מה זאת גאווה?

לכבוד חודש הגאווה, ביקשנו מהיי-טקיסטים.ות מקהילת הלהט"ב לשתף אותנו בסיפור שלהם.ן ובמה שצריך לעשות כדי לשפר את היחס לקהילה הגאה בהיי-טק ● חלק ב' במצעד הגאווה של ההיי-טק

מצעד הגאווה בתל אביב (ארכיון).

יותם בריטשנר, מנהל המחלקה המשפטית ב-ריווייר

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי זו קודם כל היכולת לקבל את עצמי ולהיות גאה בכך. בנוסף, זו היכולת שלנו, כבני אדם, להסתכל על כולם כשווים, ללא כל הבדל. בסופו של יום, כולנו בני אדם ולכל אחד יש את ההעדפות האישיות שלו בכל תחום בחייו. הגאווה שלי היא היכולת לקבל זאת, להכיל זאת ולאפשר לכל אחד לממש את עצמו בכל צורה שיבחר לנכון – מה שמאפשר לעצמי לבטא את הרצונות וההעדפות שלי ללא חשש או מורא מאף גורם ובאף מצב".

עו"ד יותם בריטשנר, מנהל המחלקה המשפטית ב-ריווייר.

עו"ד יותם בריטשנר, מנהל המחלקה המשפטית ב-ריווייר. צילום: עצמי

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"בעבודתי הנוכחית, שבה כ-12% מכלל העובדים מהווים חלק מאוכלוסיית הלהט"בים, המושג גאווה בא לידי ביטוי בין היתר בהעלאת המודעות לנושא, למשל בציון אירועים מרכזיים כמו שבוע הגאווה והחשיבות שבקיומו. באופן אישי, בהתחלה מאוד חששתי מלספר בעבודה על אופי חיי, והופתעתי לטובה שזה ממש נון-אישיו. הרגשתי מאוד בנוח מהרגע הראשון וככה זה עד היום – דבר שחיזק את היכולת שלי לבטא זאת גם במקומות מחוץ לעבודה ולקולגות חיצוניים.

ריוויר חרטה על דגלה את קידום זכויות הלהט"ב, ועושה ככל שניתן ובכלים שיש לה על מנת ליצור תחושה שווה אצל כל העובדים שלה, בין היתר העובדים הלהט"בים שלה. זה חלק בלתי נפרד מסט הערכים של ריוויר".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"לדעתי, המצב בעולם ההיי-טק יחסית טוב ונמצא כל הזמן במגמת שיפור. זאת, לעומת ענפים אחרים במשק. למזלי, לי אישית לא יצא להיתקל באפליה כזו או אחרת, אבל התחושה היא שתמיד יש לאן לשאוף ולהשתפר, עד שנגיע לזכויות שוות. לכן, יש לפעול למען העלאת המודעות לנושא בכל עת".

ערן גולדין, חבר צוות הנדסת פרונט אנד בביזאבו

מה זו גאווה בשבילך?
"האפשרות להרגיש שווה בין שווים, בלי שטויות. לחיות את החיים שלי".

ערן גולדין, חבר צוות הנדסת פרונט אנד בביזאבו.

ערן גולדין, חבר צוות הנדסת פרונט אנד בביזאבו. צילום: יח"צ

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"העובדה שיש לי בעל ולא אישה חסרת משמעות במשרד. בנוסף, החברה מציגה את הלוגו עם צבעי הגאווה בחודש הגאווה, ובכל שנה מוציאה חולצות מתאימות. כמו כן, היא תולה את דגל צבעי הקשת בכניסה לכבוד המצעד. ביזאבו עושה מאמץ לכלול את כולם, ובעיניי הדגל הזה שאנחנו תולים הוא איתות בשבילי ובשביל כל החברים שלי למשרד שהחברה מכירה בכך שיש זכויות שצריך להילחם עליהן, על מנת שיהיו לכולם, ללא כל אפליה, והיא מתייצבת לצד אלה שצריכים להילחם. זה נכון גם בתחומים אחרים".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"תלוי איפה, זה תלוי בחברה. כתעשייה, אין בה אפליה נגד להט“בים יותר מאשר כלפי ציבורים אחרים – אם כבר אז פחות, לפחות בחברות שהן בטופ. עבדתי בכל מיני חברות: הייתה אחת שבה תמיד הרגשתי שעובדת היותי גיי קשה לעיכול לחלק מהאנשים, בעיקר הבכירים יותר. זאת הייתה חברה גדולה, כבדה ומיושנת, אבל היא הייתה הראשונה והאחרונה, ובכל השאר (שהיו סטארט-אפים) זה היה עוד פרט חסר משמעות, במובן הטוב".

