יו"ר איגוד ההיי-טק מסכם: "ראינו ממשלה שבאה לעבוד"

אתגרי ענף ההיי-טק עלו על סדר יומן של הממשלה והכנסת כמה פעמים בשנה האחרונה. אחד המשתתפים ברבים מדיונים אלה היה מריאן כהן, נשיא חברת מר ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים הוא מעניק ציון טוב לטיפול של הממשלה והכנסת בענף ההיי-טק. לדבריו, הן הצליחו להניע תהליכים, שייתנו בעתיד מענה לאתגרים של הענף, שדורשים מעורבות ממשלתית. "ראית ממשלה וחברי כנסת שבאו לעבוד, עם המון רצון טוב – וחבל שזה נעצר", ציין כהן בראיון. עוד הוא אמר שהתיאור הנכון למצב הנוכחי בענף ההיי-טק הוא לא משבר, כי אם תיקון שהיה צפוי.

עורך: רון קסלר, מגיש: יהודה קונפורטס.

איך התחושה שלך כתעשיין בימים אלה? האם אתה מוטרד? מודאג?
"אני מוטרד, לא רק בגלל ענף ההיי-טק, אלא בכלל. התרגלנו במשך שנה לממשלה, שתפקדה לא רע, ששריה באו לעבוד – וזה נתן לנו תחושה של יציבות מסוימת. הרגשנו שדברים מתחילים לזוז. אני תמיד אומר שנורא קל להתרגל לדברים טובים, ועכשיו צריך רק לקוות שזה יימשך".

כיו"ר האיגוד השתתפת בלא מעט ישיבות בממשלה ובכנסת. מה היו הציפיות שלך, מה מזה נעשה ומה לא?
"אכן, הייתי בהרבה ישיבות, נפגשנו עם שרים ועם חברי כנסת. האתגרים השתנו. כשנכנסתי לתפקידי הנושא היה משבר הדולר, שהגיע לשפל של 3.1 שקלים. מבחינת היצואנים זה היה אתגר לא פשוט. ישבנו עם שרי הממשלה ועם נגיד בנק ישראל, ולשמחתי – המצב השתפר. האתגר השני שהתעצם הוא המחסור בכוח אדם, שהלך וגדל בגלל הגאות בשווקי ההון, הרצון לגייס עובדים במהירות ובכל מחיר".

איך מגדילים את כוח האדם?
"אי אפשר לגייס עובדים בהיי-טק ביום אחד והם לא נמצאים על המדף. זהו תהליך ארוך. לשמחתי, הממשלה והכנסת התגייסו למשימה והציבו את הגדלת כוח האדם בענף ב-50% בתוך חמש שנים כיעד לאומי. זה לדעתי צעד משמעותי, כי משימה כזו חייבת להיות מתוקצבת לטווח ארוך, בסיוע של הממשלה, וצריך להתחיל את זה מגיל בית ספר. אין ברירה. אף אחד לא יכול לייצר פתרונות מהיום למחר, אבל הייתה לנו תחושה שמשהו מתחיל לזוז.

לצערי, זו מציאות שנמשכת כבר כמה שנים, ואף ממשלה לא מכהנת מספיק זמן כדי שתוכל לממש את התוכניות שלה – ולכן אני מודאג. בין היתר, צריך להרחיב את מעגל התעסוקה למגזרים כמו הערבים והחרדים, וללכת לפריפריה".

יש אומרים שגם אתם מעט מפונקים, לא עושים מספיק בנושא ומעדיפים להישאר בתל אביב.
"הם צודקים בכך שיש לא מעט בינינו שמעדיפים את תל אביב. יש לכך סיבות רבות. אבל התפקיד שלנו באיגוד הוא לא להילחם או לחנך את מנהלי החברות. מי שרוצה להישאר בתל אביב – שיישאר, אבל המחסור הוא כל כך גדול שיש מקום לכולם בכל מקום. יש, כמובן, את עניין התשתיות הפיזיות וגם האנושיות, וזה דבר שהממשלה צריכה לטפל בו. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, מכשירים כוח אדם ולא מחכים לממשלה. האם אפשר לעשות יותר? בוודאי. התפיסה שלי אומרת שהתוכניות לא צריכות להתבסס על מעבר עובדים מרוטשילד לדימונה, אלא ליצור שם מצב שיהיו שם חברות ותהיה שם חדשנות. שוחחתי לא מזמן עם ראש עיריית דימונה, בני ביטון, שהקים בעיר מרכז חדשנות לרובוטיקה והיי-טק. זה הכיוון, שם אנחנו צריכים להיות ולסייע.

בנוסף, צריך לשלב יותר את האוכלוסייה הבדואית. בצפון יש אחוז ניכר של מפעלי היי-טק, אנחנו מעסיקים את כל המגזרים, כולל בני החברה הערבית. אבל כמובן שזה לא מספיק".

כיצד אתה רואה את המשבר בהיי-טק?
"אני לא אוהב את המילה משבר, ואסביר: התעשיה שלנו צומחת כל הזמן, וכדי לצמוח ולגדול חייבים לגייס כסף. אין ספק שעכשיו קשה יותר לגייס, כי לפני שנה היה קל מדי. המשקיעים זהירים יותר ומה שקורה כעת זה תיקון, שחלקו המשמעותי הוא דבר מבורך והיה צריך שיהיה. לכן, אני נזהר מלומר משבר, כי גם אלה שימצאו את עצמם מפוטרים יגויסו לחברות אחרות, וזה בסדר גמור".