היי-טקיסט ומשתתף בנינג'ה ישראל: יום בחיי גל כהן, מהנדס באיירספאן

גל כהן הוא מהנדס באיירספאן, שמפתחת תשתיות סלולר עבור רשתות 4G ו-5G, כולל פתרונות חומרה ותוכנה. אם הפנים שלו נראות לכם מוכרות, כנראה שראיתם אותו בנינג'ה ישראל. כהן, שכונה בתוכנית הפופולרית המקאסר, אמנם לא עלה לגמר, אבל הוא השתתף בשלוש עונות של התוכנית. הוא גויס לאיירספאן עוד בהיותו סטודנט ונקלט למשרה מלאה עם השלמת לימודיו, ואוהב לשלב בחיים את הספורט והעבודה. ביקשנו ממנו לתאר יום טיפוסי בחייו.

07:30
"אני מתעורר, נכנס ישירות למקלחת, ולאחר מכן מכין לי קפה שחור ופיתה עם נוטלה לדרך. בדרך אני עובר אצל סבתא שלי, אומר לה בוקר טוב ומבצע ולידציה, כדי לוודא שכל המכשירים הטכנולוגיים עובדים אצלה כשורה. לאחר מכן אני מרגיש בנוח לצאת לעבודה בראש שקט".

08:30
"אני נכנס לרכב לכיוון העבודה. למזלי, אני מתגורר במושב שנמצא כ-30-40 דקות ממשרדי החברה באיירפורט סיטי. את נסיעת הבוקר אני מעביר עם הנוהל הקבוע של שיחת הטלפון לאבא שלי. אם הוא לא זמין, אני מתפשר על האזנה למוזיקה או לרדיו".

09:30 (בערך)
"זו השעה שבה אני מגיע למשרד. אם אין פגישה על הבוקר, לרוב אני יושב עם חבריי לעבודה במרפסת הקומה על כוס קפה.

ההווי החברתי באיירספאן הוא מיוחד וחיובי, ולא דמיינתי שכל כך אוהב את מקום העבודה שלי. חמישה מחבריי לעבודה הם חברים מאוד קרובים שלי עוד מימי שנה א' בלימודי התואר בהנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון. החברים מהתואר הגיעו לחברה דרכי, ואף זכיתי, עקב המספר הרב של הגיוסים דרכי, במתנה – חופשה זוגית בארץ מטעם החברה. את המתנה הזו העברתי באהבה להורים שלי".

10:00
"אני מארגן לעצמי את המשימות לאותו היום ומתעדף אותן, תוך תיאום עם מנהל הצוות. לאחר מכן, אני מתמרן בין כתיבת קוד במשרד לעבודה פיזית עם החומרה במעבדה. אני מאוד אוהב את העובדה שהעבודה דינמית ומגוונת. אני מוצא את עצמי מפתח אוטומציות וכלים המיועדים לפרודקשן, וזה מרגיש לי משמעותי ואף חיוני למערך הפיתוח של החברה. זה תפקיד שכולל אחריות רבה, בשל סדר הגודל של קווי הייצור וההיקף הנרחב של היחידות שיעברו בסופו של דבר דרך התוכנות שנשגר לקו הייצור, שיושב בווייטנאם.

בנוסף, במסגרת תפקידי כמהנדס ATE יוצא לי לעבוד הרבה עם צוותי פיתוח נוספים במחלקות המו"פ. נדרש ממני לקחת חלק פעיל בתהליכי האינטגרציה וה-ולידציה השונים, בכל שלבי פיתוח המוצר. יש ימים שיוצא לי לשבת על כתיבת קוד 15 שעות רצוף, עד השעות הקטנות של הלילה, ויש ימים שבהם אני נמצא יותר במעבדה ועובד עם הציוד והחומרה בידיים.

יש לציין שבמהלך לימודיי התחברתי הן לעולם החומרה והן לעולם התוכנה, ואני שמח שאני עובד בתפקיד שמשלב את שני העולמות".

12:30
"זמן הפסקת צהריים. בערך פעמיים בשבוע אני משתדל להצטרף לחבריי לארוחה באחת המסעדות באיירפורט סיטי. יש שם מגוון רב ואוכל נהדר. בשאר השבוע אני מעדיף להזמין אוכל למשרד ולאכול תוך כדי עבודה, כי כשאני נכנס לשוונג במשימה מסוימת, קשה לי לעשות הפוגה ארוכה".

13:30
"זמן ישיבת צוות. הישיבות האלה נמשכות בערך שעה, וכל מהנדס מהצוות משתף במהלכן במשימות שבהן הוא טיפל באחרונה ומשתף באתגרים שיש לו נכון לאותו הרגע.

הישיבות מתנהלות במתכונת של סיעור מוחות וסנכרון בין המהנדסים. בנוסף, מנהל הצוות מעדכן אותנו על הפרויקטים העתידיים.

העבודה הצוותית, השיתופיות, התקשורת וההרמוניה בינינו מהווים אלמנטים מהותיים להצלחה. בנוסף, אנחנו חבורה מגובשת, ומקפידים לעשות ערבי גיבוש לפחות פעם בחודש. תוכלו למצוא אותנו מתפנקים בערב על האש, משחקים באולינג, ביליארד או אפילו יוצאים ביחד לטיול בסחנה".

ביחד בהפסקת קפה בעבודה. צילום: עצמי

14:30
"לאחר סיום הישיבה אני חוזר לעבוד על אותן המשימות שהגדרתי לעצמי לאותו היום, ומסמן אילו מהן כבר בוצעו. בערך פעם בשבוע אני נפגש עם מנהל הצוות לשיחה שבועית, שבה אני מעדכן אותו על מצבי במשימות שאותן קיבלתי בשבוע הקודם, ומקבל משימות חדשות לשבוע הקרוב".

16:30
"הפסקת קפה. אחת לשבוע, בימי שלישי, יש לנו האפי האוור של כל מחלקת החומרה. בשעה הזאת אנחנו בעיקר שותים בירות, מפצחים גרעינים, מנשנשים קאבוקים – וצוחקים.

באיירספאן, כולם מדברים האחד עם השני בגובה העיניים – מהג'וניור בן ה-24 שמגיע פעמיים בשבוע למשרת סטודנט ועד למהנדס הכי ותיק ובכיר, שנמצא ככל הנראה בגיל של אבא שלו. אין בכלל אווירת התנשאות ומעמדות. להפך, אני מוצא את עצמי לא פעם לומד המון מאנשים עם ידע ששווה זהב וניסיון רב בתחום. אני בן אדם סקרן מטבעי, וזה כיף לקבל קונטרה. אני מאמין שברגע שמפגישים עובדים שרעבים לידע עם מהנדסים מנוסים שנהנים מתהליך ההדרכה, מדובר בנוסחה מנצחת"

17:00
"אני חוזר לעבוד על המשימות שיש לי. לרוב, ומטבע הדברים, אלה השעות שבהן המשרד מתחיל להתרוקן. לא פעם, מבלי לשים לב, אני נכנס לזון, למצב של ריכוז עמוק, ומוצא את עצמי יושב במשרד מול שורות קוד עד השעות הקטנות של הלילה.

למען האמת, תהליך הפיתוח לא מרגיש לי 'עבודה'. אני נהנה ממנו ומאוד מסופק מהתוצר הסופי. אני רואה בזה תהליך של יצירה וביטוי לחשיבה יצירתית.

משקיפים על הנוף היפה של תל אביב (אחרי הסלפי). צילום: עצמי

פעם-פעמיים בשבוע אני נוסע לתל אביב יחד עם חברי היקר לצוות, עידו נשלחנו מטעם החברה לקורס מקצועי בתחום ה-RF (רשתות רדיו – או"מ). הקורס מרתק ומקנה לנו ידע נרחב יותר ממה שלמדנו בתואר הראשון. הוא מתקיים בבניין שמשקיף לחופי תל אביב וכולל נוף מרהיב. מדובר בשינוי אווירה מרענן. לאחר הקורס אנחנו נוהגים לצאת לשתות בירה בתל אביב, יחד עם חברינו מהלימודים שמתגוררים בעיר".

21:00
"בימים שבהם אני נשאר עד מאוחר, אני משתדל לזכור להודיע לדנה, מנהלת המשרד, שנטרלתי את האזעקה. אחרת מתקשרים להעיר אותה מהמוקד, וזה לא נעים.

כשאני יוצא הביתה ב-20:00, זה נקרא שאני יוצא הביתה מוקדם. בערבים האלה, אני משתדל לעשות דברים שלא קשורים לעבודה, על מנת לנקות לעצמי את הראש ולעשות Reboot לתודעה.

התחביב הבולט שלי הוא הספורט. במהלך תקופת נעוריי הייתי שחיין תחרותי. בכיתה י"א עמדתי בפני צומת דרכים: האם להיות ספורטאי מקצועי או להשקיע מקסימלית בלימודים, על מנת להיות מהנדס. הייתה לי תחושה שהאתגרים המחשבתיים הם שיקנו לי סיפוק ועניין כקריירה מרכזית לטווח הארוך, יותר מהפיזיים. בראייה לאחור, אני סופר שמח על ההחלטה הנכונה עבורי, שקיבלתי אי שם בגיל 17.

עם זאת, קשה להוציא לגמרי את הג'וק של הספורטאי התחרותי. במהלך לימודי התואר צפיתי בעונה הראשונה של נינג'ה ישראל, והחלטתי שממש בא לי לעבור את האתגר הזה. התקבלתי לתוכנית והשתתפתי בשלוש העונות האחרונות עד כה של הפורמט. השילוב של התחביב המשונה עם הלימודים באוניברסיטה היה אתגר לא פשוט בכלל. הייתי מאוד גאה בעצמי על היכולת לשלב בין השניים, משום שהאימונים לנינג'ה מאוד אינטנסיביים, וכללו במהלך שנת ההכנה לעונה 12 אימונים בשבוע ממוצע. תוסיפו לזה את העובדה שצילומי התוכנית מתקיימים ביולי-אוגוסט – בדיוק בתקופת המבחנים.

גל כהן מתאמן חזק לנינג'ה. צילום: פרטי

לאחר שהרגשתי עם עצמי בנוח, עקב העמידה באתגר הנינג'ה, החלטתי להעביר הרצאות לילדים ובני נוער על היתרונות שאני מוצא בשילוב שבין השקעה בלימודים לספורט. יצא לי להעביר הרצאות לבני שכבות א' עד י"ב. אני מוצא סיפוק רב בניסיון להשפיע חיובית על דור העתיד".

"ישיבת צוות" אמיתית. צילום: פרטי

23:00-01:00
"אלה השעות שבהן אני חוזר הביתה ונרגע מול הטלוויזיה. לפעמים מתחשק לי לראות תכנים מדעיים ביוטיוב או לקרוא ספרים שמסקרנים אותי, ולפעמים אני במוד של צפייה בסדרות ובתוכניות ריאליטי, כדי לתת לראש לנוח לחלוטין".

02:00-03:00
"אני נכנס למיטה ונרדם".