עו"ד יהושוע גורטלר, היועץ המשפטי של היייוג' (Huuuge)

מה זו גאווה בשבילך?
"הגאווה האישית שלי היא המשפחה שלי – בן זוגי, הילדים שלנו והשותפה הנפלאה שלנו להורות. המאבקים של הקהילה הגאה נועדו לאפשר לנו, הלהט"בים.ות, להגשים את חלומותינו ולחיות את החיים שבהם אנחנו בוחרים.ות, בלי תלות בנטייה המינית שלנו. אין ביטוי מובהק יותר עבורי להישגים שהשיגה הקהילה מאשר האפשרות לבנות את המשפחה שלנו".

עו"ד יהושוע גורטלר, היועץ המשפטי של היייוג'.

עו"ד יהושוע גורטלר, היועץ המשפטי של היייוג'. צילום: יח"צ

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"היייוג׳ מאמינה בערך הבסיסי של כל אדם ושואפת לבנות סביבה שבה כל אחד.ת ת.יוכל לתרום את חלקו.ה ולמצות את כישוריו.ה, ללא תלות במוצא, מגדר או נטייה מינית. כחברה שבונה משחקי מחשב, אנחנו שואפים לאחד מיליוני אנשים סביב התשוקה המשותפת למשחק. ממש כפי שהלקוחות שלנו באים מאינסוף רקעים ולכולם סיפור אישי ונסיבות אישיות ייחודיים, כך גם העובדים.ות שלנו משקפים.ות פסיפס אנושי שהמורכבות שלו הופכות אותו ליפה וצבעוני יותר".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט“בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"ככלל, אני מאמין ששוק ההיי-טק מתאפיין בליברליות ופתיחות, בוודאי יחסית למגזרים 'מסורתיים' יותר. עדיין, יש לנו לא מעט מה לשפר, בעיקר בשילוב של טרנסים.יות במקומות העבודה. האתגר הזה דורש תוכניות איתור, גיוס והכשרה מותאמים, ובעיקר קשב לייצוג החסר של האוכלוסייה הזו ולצורך לפעול באופן אקטיבי לשילובה".

גילי גז, מהנדסת אבטחת איכות בכירה ב-ורוניס

מה זו גאווה בשבילך?
"להרגיש חופשיה, שייכת, לא לפחד, שווה מבחינת זכויות ובעלת ערך ללא הבדל עם כל אחד אחרת, או כל אחת אחרת".

גילי גז, מהנדסת אבטחת איכות בכירה ב-ורוניס.

גילי גז, מהנדסת אבטחת איכות בכירה ב-ורוניס. צילום: עצמי

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת?
"אני מרגישה בנוח להיות מי שאני ב-ורוניס, יש הרבה פתיחות, הבנה וחופש ביטוי, ומדי פעם גם האפי האוור גאווה, שזה נחמד".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"לא יצא לי לשמוע על אפליה שכזאת, אלא להיפך: נראה שיש מודעות גבוהה, התחשבות והכרה בקהילה הגאה".

בני גינת, מנהל כספים בגלאסבוקס

מה זו גאווה בשבילך?
"בשבילי, גאווה היא הזכות שלי ושל כל אחד ואחת לחיות את חייו.ה, להיות מי שהוא.היא ולהרגיש שווה בין שווים בכל מקום וכל הזמן, ללא צורך לתת הסברים או תשובות ובלי חשש להרמת גבה".

