בלוקצ'יין וכסף דיגיטלי – אילו יתרונות גלומים בשימוש נרחב ושגרתי בהם?

ב-2013 התוודעתי לעולם הבלוקצ'יין. היכולת לקבל שירותים פיננסים כלשהם הקשורים לעולם הקריפטו כמעט שלא הייתה קיימת. לא מצאתי שום דרך פשוטה שבאמצעותה ניתן למכור או לקנות מטבעות דיגיטליים ללא אחזקה קודמת של מטבע דיגיטלי.

כמובן שהאפשרות שהייתה היא העברת בינלאומית לבורסת מטגוקס (שלימים נעלמה עם כל כספי הסוחרים), אך אז, בזמנו, לא היה לי מושג איך מבצעים העברה כזאת.

אחד השינויים המעניינים שקרו בשנים האחרונות הוא יחס הרשויות לעולם הבלוקצ'יין והתשלומים הדיגיטליים. הרגולטור הפנים את הערכים הטכנולוגיים ואת הסכנות הטמונות בלשבת על הגדר, ומרכז את מרב המאמצים בבחינה ויישום של מטבע דיגיטלי השייך לבנק המרכזי (בישראל המציאו לו שם נחמד: שקד – קיצור של שקל דיגיטלי)

כיום, השירותים הניתנים במטבעות דיגיטליים הינם מגוונים – ניתן לקנות, למכור, להחזיק ולהשקיע ברגע, לעבור מפיאט (כינוי למטבעות המסורתיים של העולם, כמו שקל או דולר) לקריפטו ולהיפך. ישנם תעודות סל עוקבות, חוזים עתידיים, אופציות ועוד מגוון כלים פיננסיים, שיכולים להתאים לכל פרופיל של משקיע, חוסך או משתמש, אם בפתרונות ריכוזיים או כפתרונות פיננסים מבוזרים.

אחד השינויים המעניינים שקרו בשנים האחרונות הוא יחס הרשויות לעולם הבלוקצ'יין והתשלומים הדיגיטליים. הרגולטור הפנים את הערכים הטכנולוגיים ואת הסכנות הטמונות בלשבת על הגדר, ומרכז את מרב המאמצים בבחינה ויישום של מטבע דיגיטלי השייך לבנק המרכזי (בישראל המציאו לו שם נחמד: שקד – קיצור של שקל דיגיטלי). רוב מדינות העולם נמצאות בשלב כזה או אחר של מחקר פיתוח או יישום של מטבע דיגיטלי מרכזי.

ישנן הרבה שאלות והרבה פחות תשובות לאן אנחנו הולכים ואיך יראה העתיד, ננסה לבחון את חלקן.

שיטות היישום שונות. חלקן מדברות על טכנולוגיה של מטבע דיגיטלי, לנו זה מוכר משלל אפליקציות של העברת כספים. היישום הידוע היום בשוק הוא של היואן הדיגיטלי, שכבר נמצא בשימוש בסין.

שיטת יישום אחרת מדברת על שימוש בטכנלוגיית בלוקצ'יין שלא בהכרח מביאה עימה יתרונות, אך כמובן שכל מקרה לגופו.

ממש לא רק למשקיעים הרפתקנים. קריפטו. אילוסטרציה. צילום: BigStock

מהם היתרונות של מטבע דיגיטלי?

נסקור בקצרה חלק מהיתרונות של מטבע דיגיטלי על מגוון יישומיו:

זמינות הכסף – הכסף נמצא בארנק בהישג יד, ואין צורך למשוך מזומן או להחזיק בארנק כסף פיזי. בנוסף חנויות אינן צריכות להתעסק עם מזומן ולפרוט כסף ולהחזיק כסף מזומן. במידה שנעלה רמה, אז הבנק המרכזי לא צריך להדפיס כסף פיזי, לשנע, לאבטח את הכספים וכדומה.

