מצעד הגאווה של ההיי-טק – החלק האחרון

רם לביא, מהנדס תוכנה בכיר ברד האט ישראל

מה זו גאווה בשבילך?
"ברמה האישית, גאווה זה לקבל את עצמך כמו שאתה. ברמה החברתית, גאווה זה להרגיש שווה בקהילה, ולהילחם על הזכויות של קהילת הלהט"ב ומיעוטים אחרים בחברה הישראלית. ובעיקר, גאווה מאפשרת לכל אחד, ובפרט לבני קהילת הלהט"ב, לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"הגאווה נמצאת במרכז העקרונות של רד האט והיא באה לידי ביטוי בדגש על שוויון זכויות שמקבלים כל העובדים בחברה. דוגמה לכך היא חברי צוות משאבי האנוש, שעושים מעל ומעבר עבור כל עובד ועובדת בחברה שפונה אליהם עם בעיה כלשהי. חברי הצוות פעלו וסייעו לי בנושא אישי שקשור לפונדקאות. כל האנשים בחברה גורמים לי להרגיש כחלק שווה ובלתי נפרד ממשפחת רד האט".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"בעוד שבאופן יחסי יש קבלה ונראות לקהילה הגאה בהיי-טק, יש חוסר נוכחות משווע של הקהילה הטרנסית בה. זו קהילה עם פוטנציאל אדיר, והשקעה בקידום, בדמות מלגות ומסלולי מנטורינג, יכולה להעשיר את כל הצדדים.

גיוון חברתי בהיי-טק צריך להיות האינטרס של כולנו".

לילי סטון, מהנדסת תמיכה טכנית בנטורל אינטליג'נס

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי היא היכולת לחיות את חיי מתוך האני האמיתי שלי. עבורי, גאווה היא לא מעשה אקטיבי שאני בוחרת לעשות, אלא להיפך – גאווה היא היכולת פשוט להיות אני ולא לעשות מאמצים מיוחדים על מנת להסתיר חלקים ממני שאחרים עלולים לא לקבל, מכל סיבה שהיא".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת?
"אני לא מרגישה בנטורל אינטליג'נס יחס שונה בהיותי אישה טרנסית. מה גם שמאוד תורמת העובדה שאיני העובדת הטרנסית היחידה בחברה. מבחינתי, זהו הביטוי האולטימטיבי לגאווה. אני לא מחפשת להיות שונה או מיוחדת, אלא פשוט להיות עצמי".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"לשמחתי, בארגונים שבהם עבדתי – לא הרגשתי שהייתה אפליה גורפת, אבל חוויתי מקרים נקודתיים שבהם חשתי שהיחס כלפיי שונה בשל העובדה שאני אישה טרנסית. למשל, לפני כמה שנים נמנע ממני קידום בשל היותי אישה טרנסית, אך זה לא משהו שנאמר לי באופן ספציפי, אלא חשתי כך, וזה לא משהו שהרגשתי לפני כן ברמה הארגונית.

אני חושבת שהאפליה הקיימת נובעת מחוסר ידע ומחוסר הבנה. לכן, לפחות חלק מהפתרון צריך להגיע מהסברה, שתכלול את כלל הקשת הלהט"בית, על כל גווניה. חברות וארגונים יכולים לסייע לעובדים ולמנהלים, בכל הרמות, להפגין רגישות וערנות לנושאים של שוויון מגדרי".

נמרוד קפלוטו, איש דיגיטל באגווה

מה זו גאווה בשבילך?
"אני גאה במי שאני וחשוב לי להיות מי שאני, ללא צורך במסכות או בארונות. להיות חלק מהקהילה הגאה זה לדעת לזהות את האנשים בסביבה שזקוקים לתמיכה ולהיות שם בשבילם בכל התהליך שהם עוברים".

הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"האנשים אצלנו, באגווה, שממוקמת בפארק ההיי-טק בר לב שבצפון, פתוחים ומקבלים כל אחד, ללא כל הבדל, ואני מרגיש פתוח וחופשי איתם. כשציינתי בפניהם שביוני מציינים את חודש הגאווה, הם ביקשו ועודדו שאספר על עצמי במפגשי חברה בצורה פתוחה ושקופה".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי?
"אני לא יודע אם יש אפליה בהיי-טק הישראלי בפרט, אך בחברה, באופן כללי, היא אכן קיימת, וההיי-טק הוא חלק מהחברה. חשוב לי לציין שאני מרגיש שיש יותר פתיחות לנושא בתחום ההיי-טק, כי עובדים שם אנשים מתחומים חדשניים, ומטבעם הם צבעוניים ושונים, ולחברות חשוב לגייס אנשים טובים ואיכותיים, ללא קשר לנטייה שלהם.

על מנת שלא תהיה אפליה, חשוב מאוד לעלות את המודעות. ככל שנדבר על זה יותר ונהיה פתוחים לנושא הלהט"בי, נצליח לעלות את המודעות ולעשות שינוי בחברה כולה.

המסר שלי הוא לזכור שתל אביב היא לא בירת הגאווה היחידה בישראל. חשוב להכיר ולקבל את הקהילה גם מחוץ לתחומה, וגיליתי את זה בעקבות המעבר שלי לצפון אחרי 22 שנים בתל אביב. שמחתי לגלות עד כמה הקהילה פה גדולה ומחבקת את כ-ו-ל-ם".

און קרול, Technical Account Manager בארמיס סקיוריטי

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי היא התחושה שיש לי בכל פעם שאני מספר על סוף השבוע עם בן הזוג שלי מבלי שאני צריך לחשוב פעמיים מי מקשיב לשיחה".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"בארמיס, אחד מערכי החברה הוא אמץ את המגוון (Embrace Diversity). ארמיס הכתיבה שאנשים כמוני לא רק אמורים אלא ממש צריכים להיות חלק בלתי נפרד מהנוף של החברה, ללא קשר לנטייה המינית, למגדר או לכל דבר אחר שלנו. כל אדם שפוגש אותי במסגרת העבודה יכול לשמוע סיפורים על החיים הפרטיים שלי מבלי שאצטרך לחשוב האם הוא יקבל אותם בצורה טובה או לא".

האם יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי ומה צריך לעשות כדי לשפר:
"יש עדיין אפליה במקומות עבודה מסוימים. יצא לי לעבוד במקומות עבודה עם אנשים שעצם הנטייה המינית שלי יצר חומה מולם בצורת הדיבור שלהם כלפיי ובדרך שבה הם התייחסו אליי. העבודה אמנם לא הושפעה, אבל העובדה שידעתי שבאופן אישי, אני לא יכול לדבר על שום דבר מלבד על עבודה יצר אצלי המון מתח ותסכול. הייתי בראיונות עבודה שבהם נאמר לי שבאופן כללי אין בעיה עם הנטייה המינית שלי, אבל שיש אנשים מכל מיני סוגים בחברה ושהיא לא יכולה להבטיח לי איך כולם יקבלו את זה.

אנחנו בדרך הנכונה לשיפור. העובדה שהנושא עולה כחלק מהשיח במקום העבודה, ושהוא הופך להיות עוד פרט מידע שולי על אנשים ולא מרכז הזהות שלהם – כל אלה הם סימנים שאנחנו בדרך ליום שבו כל אדם יוכל להגיע ביום ראשון לעבודה ולספר איך היה לו עם המשפחה שלו בסוף השבוע, מבלי לחשוב מה יקרה ברגע שהוא יציין מי בן או בת הזוג שלו".