בני גינת, סמנכ"ל פיננסים בגלאסבוקס.

בני גינת, מנהל כספים בגלאסבוקס. צילום: יעל הרמן

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"הגאווה מתבטאת בגלאסבוקס בשני אופנים: קודם כל, כל עובד נמדד לפי יכולותיו וביצועיו, וכל שיקול אחר אינו רלוונטי. גלאסבוקס היא חברה מאד מגוונת, עם עובדים מרקעים שונים, שמגיעים ממקומות שונים, חברה שפרוסה גיאוגרפית על פני כמה מדינות. כל עובדי החברה עובדים למען מטרה אחת: הצלחתה. כל אחד ואחת מהעובדים.ות מרגיש.ה שייך.כת, ותורם.מת בתחומו לחברה. בנוסף, מקפידים אצלנו לציין בכל שנה את שבוע הגאווה – בין אם זה בהשתתפות פעילה של עובדי החברה במצעד, או בהבאת הרצאות אורח לעובדים בנושאים הקשורים לקהילה".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"אישית, לא נתקלתי באפליה, ואני רוצה להאמין ולקוות שזה נכון גם בחברות אחרות במגזר ההיי-טק. יחד עם זאת, אני מאמין שיש עוד הרבה מה לקדם ולעשות במדינה בתחום זה. למגזר ההיי-טק, שהוא קטר בהמון תחומים אחרים, יש גם פה את הכוח לשנות ולהשפיע לטובה, באזורים ומקומות שבהם האפליה נגד הקהילה עדיין קיימת, לצערנו".

ניר גרוטל, מהנדס אוטומציה באטרה

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה בשבילי היא קודם כל הזכות להבין שאני טיפה שונה מכל האנשים סביבי, להתבשל עם עצמי, להכיר בזה ולקבל את זה. זו הזדמנות להכיר את העצמי האמיתי, שהתחבא כל השנים, ולהוציא אותו לעולם".

ניר גרוטל, מהנדס אוטומציה באטרה.

ניר גרוטל, מהנדס אוטומציה באטרה. צילום: יח"צ

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"אני מרגיש שכלל העובדים באטרה, ללא קשר לנטייתם המינית, מרגישים אותו הדבר, ואין סלידה או התנהגות שונה כלפיך בגלל מי שאתה. בשבוע הראשון שלי בעבודה שמתי על העמדה תמונה שלי עם בן זוגי בלי לחוש באי נוחות או שיעירו לי על זה, ודווקא להיפך – קיבלתי הרבה מחמאות".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"לא יצא לי לחוות את זה, אולי כי אני רק שנה בענף, אבל אני רוצה להאמין ולקוות שזה לא קורה בשנת 2022, בטח שלא בהיי-טק".

מישל ג'רמנו, מפתח בצוות הדטה ב-ויו

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה עבורי היא החופש להיות מי שאני באמת, ללא כל פחד. אני גאה בהתקדמות המרשימה שלנו, בני קהילת הלהטב"ק, במאבק למען שיוון זכויות לכל".

מישל ג'רמנו, מפתח בצוות הדטה ב-ויו.

מישל ג'רמנו, מפתח בצוות הדטה ב-ויו. צילום: עצמי

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"ב-ויו, אני מרגיש שמקבלים אותי כמו שאני, ולכן אני חש בנוח לשתף את הקולגות שלי בשגרה ובחיי האישיים. בנוסף, כחלק מחודש הגאווה הפכו את משרדי החברה לתערוכת תמונות המוקדשת לכך, ושמחתי מאוד על הבחירה המקורית לציין את החודש הזה".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"מעולם לא הרגשתי אפליה נגדי עקב היותי חלק מקהילת הלהטב"ק. אך עם זאת, הדיון בעולם ההייטק הישראלי בפרט ובחברה הישראלית ככלל עוד בחיתוליו, ואנחנו חייבים וחייבות להמשיך לעורר מודעות לצרכי חברי.ות הקהילה ולעודד סביבת עבודה מקבלת ותומכת. בנוסף, אני מאמין שיש עדיין צעדים רבים שעלינו, כחברה, לעבור כדי להגיע לשוויון מלא. אבל אני שמח שהמאבק הפך ממאבק של הקהילה למאבק של אנשים רבים מהחברה הישראלית, שגם עבורם חודש הגאווה הוא חודש חשוב ומיוחד".