רק בשביל ההבנה, עלות של ייצור מטבע סנט עולה יותר משני סנט, עלות של חמישה סנט עולה יותר משמונה סנט, כך שאין שום היגיון בייצור מטבעות.

לא יהיה צורך בכספומטים ובאופרציה שמסביב, כגון הגנה, ביטוח והזנה של המכונות, רכבים מוגנים ועוד.

העברות מהירות של כסף – כיום ניתן כבר באפליקציות מסוימות להעביר כסף ברגע, ובנוסף ניתן לשלם על ידי האפליקציות בחנויות באמצעות תקשורת טווח-אפס. לרוב המעבר מתבצע דרך חברות האשראי. כסף דיגיטלי היושב בארנק מייתר את המעבר דרך חברות אשראי, ומאפשר תשלום ישיר מהארנק.

במידה שהמטבע הדיגיטלי יהיה בסטנדרט בינלאומי, תהיה אינטגרציה קלה להעברות בינלאומיות והמרות בין מגוון מטבעות דיגיטליים מרכזיים, ללא תלות במסלקות לא בשעות עבודתן, ללא המתנה של ימים להעברת כסף. כמובן, גובה העמלות יהיה נמוך לאין שיעור מהמקובל היום בשוק.

הון שחור – תיעוד היסטורי של הכספים יהיה חשוף, רשום וידוע למורשים, כך שלרשויות תהיה עבודה הרבה יותר קלה בגביית מיסים ומעקב אחרי מעלימי מס. זו בשורה טובה לכל באכיפת החוק ותשלום מיסים בצורה שיוויונית.

זיוף כספים – לא ניתן לזייף כספים דיגיטליים, לפחות לא אם זה רשום בבלוקצ'יין מבוזר, וגם אם לאו – זה הרבה יותר מסובך לפרוץ פרוטוקול של כסף דיגיטלי מאשר לבנות מעבדה של זיוף כסף פיזי.

חוזים חכמים – אחת הבשורות שהגיעו מעולם הבלוקצ'יין המבוזר היא החוזים החכמים. כאשר מדברים על כסף דיגיטלי, האפשרות של תכנות של כסף מקבלת משמעויות הרבה יותר נרחבות. למשל, ניתן לעשות חוזים חכמים שאם כסף עובר לישויות מסוימות או אתרים מסויימים, ונראה שכספים אלו נועדו לביצוע עבירות, הכספים יוקפאו במקום.

ניתן לתכנת את הכסף על ידי חוזים למגוון שירותים, כמו תשלום ישיר של מע"מ על כל רכישה ולחסוך לכל עסק ולרשויות עבודה רבה.

כמובן שגם מס הכנסה יכול לבנות מודל של חוזים חכמים, שיאפשר גביית מס במקור או אפילו גבייה על סמך הצהרה.

כמובן שניתן לקחת את תכנות הכסף למחוזות אחרים, כגון הגבלה של שימוש בקצבאות רק למזון ואולי אף רק למזון בריא; תשלום מראש על ידי חברות ביטוח או ביטוח לאומי, כך שיהיה ניתן להשתמש בכסף רק לצרכים רפואיים וכדומה.

פרטיות המשתמשים – ישנם רעיונות רבים הניתנים ליישום. חלקם מעלים חששות ושאלות וחלקם מהווים פתרונות לבעיות אמיתיות, אך ברצוני להתעכב על נושא אחד מאוד חשוב שהיינו הפרטיות.

אדם זכאי כזכות יסוד לפרטיות. על פניו, כאשר יש מעקב על כל תשלום או מעבר של כסף, זה פוגע בפרטיותו של האדם, עד כמה הרשויות צריכות להיות מעורבות? איפה עובר הגבול בין חיי הפרט לבין אינטרסים אחרים? על זאת ועוד הרשויות והמחוקקים ידרשו לתת את הדעת, ויפה שעה אחת קודם.

הכותב הוא מנהל מוצר בתחום הקריפטו וה-CBDC בפינסטרה.