עו"ד מתן קרן, יועץ משפטי ומנהל קשרי לקוחות ב-FBC מקבוצת וואן

מה זו גאווה בשבילך?
"היכולת להיות אינבידואל.ית ולהביא לידי ביטוי את הייחודיות האישית, הן במרחב הציבורי והן במקום העבודה, ובד בבד להשתייך לקהילה גדולה שמצליחה להכיל את האינבידואליות והייחודיות האלה. היכולת להלך חופשי ולהיות גאה במי שאת.ה, או להביע באופן חופשי את אמונותיך ודעותיך מבלי לפחד שתהיה לכך השפעה שלילית. הגאווה צריכה להיות דבר יומיומי, מאחד, מכיל, המאפשר להביע את העצמי בציבור שמאמין שהשונות והמגוון מהווים יתרון וכלי להתפתחות חברתית של כל אחד ואחת".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"בקבוצת וואן יש תחושה של חברות ואחווה. שייכות וקבלה הן חלק מהתרבות הארגונית של הקבוצה בכלל ושל חטיבת הפריוריטי – FBC טכנולוגיות, שבה אני משמש יועץ משפטי – בפרט. התקשורת היומיומית שלי היא הן מול עובדות ועובדי החברה והן מול גורמי מפתח בקבוצה, ומאז ומתמיד חשתי שזו תקשורת מקצועית, על בסיס כבוד הדדי וחברויות שאינן תלויות בדבר.

לא הרגשתי צורך לצאת מהארון, כי 'הארון' הזה פשוט לא קיים כאן. כולם שווים ושוות. השיח הוא פתוח, וכל אחד ואחת מתקבל.ת כפי שהוא.היא, ללא שיפוטיות או אפליה, והפן האישי של כל עובד ועובדת הוא חלק מפאזל חברתי מופלא ומגוון שממנו מורכבת החברה.

התרבות הארגונית הזו מושרשת בקרב כל שדרת הנהלת הקבוצה ועובדיה, וחוצה חטיבות וחברות בנות. זכורה לי לטובה הגעתו של מנכ"ל הקבוצה, עדי אייל, להצגה די כבר עם השקרים שלך, שמעלה בן זוגי, ניר פרנקל, יחד עם שותפתו, טלי הכט, בתיאטרון תמונע – הצגה שמספרת את סיפור אהבת נעוריו של נער צרפתי לבן זוגו לספסל הלימודים והתמודדותו של הנער עם נטייתו המינית. יש בהגעתו של מנכ"ל הקבוצה גם כדי להצהיר וללמד על המדיניות שלה. אלא שלא הופתעתי מכך שהוא הגיע, כי כבר ידעתי על הפתיחות והקבלה.

כל זאת עוד לפני שציינתי שאני נשוי לבן של טל פרנקל, מנכ"ל FBC, שהיא חברה בת בקבוצת וואן. כך שמבחינתי ומנקודת מבטי האישית, ההכללה והקבלה הן שורשיות ועמוקות".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"אין ברשותי נתונים מחקריים, ולכן קשה לי להצהיר ולקבוע, אך התחושה היא שקהילת ההיי-טק בישראל היא בעיקרה פרו-להטב"קית. אפשר להסביר זאת במספר מאפיינים של ההיי-טק הישראלי, בהם שכבות הגיל הצעירות יחסית של העובדים והעובדות, שמתאפיינות בשיח של הכרה בשונות, כמו גם הגלובליות של עולם ההיי-טק, שחושפת את ההנהלות ואת העובדים בתעשייה ליותר ויותר תרבויות מגוונות.
נוהגים לומר שההיי-טק הוא מנוע צמיחה מוביל של הכלכלה הישראלית, ולכן תקוותי שהוא ישמש גם כמנוע צמיחה חברתית – לשיח מכיל ופתוח, שכולל מגוון רחב של אוכלוסיות, מגדרים ודעות.