יעל דוד, מעצבת מותג וחוויית משתמש במרכז המו"פ של AT&T ישראל

מה זו גאווה בשבילך?
"בעיניי, גאווה זאת תחושת ערך עצמי והצלחה של משהו שנדמה היה כבלתי אפשרי בתחילת הדרך – כשאני שוברת את הגבולות ששמתי לעצמי, או יותר מכך, גבולות שאחרים שמו לי, והולכת עד הסוף עם האמת והערכים שלי, ומגלה כך גם יכולות שלא ידעתי שיש לי. צריך לזכור שתחושת גאווה כזאת לרוב תבוא עם מאבק ומחיר, עם סיכונים או תוך ויתור על המוכר והנוח. ועדיין, זאת תחושה נפלאה, שאני מאחלת לכל אחד ואחת להגיע אליה.

גדלתי בצרפת בתור מיעוט – כיהודייה וכילדה הומוסקסואלית. הרבה שנים שהרגשתי כאילו חייתי בשני ארונות, ולא רק באחד. החלטתי להסתיר את השוני שלי ולהיראות כמו כולם, כדי שיקבלו אותי. הגאווה שלי כיום היא לא על כך שהצלחתי לצאת משני הארונות. אני גאה בזה שנלחמתי על הזהות שלי, לא ויתרתי גם כשהמחיר היה כבד מאוד ולבסוף הצלחתי לעשות מהפך ולהשפיע – משש שנים של ניתוק מוחלט מאבא שלי עד ליום שבו הוא ארגן בריתה לבת שלי והזמין את כל המשפחה. אני מרגישה שעשיתי שינוי בעולמי, ועל הדרך נתתי כוח ואומץ לאחרים".

יעל דוד, מעצבת מותג וחוויית משתמש במרכז המו"פ של AT&T ישראל.

יעל דוד, מעצבת מותג וחוויית משתמש במרכז המו"פ של AT&T ישראל. צילום: נדב קרלינסקי

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת?
"כבר ב-1975 הפכה AT&T לאחד מהתאגידים האמריקניים הגדולים הראשונים שאימצו מדיניות שאוסרת אפליית עובדים על רקע נטייה מינית, ועד היום היא נחשבת לאחת החברות הכי מכילות ומגוונות בארצות הברית ובכלל בעולם.

המנכ"לית של מרכז הפיתוח שלנו בארץ, נטלי קרמר, מובילה את נושא הגיוון וההכללה בהיי-טק עם ארגון IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות – י"ה). בימים אלה אני עובדת איתה בצמידות על פורטל חדש שהשקנו לגיוון והכללה בהיי-טק, במטרה לעזור למנכ"לים ומנהלי משאבי אנוש בחברות בענף להעלות את המודעות, לחבר אותם לעמותות ולאנשים הרלוונטיים, ולתת כלים לחברות להשתפר ולהגדיל כל מיעוט בתעשיית ההיי-טק ובארץ בכלל".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"הנוף של ההיי-טק לא מאוד צבעוני. אני לא חושבת שיש אפליה מוסדית, אבל עדיין יש לנו הרבה מה לשפר.

כשמסתכלים מבחוץ, יש משהו מאוד לא מגוון בעובדי ההיי-טק: בכתבות על חברות רואים רוב הזמן את התמונה של המייסדים – גברים יהודים, אשכנזים, שנראים טוב ומספרים על המסלול שלהם ביחד.

הכללת קהילת הטרנסג'נדרים.ות דורשת עבודה במיוחד. יש עוד הרבה דעות קדומות ופחד שמקשה על ההתאקלמות שלהם.ן בחברה הישראלית, ובפרט בחברות ההיי-טק.

