשך, ללא מועד סיום".