יחד עם ראייה אופטימית זו, חשוב לציין שקהילת הלהטב"ק היא לא מקשה אחת והיא מורכבת מתתי קבוצות בעלות מאפיינים שונים. חלק מתתי קבוצות אלה עדיין 'זוכות' לתת ייצוג ואפליה בחברה הכללית בכלל, ולמיטב ידיעתי בשל כך גם בהיי-טק הישראלי. אחת מקבוצות אלה היא קהילת הטרנסים.ות, שנדמה שההכללה והפתיחות שמדברים עליהן בשבחו של ההיי-טק הישראלי עדיין לא חלחלו לשם, ככל שזה נוגע אליה. חשוב להעלות למודעות את העדר הייצוג הזה, אחרת נחזור למחשכי האפליה והבורות – כי אי אפשר לדבר על קבלה והכללה כאשר יש קבוצות ותתי קבוצות שלא נהנות מכך".

רוני רביש, מומחית מוצר במטא

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי היא להיות אני, בצורה הכי אותנטית שיש. להרגיש שאני יכולה לחלוק עם העולם את הזהות שלי במלואה ולהראות את השלם על סך חלקיו, ללא כל מסכות או הסתרה".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת?
"גיוון הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית במטא וזוכה למקום של כבוד בשגרת היום יום בחברה. במטא תמיד שואפים לשמוע כמה שיותר דעות והגיוון מקבל ביטוי בכל חדר ישיבות.

מעבר לעבודה היום יומית שלי, השנה התחלתי להוביל את התא הגאה במשרדים שלנו בארץ, לצד תום לסטר. התא פועל למען הקהילה הגאה בתוך החברה ומחוץ לה. חשוב לנו להיות חלק פעיל מהקהילה בישראל, לקדם אג'נדות חברתיות חשובות ולשתף פעולה עם עמותות שמובילות שינוי בתעשייה".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"לשמחתי, לא חוויתי אפליה ישירה, וזה בזכות תהליכים חברתיים שלקחו עשרות שנים ומאפשרים לי כיום להיות מי שאני גם במקום העבודה שלי.

ההיי-טק הישראלי נכון לקדם גיוון, אבל פה גם קיימת ההזדמנות – אנחנו לא תמיד יודעים איך לגשת ולא מספיק מבינים את השונות בתוך הקהילה הגאה. בעוד שקבוצות מסוימות בה מצליחות להשתלב בתעשייה בקלות, יש מיעוטים מסוימים שעדיין לא מצליחים להיות חלק ממנה, ושם אנחנו חייבים להשקיע.

המפתח לשינוי הוא הבנה ושיח – צריך להתחיל להסתכל על הקהילה הגאה כעל קהילה גדולה, שמורכבת מתתי קבוצות, ולראות איך אפשר לסייע לכל אחת מהן באופן נקודתי".

אייל רזניק, מגייס לתפקידים גלובליים בצוות הגיוס של מאנדיי

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי היא היכולת הבסיסית להיות אני, להביא את עצמי לידי ביטוי מבלי לחשוש, להתבטא בצורה פתוחה וחופשיה מבלי להצטרך לצמצם אף חלק מהזהות שלי".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"מאנדיי היא מקום מדהים ומגוון, יש בה ביטוי להרבה קהילות וקבוצות חברתיות. אני מרגיש שהגאווה לא באה בחברה לידי ביטוי רק בחודש מסוים או בפעילות מסוימת, זה ממש חלק מה-DNA של הארגון.

אנחנו מקיימים פעילויות כגון סיפורים אישיים של עובדים להט"בים, תכנון אירועי גאווה עם תוכן וערך, יצירת קהילה פנימית לעובדים מקהילת הלהט"ב. אלא שבעיקר, אנחנו מתייחסים לעניין ביום יום כנון-אישיו, ללא צורך במצעדים או הצהרות. פשוט מקבלים את כולם".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט“בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"אני פחות מרגיש את זה, על אחת כמה וכמה בתור מגייס. אני לא חושב שיש אפליה כלפי להט"בים. צירפנו לארגון המון להט"בים בשנה האחרונה, ואני רוצה להאמין שגם במקומות עבודה אחרים זה ככה, או לפחות שפועלים ומתקדמים לכיוון הזה.