כדי לשפר את נושא הגיוון וההכללה, צריך להתחיל בלהיות מודעים במה אנחנו לא יודעים על קהילות שונות. אסור לנו לחשוב ש-'אנחנו בסדר כחברה כי יש לנו ערבי/חרדי/להט"ב שעובד אצלנו'. אנחנו לא תמיד יודעים אם כל עובד.ת מרגיש.ה בנוח להיות מי שהוא.היא ולשתף בדברים אישיים, מקצועיים, דאגות ועוד. כל עובד או עובדת, לא משנה הרקע או השיוך הקהילתי, רוצה להרגיש שהוא.היא עובד.ת במקום בזכות ולא בחסד, על תקן הגיוון. האם אנחנו יודעים לעשות את ההבחנה? לא תמיד, ועלינו תמיד לשאוף להשתפר".

ליאור הבר, ארכיטקט UI בסקאי (Skai)

מה זו גאווה בשבילך?
"גאווה היא ההרגשה שאני בעל ערך, חשוב לסביבתי. זו ההבנה שאני לא צריך להשתנות, להתעקם או לוותר על עצמי האמיתי כדי לקבל אהבה, כבוד, יחס הוגן והגנה".

ליאור הבר, ארכיטקט UI בסקאי, בן זוגו והילד שלהם.

ליאור הבר, ארכיטקט UI בסקאי, בן זוגו והילד שלהם. צילום: עצמי

כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד?
"הגאווה מתבטאת בסקאי במרקם המגוון של האנשים שמרכיבים את החברה. בין אם אלה אנשים שמזדהים כחברי הקהילה או כאלה שזוהי ההתקלות הראשונה שלהם עם להט"ב.ית. כולם וכולן מאוגדים תחת הרצון לחדש ולשנות את השוק שבו אנחנו עובדים. כשם שאני האדם ההומו הראשון שיצא לכמה נשים חרדיות בחברה לעבוד אתו, כך הן הנשים החרדיות הראשונות שיצא לי לעבוד איתן, וביחד אנחנו מסירים דעות קדומות ועובדים תוך הערכה הדדית".

האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק הישראלי? מה צריך לעשות כדי לשפר?
"כן – גם כיום קיימת בעולם ההיי-טק הישראלי אפליה כלפי להט״בים. הרבה ממנה נובע מההרגשה המקובלת בתל אביב שהאפליה לא קיימת, אך לא כך הדבר. תחת המטרייה להט״בית יש קבוצות רבות שלא מצליחות לחדור לעולם ההיי-טק או שמראש מתייחסים אליהן כלא רצויות. נחשפתי בעברי למנהלים שהתייחסו פחות ברצינות לאדם בעל תכונות המיוחסות לנשים, מייסד בחברה מצליחה שבחר להישאר בארון 'כדי שלא יזלזלו בו', נשים טרנסיות שלא מאפשרים להן אפילו הזדמנות ולבסוף גם אני, שלפעמים מוצא את עצמי משתף פעולה עם תרבות ה-'אחי' וה-'גבר' כדי להיות שייך.

על מנת לשפר את המצב, ראשית אנחנו חייבים להבין שגם אם משהו לא קורה מול עינינו – זה לא אומר שהוא לא קורה. אין פתרון אחד עבוד קשת כה רחבה של אנשים, קבוצות שונות נזקקות לכלים שונים. אם להיות פרקטי ולדבר פחות בסיסמאות, צריך לרתום חברות היי-טק ליצירת הזדמנויות לטרנסים.ות, להדריך מנהלים להכרה באפליות הפנימיות שיש אצלם וכיצד למזער את נזקיהן בראיונות עבודה או כשבוחרים את מי לקדם. לבסוף, טוב יעשו חברות אם יפנימו ויתקשרו מדוע מרקם עובדים מגוון ושונה מייצר חברות יצירתיות יותר, תחרותיות יותר ומצליחות יותר".

לחלק א' של הפרויקט לחצו כאן.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים