האם תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית תתעכב בגלל הבחירות?
אם תקציב המדינה לא יעבור בחודשים הקרובים, לא יועברו סכומים רבים לתוכנית ה-AI של הממשלה, שהושקה היום (ב') וכלולה בחוק ההסדרים ● מה התוכנית כוללת?
הממשלה, בהובלת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, השיקה היום (ב') את התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. אלא שלא ברור מה ממנה ייצא לפועל בתקופה הקרובה, עקב הטלטלה הפוליטית. הסכום שהממשלה מקצה לתוכנית עומד על 1.5 מיליארד שקלים, אולם לאור ההליכה לבחירות, ההעברה של תקציב המדינה וחוק ההסדרים, שהכנסת מחוקקת לצדו ושהתוכנית כלולה בו ולא בבסיס התקציב, עלולה להתעכב בחודשים רבים.
כך או כך, התוכנית נועדה לחזק את ישראל בתחום הבינה המלאכותית במגזרים הממשלתי, הביטחוני, האזרחי והאקדמי. ישראל נמצאת הרבה מאחורי מדינות אחרות בתחום, בין היתר עקב הסכומים הגדולים שסין, ארצות הברית ומעצמות נוספות משקיעות בבינה מלאכותית – סכומים שישראל לא יכולה להרשות לעצמה. סיבות נוספות הן אתגרים שישראל צריכה לעמוד בפניהם ומדינות אחרות לא, כגון השפה העברית, שאלגוריתמים רבים לא מסוגלים לקרוא אותה, העדר קיומו של מחשב על במדינה – מה שמאלץ אותה להסתמך על מדינות אחרות, והמחסור הקשה במרצים בתחום.
הטיפול הממשלתי בבינה המלאכותית לא החל בשנה האחרונה: כבר ב-2020, בתקופת נתניהו, מונתה ועדה ממשלתית לטיפול בנושא, בראשותה של ד"ר ארנה ברי. אלא שממשלת בנט הכניסה את תוכנית הבינה המלאכותית לחוק ההסדרים שמשרד האוצר החל להכין, בצמוד לתקציב 2023 – שכאמור, לא ברור האם ומתי הוא יעבור. התוכנית נשענת על חמש רגליים: פרויקטים במגזר הציבורי, אתיקה ורגולציה מאפשרות, שימור והגדלה של ההון האנושי, חיזוק התעשייה המקומית שעוסקת בפיתוח בינה מלאכותית ושיתוף מאגרי הדטה עם הציבור הרחב וגורמים נוספים, כמו גם מדינות אחרות.
"הבינה המלאכותית היא בעלת פוטנציאל להתעלות על האנושות"
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, אמרה בכנס כי "התוכנית מסתכלת בפעם הראשונה על ה-AI בכל המדדים: מספר אנשי האקדמיה העוסקים בנושא, הפרויקטים הלאומיים, הטמעת פרויקטי בינה מלאכותית במדינת ישראל וכדומה. היא הייתה כתובה לתוך חוק ההסדרים בתקציב הקרוב, אבל הידרדרנו לבחירות. כך או כך, משרד האוצר מקדם את התוכנית".
"מה שמאפיין את תחומי המחקר והטכנולוגיה הוא העובדה שכל כך הרבה שותפים צריכים לשבת ביחד כדי שהדברים יקרו. אותו אתגר נכון ביתר שאת לנושא הבינה המלאכותית", אמרה. היא ציינה כי ה-AI "מקדם ומייצר עוד ועוד תשתיות לפיתוח של דבר שמשנה את העולם, והאתגר שלנו הוא לאפשר לזה לקרות ולנסח כללי רגולציה שלא יפגעו בהתפתחות התעשייה. בינה מלאכותית היא התחום העתידני המסקרן ביותר בטכנולוגיה, והיא בעלת פוטנציאל לא רק להתעלות על האנושות, כי אם גם להחליף אותה".
פרקש הכהן הוסיפה ש-"הבינה המלאכותית כיכבה בקבינט הקורונה. את התרחישים הבריאותיים הציגו לנו מומחי מחשב ו-AI פחות מאנשי משרד הבריאות".
מנכ"לית המשרד, הילה חדד חמלניק, ציינה כי "מטרות התוכנית מתחלקות לממשלה – הטמעת השימוש בבינה מלאכותית בממשלה לשיפור השירות במגזר הציבורי; תעשיית החדשנות – סיוע להיי-טק, על תחומיו השונים, לממש יכולות AI; וקידום הון אנושי, מחקר ותשתיות". לדבריה, "הטמעת הפרויקטים הלאומיים של הבינה המלאכותית תאפשר לצמצם פערים בתחומים שונים, כמו תחבורה".
יוגב גורדוס, הממונה על התקציבים באוצר, דיבר על פריון העבודה של העובד הישראלי, "שנמוך ב-15% מממוצע ה-OECD וב-30% ממדינות שאנחנו רוצים להשתוות אליהן, כגון דנמרק וגרמניה". לדבריו, "אחת הדרכים המרכזיות להתמודד עם הפער הזה היא השקעה בטכנולוגיות מתקדמות, כגון בינה מלאכותית. יש ב-AI פוטנציאל לשיפור הפריון על ידי 'שיבוש' של ענפים מסורתיים. בשנה האחרונה יש שיתוף פעולה די נדיר בין המשרדים הממשלתיים בנושא, ויש לקוות שהוא יימשך".
תגובות
(0)