בשביל לשפר, חובה לבחון כל אדם על פי הדרישות המקצועיות, כי אין כל קשר לנטייה המינית בתהליך קבלת העובד, ופשוט להתייחס לעובדים באופן שווה, תוך יצירת מקומות עבורם לבטא את עצמם ולהביע את החלק הזה בזהות שלהם".

ליאור רייכמן, מנהלת מוצר בריסקיפייד

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה מבחינתי היא להיות מי שאני, מבלי צורך להתפשר, להסתיר חלקים מהאישיות שלי או מהבחירות בחיי. להרגיש ביטחון, שייכות ושוויון, בלי קשר לנטייה המינית שלי או לכל דבר אחר. גאווה בעיניי זו גם ההרגשה שאני חלק מקהילה שפרטיה דואגים אחד לשני מתוך הבנה הדדית של השונות, הייחודיות והאתגרים שאנחנו עוברים בחיינו".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת?
"ריסקיפייד תומכת בקהילה הגאה ובעובדיה הלהט"בים. אמנם יש עיסוק בחברה בגאווה, ציון אירועים ונכונות לתרום לקהילה, אבל הנטייה המינית שלי וחיי הפרטיים מעולם לא היו עיסוק או עניין. כלומר, עובדים עם נטייה מינית שונה לא מקבלים יחס שונה משאר העובדים. מורגש שהנטייה המינית שלי היא לא דבר שצריך להסתירו, וזו בדיוק סביבת עבודה שמאפשרת ללהט"בים כמוני להרגיש בנוח".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"יש אפליה כלפי כל מיני מגזרים בתוך החברה הישראלית, וכפועל יוצא היא מתבטאת גם בחלק מחברות ההיי-טק. יחד עם זאת, אני מאמינה שיש שיפור רב שמתרחש למען הקהילה הגאה בפרט והקהילות השונות ככלל, ואף אגיד שלדעתי, חברות ההיי-טק הן מהמובילות שלו".

עידן שביט, מנהל קשרי קהילה בפייבר (Fiverr)

מה זו גאווה בשבילך?
"על פי המילון, גַּאֲוָוה היא תחושת ערך, הערכה והחשבה של אדם את הצלחותיו לעצמו: לתכונותיו שלו, למעשיו, לדברים שיצר בכוחותיו ולעתים גם לכל אלה בקבוצה שאליה הוא משתייך ועמה הוא מזדהה.

גאווה עבורי היא לעמוד מול משפחתי, חבריי והעולם כולו, ולהגיד בביטחון שאני גאה בכל תכונת אופי שמייחדת אותי, גם אם בעבר היא נראתה כמו סטייה מהנורמה".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"הגאווה היא חלק טבעי מהנוף בפייבר ומשולבת באג’נדה של החברה. בראש ובראשונה, יש בה את ההבנה שההון האנושי והגיוון שבו הם מה שחשוב. מעבר לכך, יש בחברה תא גאה, שיוזם פעילויות חברתיות לעובדיה מקהילת הלהט“ב. לדוגמה, אצעד עם התא הגאה של פייבר ועם עובדים רבים אחרים שיבואו לתמוך במצעד הגאווה באשדוד, במהלך שנועד לחזק ולהעצים את הקהילה הגאה גם מחוץ לאזור הנוחות שלה.

