לא קונספירציה: ארה"ב ניהלה מעקב "עצום" אחרי מיקומים סלולריים

חשיפה חדשה מגלה כי בימי טראמפ עשתה המחלקה לביטחון המולדת שימוש גדול בהרבה משהיה ידוע בנתוני מיקום ניידים, כדי לעקוב אחרי אמריקנים, כך על פי מסמכים חדשים שחשף האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות

ביצעה מעקב מאסיבי אחרי הנתונים הניידים של האזרחים. ארה"ב. עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה.

האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות, ה-ACLU, חשף באחרונה רשומות חדשות שהיו ברשות המחלקה לביטחון המולדת של ארה"ב, ובהן מתוארים רכישה ושימוש בכמויות אדירות של נתוני מיקום סלולריים של אזרחים. לדברי הארגון, "מדובר באלפי רשומות שטרם פורסמו, הממחישות כיצד סוכנויות ממשלתיות עוקפות את זכויות התיקון הרביעי שלנו".

לדברי ה-ACLU, הדו"ח שפורסם אתמול (ב') על ידיו – המכיל מאות עמודי מסמכים של הממשל הפדרלי – מציע הצצה מעמיקה לאופן שבו הוציאה המחלקה לביטחון המולדת מיליוני דולרים מכיסי משלמי המסים לצורך רכישת ואיסוף מידע פרטי ממיליוני טלפונים סלולריים של אמריקנים.

האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות, ה-ACLU.

האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות, ה-ACLU.

הסיפור התגלה לראשונה בשנת 2020, כאשר הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי המשרד לביטחון המולדת רכש בימי כהונתו של הנשיא דונלד טראמפ גישה לנתוני מיקום שנאספו מאפליקציות טלפון סלולרי יומיומיות – כולל יישומי משחקים, מזג אוויר, קניות ואחרות – והשתמש בהם למטרות של אכיפה בנושאי הגירה וגבולות. באותו זמן טען פקיד במשרד כי המידע המסוים "לא כולל נתוני מגדל טלפון סלולרי, אינו נבלע בכמויות גדולות ואינו כולל את זהות המשתמש הבודד".

נתוני המיקום נאספו ושותפו בעיקר על ידי שתי חברות: Venntel ו-Babel Street. כעת גורס ה-ACLU חוברת השיווק של Venntel עצמה טוענת שניתן להשתמש בנתונים שלה כדי "לזהות מכשירים שנצפו במקומות מעניינים", וגם "לזהות מבקרים חוזרים, מיקומים שביקרו בהם, לאתר מקורבים ידועים ולגלות דפוסי חיים".  מה שמעיד על יכולות הטכנולוגיה שלה לספק מידע קונקרטי על אנשים ספציפיים.

לפי הדיווחים בתקשורת, Venntel אמרה לגורמים פדרליים כשהייתה במו"מ לגבי החוזה עם ממשלת ארה"ב, שאינה מאחסנת מידע שיכול לזהות אדם מסוים, והצהירה כי היא "מקבצת, מעבדת באופן אוטומטי ומאמת 15+ מיליארד אותות מיקום יומיים מ-250+ מיליון מכשירים ניידים".

שריה טווארי, בכירה מ-ACLU, אמרה כי המסמכים שפורסמו כעת מספקים הצצה "מזעזעת" למספר האנשים העצום שאחריהם נערכו מעקבים, ולמחיר שממשלת ארה"ב משלמת על כך. טווארי אמרה לפוליטיקו גם שמדובר ב"תמונה ממש מפורטת של האופן שבו הם יכולים להתרכז לא רק באזור גיאוגרפי ספציפי, אלא גם בפרק זמן, וכמה הם אוספים ובאיזו מהירות".

הממצאים - מתקופת כהונתו. דונלד טראמפ, הנשיא לשעבר של ארצות הברית.

הממצאים – מתקופת כהונתו. דונלד טראמפ, הנשיא לשעבר של ארצות הברית. צילום: BigStock

"כמות פרטי המיקום הרגישים של אנשים שהושגה על ידי הסוכנות מדהימה"

ואכן, לאחר ניתוח של למעלה מ-6,100 עמודים של מסמכי רישום מיקום של טלפונים סלולריים, ה-ACLU קבע כי כ-336,000 'נקודות מיקום' מתוך הממצאים הושגו על ידי הממשלה מטלפונים סלולריים של אנשים ללא צו, זאת אומרת – שלא כחוק. בנוסף הסתבר כי כמעט שליש מכלל נקודות המיקום הללו (113,654 מהן) אותרו במהלך שלושה ימים ב-2018, ומדובר בעיקר ב"אזור קטן אחד בלבד בדרום מערב ארצות הברית", כלומר שכמות הנתונים בפועל הייתה ככל הנראה גדולה בהרבה.

מאות עמודי המסמכים שוחררו לאחר שה-ACLU הגישה סדרה של בקשות לחוק חופש המידע ותבעה את הממשלה הפדרלית על גישה לנתונים, שחלקם טרם פורסמו.

יצוין כי מסמכים שהגיעו לידי ה-ACLU העידו על מספר מקרים שבהם עובדי המשרד לביטחון המולדת, או סוכנות בת שלו, הביעו דאגה לגבי רכישת תוכנה מ-Venntel ומ-Babel Street. כך למשל, במייל ממנהל בכיר לציות לפרטיות במשרד לביטחון המולדת, שנשלח ב-2019, נכתב כי בקשה למידע מ-Venntel לא אושרה, מכיוון ש"היו וממשיכים להיות לנו חששות משמעותיים עם הטכנולוגיה הזו". אלא שמהפרסומים האחרונים מסתבר כי הטכנולוגיה המדאיגה – נרכשה בכל זאת.

"למרות זאת, DHS המשיכה עם רכישות נתוני מיקום בכמות גדולה", נכתב בדו"ח של האיגוד לחרויות האזרחיות, שהוסיף כי "כמות פרטי המיקום הרגישים של אנשים שהושגה על ידי הסוכנות מדהימה".

בסיכום הדו"ח שלה, ה-ACLU עודדה את הקונגרס להעביר את חוק התיקון הרביעי לחוקה ששמו  Fourth Amendment Is Not For Sale Act – הצעה דו-מפלגתית שהועלתה בשנה שעברה ונחתמה על ידי כ-20 דמוקרטים ורפובליקנים בסנאט. הצעת החוק תחייב את ממשלת ארה"ב, בין היתר, לקבל צו לפני השגת נתוני מיקום סלולריים, ותמנע מרשויות אכיפת החוק וסוכנויות אחרות לרכוש נתונים שכאלו על אמריקנים הן בארצם והן מחוצה לה, "אם הנתונים הושגו מחשבון או מכשיר של משתמש, או באמצעות הונאה, פריצה, הפרות של חוזה, מדיניות פרטיות או תנאי שירות".

"אין סיבה שמידע שנאסף על ידי ברוקרי נתונים יטופל בצורה שונה מאשר אותם נתונים המוחזקים על ידי חברת הטלפון או ספק הדואר האלקטרוני שלך", אמר סנטור רון ווידן הדמורטי עם הצגת ההצעה. "הצעת החוק הזו סוגרת את הפרצה המשפטית, ומבטיחה שהממשלה לא תוכל להשתמש בכרטיס האשראי שלה כדי להפעיל את התיקון הרביעי".

המחלקה האמריקנית לביטחון המולדת לא הגיבה לדו"ח החדש ולטענות ה-ACLU.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים