הנגיד מרגיע: "צפויה האטה בהיי-טק – אבל לא כמו במשבר הדוט.קום"

המשבר בהיי-טק יביא להאטה מסוימת בפעילות של הענף, אבל לא כמו זו שנרשמה בהתפוצצות בועת הדוט.קום בראשית שנות האלפיים – כך חוזה נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. הוא אמר את הדברים בכנס אלי הורוביץ לכלכלה ולחברה, שנערך היום (ג').

לדברי הנגיד, "סקטור ההיי-טק צמח במהירות בשנים האחרונות, וחווה באחרונה האטה מסוימת. מטבעו, ההיי-טק חשוף לכלכלה העולמית ולתנודתיות בשווקים. אלא שההאטה הזאת לא תהיה בסדרי הגודל של משבר הדוט.קום. זאת, לאור ביזור ענפי רחב, הכנסות, נזילות ונגישות אשראי שיש לחברות ההיי-טק בישראל".

דבריו של הנגיד באים על רקע המשבר בענף, שנובע משלל גורמים, רבים מהם עולמיים, בהם הבעיות המתמשכות בשרשרת האספקה, המלחמה באוקראינה והמצב בשוק ההון, שמשפיע על חברות טכנולוגיות ברחבי העולם והביא גם לירידות בנות עשרות אחוזים בשערי המניות של חברות ישראליות שהונפקו בשנים האחרונות בנסדא"ק. כחלק מהמשבר, יש חברות שמקפיאות גיוסי עובדים ואחרות אף מפטרות.

פרופ' ירון הציג מספר נתונים על ההיי-טק הישראלי, שנכונים לסוף השנה שעברה: 11% מהשכירים במשק עובדים בענף, 40% משווי החברות במדד ת"א-35, שמאגד את 35 החברות הגדולות שנסחרות בבורסה בתל אביב, משויכים לחברות היי-טק; ההיי-טקיסטים משלמים רבע ממס ההכנסה; 15% מהתמ"ג בישראל מיוצר על ידי חברות טכנולוגיה; ו-56% מהיצוא של ישראל מיוחס לענף.

"ב-2021 חל גידול משמעותי בהיקף גיוסי ההון, ההנפקות ובשווי החברות הישראליות", אמר הנגיד. "לעומת זאת, ב-2022 ניכרת האטה: שווי השוק של החברות ירד בעשרות אחוזים, קצב הגיוסים התמתן וכמה חברות הודיעו על הקפאת גיוסי עובדים חדשים".

בהתייחס לשאלה האם המצב של חברות ההיי-טק הישראלית כיום דומה לזה שהיה בעת התפוצצות בועת הדוט.קום אמר פרופ' ירון: "בעוד שאז, המאפיינים הבולטים של החברות היו הכנסות ורווחים נמוכים, בשנתיים האחרונות חלו עליות בהכנסות וברווחים של החברות. כמו כן, תקופת הדוט.קום התאפיינה בריכוזיות בתתי סקטורים מסוימים, כמו הטלקומוניקציה, בריבוי 'חברות חלום' (שמציעות רעיונות מבטיחים אבל עדיין לא מרוויחות – י"ה) ובחוסר בשלות עסקית. לעומת זאת, כיום, ההיי-טק מבוזר יותר, ורוב גדול של החברות נמצאות בשלב הייצור". כך, ל-59% מחברות ההיי-טק הישראליות יש מוצר שכבר נמצא בשוק, 20% נמצאות בשלב המו"פ, 9% בשלב הבטא, 4% בלשב האלפא והמוצר של 5% מהחברות נמצא בניסוי.

"כלכלת ישראל יכולה לשגשג גם בתנאי אי ודאות פוליטית"

פרופ' ירון התייחס גם לזווית הכלכלית של הפיזור המסתמן של הכנסת וההליכה לבחירות. "כפי שאמרתי פעמים רבות בעבר, כלכלה אוהבת יציבות", ציין. "לצד זאת, לשמחתי, לישראל יש מערכת מוסדית שכבר ראינו שאפשרה תפקוד תקין של המשק במערכות בחירות בעבר. כלכלת ישראל הוכיחה יכולת מרשימה לצמוח ולשגשג גם בתנאי אי ודאות, פוליטית ואחרת, וכתמיד, חשוב להמשיך לנהוג באחריות פיסקלית".

"אני מקווה שאישור תקציב המדינה לא יתעכב בהרבה מעבר לסוף השנה. זו משימה כלכלית ראשונה במעלה של כל ממשלה, ויש לכך חשיבות גדולה להמשך קידום רפורמות כלכליות, שהכרחיות להאצת הצמיחה והעלאת רמת החיים. אנחנו, בבנק ישראל, נמשיך לנהל מדיניות כלכלית עצמאית, שתתמוך ביציבות המחירים, לצד צמיחת המשק ועידוד התחרות והחדשנות הפיננסית", אמר.