בנוסף, בשנה שעברה החברה הפיקה ספר ילדים שנקרא ים של אהבה – ספר על משפחות מגוונות, שנוצר כולו בפלטפורמה שלנו, על ידי יוצרים גאים – מכתיבת הסיפור, דרך הקונספט והתרגום, ועד לאיור. עותקים של הספר חולקו לילדים בכל העולם. השנה החברה הוציאה ספר נוסף – My Four Fabulous Uncles (ארבעת הדודים המדהימים שלי), יחד עם כוכבי הטיק טוק The Old Gays (הגייז המבוגרים)".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט“בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"דעותיי חלוקות בנושא. מצד אחד, אני נחשף בקהילות ברשת לאפליה בחברות ספציפיות בקבלה לעבודה נגד חברי קהילת הלהט“ב. מנגד, קהילת ההיי-טק היא מכילה, מתקדמת ומגוונת יחסית לשוק העבודה בישראל. אנשים מאוכלוסיות שונות יכולים לעבוד יחדיו ויש גשר חברתי שנוצר ביניהם. הייתי רוצה לראות חברות שמשקיעות לאורך כל השנה בעשייה משמעותית לקידום הקהילה הלהט"בית, ולא רק שולפות את הדגלים הצבעוניים לפני חודש הגאווה ומאחסנות אותם מיד כשהוא מסתיים".

רותם שלזינגר צדוק, מנהלת הדרכה בצוות מצוינות תפעולית בפבריק

מה זו גאווה עבורך?
"גאווה עבורי היא היומיום. זה ללכת לגינה עם הילדים שלי ולקרוא לאמא תום, לחגוג יום נישואין, להשקות את הצמחים בערב במרפסת ולראות את הדגל שתלינו באמצע רמת גן, לגרום לנציגי שירות לקוחות לשנות את שם האב ושם האם לשם האם ושם האם, ולנסוע לחופשה משפחתית עם ההורים שלי והמשפחה שלי. גאווה היא אני".

היכן הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת?
"מהרגע הראשון שהגעתי לראיון בפבריק העליתי את נושא המשפחה. שמתי לעצמי למטרה להצטרף לחברה שבה זה נון אישיו וכל אחד.ת נמדד.ת על פי התרומה שלו.ה לארגון. ככה אני מרגישה פה יום יום. דגלי גאווה וקאפקייקס בחודש הגאווה הם אחלה, אבל תחושה מקבלת ופתוחה בכל יום זה מה שבאמת חשוב. מעולם לא נדרשתי להגיד פעמיים שאני נשואה לאישה".

האם את חושבת שקיימת אפליה נגד להטב"קי.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"באופן אישי לא חוויתי חוויה של אפליה, ואני בטוחה שאני ברת מזל עקב הארגונים שבהם עבדתי ואני עובדת כרגע. כן, שמעתי ממקור ראשון אנשים שחוו חיות אחרות בתהליכי כניסה לארגון או במהלך העבודה. אני חושבת שמהלך כזה בתוך חברה חייב להגיע מלמעלה למטה. כלומר, קודם כל מנהלים צריכים להפנים שעובדים שטוב להם הם עובדים שנותנים יותר".

כרמל שרף, כותבת UX בכירה בסולוטו, מרכז הפיתוח הישראלי של אשוריון

מה זו גאווה בשבילך?
"אולי זו קלישאה, אבל גאווה בשבילי היא פשוט לחיות את החיים שלי. היא השחרור מהצורך לתת הסברים ביום יום או להחביא חלק ממני. הבנתי את זה די מהר אחרי שהבנתי שאני ביסית. בהתחלה ניסיתי להכניס את עצמי לקטגוריה מוגדרת, ולהבין מה אני 'באמת', ואז קלטתי שזה בזבוז אנרגיות עצום – יש את מה שיש, אני מי ומה שאני, ואם לא אקבל את זה ואזרום עם זה, אסבול כל החיים. זה מאוד משחרר. גם בפעמים שבהן אני נתקלת באנשים שמגיבים בחוסר הבנה, בלבול או אפילו כעס כשאני מדברת על אשתי, וזה קרה לנו באחרונה, אני לא מרגישה את הצורך להסביר או לרכך, או חלילה להתאים את עצמי לדעה שלהם".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת?
"הנראות והקבלה של הקהילה הגאה מובנות מאליהן בסולוטו. בכלל, אני מרגישה בחברה שכל אחת יכולה להביא את כל מי שהיא לעבודה, ולהיות להט"בית זה עוד חלק. יש בסולוטו ייצוג רב של הקהילה – לפעמים צוחקים שיש לנו צוותים להט"ביים שלמים. אנחנו עדיין לא שם, אבל יש נציגות מכובדת מאוד לקהילת הלהט"ב בכל המחלקות והצוותים בחברה.

