הקטר שמוביל את מאבק ההכלה ללהט"בים
מה תפקיד ההיי-טק הישראלי במאבק זכויות האדם של קהילת הלהט"ב המקומית? ומדוע סבור יהודה קונפורטס, עורך אנשים ומחשבים, שעל המגזר להיות בראש החנית של המאבק המסוים הזה, ובכלל של מאבקי גיוון והכלה עולמיים?
סיון קניאל, מנכ"לית GBTech, ארגון חברתי המקדם גיוון ושילוב להט"בים בזירת התעסוקה בישראל, סיפרה בראיון שהתפרסם היום (ה') במהדורה זו לרגל חודש הגאווה, כי חל שיפור במצבם של חברי הקהילה במקומות עבודה בהיי-טק, אבל הדרך עדיין ארוכה.
ההיי-טק יכול וצריך להיות חלוץ בהובלת השינוי התודעתי והחברתי כלפי חברי הקהילה
קניאל מצביעה על כך שגם בתוך מסגרת ההכלה, שקיימת בחברות הטק ובכלל החברת במשק, עדיין ישנה אפליה עמוקה על רקע דתי, דעות קדומת ועוד, בין מי שיצא מהארון בתל אביב, למשל, לבין מקביל שלו בכפר ערבי בדרום הארץ או בצפונה.
אין ספק שנושא ההכלה של הלהט"בים עבר שינוי תודעתי עצום בשנים האחרונות. זה נבע, ראשית, מהתבגרות של החברה הישראלית ומהיכולת של צעירים וצעירות לצאת מהארון ולהילחם על כך שזכותם לחיות את חייהם בצורה שהם בוחרים בה. גם הרשתות החברתיות והתפתחויות טכנולוגיות שונות האיצו את ההתייחסות לחברי הקהילה על גוניה השונים בצורה גלויה יותר וחופשית.
זוג גייז בטלוויזיה – מסימני רוח התקופה
בסדרת הריאליטי "חתונה ממבט ראשון" שולבו הפעם לראשונה בני זוג גברים, כאשר המטרה הייתה לחבר אותם ולמסד אותם במסגרת נישואים בדיוק כמו יתר האוכלוסייה (אחד מבני הזוג הוא אפילו איש היי-טק העובד בחברת NSO). אין ספק שיש בכך אמירה מאוד חזקה לגבי נכונותה של החברה לקבל את מה שנראה במשך שנים לרבים כשונה, ולהתייחס אל בני ובנות קהילת הלהט"ב כמו אל כל אדם אחר.
בענף ההיי-טק יש ליחס כלפי הקהילה משמעות הרבה יותר רחבה. כמובן שבכל מקום עבודה חלה חובה לעמוד על הזכויות של העובדים שמשתייכים לקהילה ולגלות אפס סובלנות כלפי כל ניסיון אפליה על רקע מגדרי בכל דרך שהיא. הדבר נעשה גם באמצעות אכיפה וחקיקה, שעדיין אין בהן די, אבל בעיקר על ידי הסברה ושכנוע. ואולם בכל הנוגע בתעשיית הטק – חברות ההיי-טק הגלובליות שפועלות בישראל מטמיעות פה את התרבות וההכלה שהן חלק ממדיניות החברות האלו בכל העולם. היישום שלהן בישראל, שבא לידי ביטוי באמצעות העובדים באותן חברות, צריך להוות את הסמן הימני של ההיי-טק, שאותו צריכות לחקות כל החברות במשק.
ובל נשכח, ההיי-טק מעסיק לא רק מהנדסים ומפתחים, אלא גם שורה ארוכה של בעלי תפקידים שנכנסים תחת הגדרה של מקצועות המעטפת. גם בעלי מקצועות אלו שנמנים עם חברי הקהילה צריכים להיות מוגנים על ידי ארגונים שונים, שיעמדו על זכויותיהם.
אבל אל מול השינוי התודעתי המצב בשטח עדיין לא טוב, ואסור שהוא יימשך. במיוחד קשה מצבם של חברי הקהילה בעת שהם מחפשים עבודה. זוהי נקודה רגישה ביותר, שכן מעסיק יכול להחליט שהוא אינו רוצה לקלוט עובד על רקע זהות מגדרית, אבל הוא יכול לעטוף את זה בסיבות רבות אחרות, ויהיה קשה להוכיח שלא כך הדבר. ואכן, מהסקר שמתפרסם בראיון עם קניאל עולה, כי עדיין 18% מהמשיבים חשו אפליה על רקע מגדר, ואחרים אף דיווחו על התנכלות.
כמו בתופעות חברתיות אחרות, הנפגעים הם האוכלוסיות החלשות, שאינן יכולות להתמודד ולהיאבק, ולא תמיד יש מי שיסייע להן.
אז מה יש וחשוב לעשות?
השינוי ביחס לבני הקהילה צריך לבוא משלושה מקורות שונים: אכיפה ואפס סובלנות כלפי כל התנכלות או אפליה על רקע מגדרי; רתימת מובילי דעת קהל ואמצעי תקשורת כדי לסייע בהסברה והדגשת ההכלה; ובעיקר מניעת הסתה ושנאה במדיות החברתיות, ובפן הנוסף של ממשלה, כנסת וחקיקה.
באשר לכנסת, גם שם חלה התקדמות מסוימת. יש דיונים שונים בוועדות שעוסקות בזכויות עובדים להט"בים – מה שלא היה מקובל קודם – אבל למרבה הצער השיח הפוליטי-ציבורי עדיין רווי בביטויי שנאה, הסתה ואפליה כלפי הלהט"בים. זה בא לידי ביטוי מצד נבחרי ציבור חשוכים, שמונעים הן מדעות קדומות והן על רקע דתי, בכל הדתות.
באווירה הפוליטית של היום, גם נושא הלהט"בים יכול להיות סלע מחלוקת בין מרכיבי הקואליציה וסיבה להפלת הממשלה. לאווירה הזו יש השפעה גם בשטח, ודי להזכיר את מבצע האבטחה חסר התקדים שהמשטרה עשתה בשבוע שעבר במצעד הגאווה בירושלים, ואת סידורי האבטחה לא פחות רחבים במצעד הגאווה שייערך מחר (ו') בתל אביב.
שורה תחתונה: מדברים על ענף ההיי-טק וההשפעה הישירה שלו על פעילות כל המשק. לכן, מה שמתרחש בחברות היי-טק בכל מה שקשור לנושא הלהט"בים הוא בעל חשיבות והשפעה על יתר המשק. גם כאן ההיי-טק יכול וצריך להיות חלוץ בהובלת השינוי התודעתי והחברתי כלפי חברי הקהילה. החזון שהענף צריך להוביל הוא, שבעוד כמה שנים לא יהיה צורך בהבלטת יום זה ולא יהיה צורך להוכיח שמכילים את חברי הקהילה, מאחר שהם יהיו חלק בלתי נפרד מהמארג המגוון של החברה המודרנית בארץ ובחו"ל.
תגובות
(0)