מחקר: רוב המנהלים סבורים שהמעבר לדיגיטל נכשל בגלל העובדים
כמעט שני שלישים ממנהלי הארגונים שהמסע שלהם לדיגיטל כשל תולים זאת בעובדים - כך עולה ממחקר של דל, שליאור פוני, מנכ"ל החברה בישראל, ציטט בכנס שהיא ערכה ● ומה חושבים העובדים?
"בשלוש השנים האחרונות, ארגונים רבים חוו שינוי משמעותי באופן שבו הם פועלים – הן בשל המסע הדיגיטלי שהם עברו והן בשל מגפת הקורונה, ששינתה עולמות. אמנם, המאמץ היה אדיר, אולם לעתים הוא היה טכני מדי, ועל הדרך התעלמו מההון האנושי. בין המסע הדיגיטלי לקורונה, ההון האנושי הארגוני שילם מחיר", כך אמר ליאור פוני, מנכ"ל דל ישראל.
פוני דיבר בכנס Dell Technologies Forum. האירוע נערך היום (ד'), בהפקת אנשים ומחשבים, במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות נציגי מאות מלקוחות החברה בארץ ושותפיה העסקיים.
לדברי פוני, "מחקר שערכנו בחן את השינויים בארגונים בעקבות מגפת הקורונה, והתמקד בהיבט של ההון האנושי. השתתפו בו 10,000 משתמשי ומובילי IT בארגונים בעולם, ובכלל זה בישראל. המחקר העלה כמה ממצאים מעניינים, בהם תובנת על מובהקת, שלפיה האנושות המציאה את עצמה מחדש, והתגמשה לאור המציאות החדשה".
"בשל השינויים המהירים שבהם ארגונים צלחו את המסע הדיגיטלי שולם מחיר אנושי", אמר. הוא ציין כי "המחקר העלה שלוש תובנות עיקריות: שיש אנשים רבים שלא אוהבים שינוי, שמרבית הארגונים מודעים לצורך בטרנספורמציה דיגיטלית ושיש ארגונים שניסו זאת – ונחלו כשלון צורב. מכאן עולה השאלה מה מחיר הניסיון – משמע, כיצד לגשר על הפרדוקס של האדם מול המכונה".
מי אשם בכישלון הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגון?
פוני ציטט כמה נתונים מהמחקר: 85% מהמנהלים בארגונים סבורים שההון האנושי הוא הנכס הכי גדול שלהם, אולם 64% מהם נעצו את סיבת הכישלון של המסע הדיגיטלי בעובדים; 71% מהעובדים מאמינים שיש פתרון טכנולוגי לכל בעיה; 56% מהם מעידים על חוסר מוטיבציה לממש טרנספורמציה דיגיטלית; ו-41% מהם דווחו על שחיקה בעבודה. "הדבר מוביל לכך", אמר פוני, "ארגונים רבים מעכבים חדשנות – במקום לקדם אותה".
"המכשולים במימוש השינוי הדיגיטלי הם רבים, חלקם חסמים פיזיים וחלקם מנטליים", אמר פוני. "מה שברור הוא שאי אפשר להתעלם מהם. יש שלושה סוגי חסמים עיקריים: העדר כישורים דיגיטליים, העדר חזון ואמונה, והעדר תרבות ארגונית המעודדת חדשנות". המחקר העלה ש-65% מהעובדים חוששים שאין להם את הכישורים הנדרשים למימוש הטרנספורמציה הדיגיטלית; 74% מהם דיווחו שלצוותיהם אין תשוקה ויכולת ראייה לרחוק; 50% מהם לא מאמינים שלמקום העבודה יש יכולת ביצוע של שינוי דיגיטלי; ו-69% אומרים שהתרבות בארגון היא זו שמונעת ממנו חדשנות.
הדובר ציין שהחוקרים חילקו וסיווגו את העובדים לארבע קבוצות, לפי מידת המוכנות שלהם לשינוי דיגיטלי: האצנים, שמהווים 10% מהם, ומוכנים לעולם הדיגיטל; המוכנים, שהם כ-43%, שמוכנים לאמץ שינויים טכנולוגיים, ובלבד שייעשו על ידי אחרים – ולא הם; האיטיים, המהווים 42% מהעובדים, והמאפיין העיקרי שלהם הוא שהם מתבוננים מהצד; והשמרנים, 5% מהעובדים, שרואים רק בעיות ומתנגדים לכל חידוש טכנולוגי.
"כך נוצר הפרדוקס: מרבית העובדים מראים רצון להעמיק ידע ולהתמודד מול האתגרים, כאשר לתפיסתם, ההנהלה והתרבות הארגונית הם המונעים את מימוש החדשנות. לעומת זאת, רבות מההנהלות של ארגונים הצביעו על העובדים ככאלה שהם המכשלה למימוש השינוי", אמר פוני.
לסיכום הוא הדגיש כי "חשוב להעלות את כל סוגי העובדים לסיפון של הספינה ולהושיב אותם יחדיו. יש לספק לעובדים ביטחון אישי לפני ובמהלך תהליך השינוי. ארגונים צריכים להיות קשובים לעובדיהם, לתמוך בהם – רגשית וטכנית – ולצמצם את מידת חוסר שביעות הרצון שלהם. אל לארגונים להתעלם מההון האנושי. כדי שהשינויים הללו יצלחו בעידן הפוסט קורונה, כל פעולה צריכה להיעשות יחד עם העובדים. בדרך זו נמיר את מוקדי החיכוך לאנרגיה מתחדשת – שתוביל אותנו קדימה. חיבור המושגים הון אנושי ולאפשר יביא לתרומה הנדרשת ברמת העובד הבודד, כמו גם ברמת הארגון כולו – עם צמיחה והפריה הדדית".
ככה זה שלמנהלים ומנכלים יש אפס ידע ביכולות מחשוב
המעבר הזה לדיגיטל והויתור על מענה אנושי, עושה המון סירבול וקושי להיעזר בשירותים חשובים כמו רפואה ובריאות, בנקים, נורא קשה חהתנהל בצורה כזאת. לא ברור אם העובדים אשמים או אולי המעבר הדרסטי והמוחלט שהשאיר אנשים ללא מענה. נראה שיש צורך במענה אנושי ולקיים מענה היברידי כזה שמשאיר את המענה האנושי בעת הצורך
מניסיון - העובדים עסוקים ודעתם מוסחת. אם רוצים שהם ילמדו משהו חדש - צריך לתת להם את הזמן ואת התמיכה לעשות זאת.
מה קרה ל-Dell-EMC? למה EMC הוסר משם החברה? EMC הייתה חברת ענק נפלאה עם אנשים מעולים.
מנהל שמאשים את העובדים בכשלון במקום לנהל את העובדים ולגרום להצלחה...