כשהתחלנו לתכנן את אירועי חודש הגאווה הבנו מהר שעובדי סולוטו צריכים תכנים 'מתקדמים'. קיימנו פאנל שעסק בשאלה איך להיות בן ברית טוב יותר לקהילת הלהט"ב, וזה משהו שכל אחד צריך ויכול להשתפר בו, גם להט"בים".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט“בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"בנוגע לסיסג'נדרים (א.נשים שהמין והמגדר שלהם תואמים.ן – י"ה), אין הרבה אפליה מערכתית בהיי-טק, אבל יצא לי להיתקל בדעות קדומות וחוסר הבנה כלפי הקהילה בשיחות מסדרון או בקבוצות היי-טק ברשתות החברתיות. זה לא רק מצד סטרייטים – הקהילה הלהט"בית היא לא קהילה מונוליטית, יש בה אוכלוסיות יותר ופחות חזקות. גם בין להט"בים יש דעות קדומות ואפליה. חשוב לזכור שזה לא פוטר אותנו מהצורך לקבל ולקדם אחרים עם נטיות או זהויות שונות משלנו.

כדי לשפר, צריך עוד נראות, עוד הסברה ועוד ייצוג – האחד מביא את השני, כמו מעגל קסמים. חשוב שיהיו ייצוג וגיוון בקרב מקבלי ההחלטות, המראיינות והמגייסים, כדי להפחית את המכשולים בשלבי הכניסה לתפקידים.

אני עובדת בתחום חוויית המשתמש, ה-UX. לכן, כשאני חושבת על אפליה, אני חושבת גם על המשתמשים במוצרים שהתעשייה שלנו מפתחת. אפילו אם לא חושבים על זה כעל אפליה 'קלאסית', כשיוצרים מוצר שלא לוקח בחשבון את ספקטרום הזהויות המיניות והמגדריות, זה מדיר את המשתמשות במצבים מסוימים, ותורם לאפליה בחברה. לדוגמה, אבא ואמא לעומת הורה 1 והורה 2, להכריח לבחור בין זכר לנקבה, בלי אופציות אחרות או מקום לכתוב".

נועם שפרן, ראשת צוות פיתוח בריווייר

מה זו גאווה בשבילך?
"המשפחה שלי, האפשרות לנהל מערכת יחסים ואימהות שגרתית, כמו כל משפחה אחרת, ועם המון אהבה מהסובבים אותנו".

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת?
"בכל שנה לפני המצעד יש התייחסות לזה ברמת החברה: מקשטים את המסדרונות ועורכים האפי האוור, כי זו סיבה למסיבה. כיף שאכפת לאנשים בחברה ולחברה כארגון מהימים האלה. מה גם שהתחלתי לעבוד בריווייר שבועיים לפני שהתחתנתי, והרגשתי שכולם שמחים בשמחתי, אף על פי שלא הכרתי אותם. מהר מאוד הבנתי שיש בחברה עוד רבים מהקהילה ושהיא מגוונת מכל בחינה אפשרית".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"לשמחתי, לא יצא לי להיתקל באפליה מכל סוג שהיא באף מקום עבודה שהייתי בו, אז קשה לי להגיד. ללא ספק, זכיתי להגיע למקומות הנכונים עם האנשים הנכונים".

לחלק הקודם של הפרויקט לחצו כאן.