יו"ר ועדת ההיי-טק: "להקים קרן שתסייע ליזמים לגייס מימון ראשוני"

ח"כ רון כץ (יש עתיד), יו"ר ועדת המשנה של ועדת הכלכלה של הכנסת לתחום ההיי-טק, קורא לבחון הקמת קרן שתסייע ליזמים שמתקשים לגייס מימון ראשוני לטובת פיתוח המיזמים שלהם. ח"כ כץ אמר את הדברים היום (ב'), בסיכומה של ישיבה שקיימה הוועדה ושדנה בחסמים והבעיות של יזמים צעירים להפיכת הסטארט-אפ שלהם לחברה מצליחה.

יזמים שהשתתפו בדיון העלו את העובדה שליזמים שאינם מוכרים אבל יש להם רעיונות לפיתוח תחומים חדשניים שלא נכללים בנושאים הפופולריים קשה מאוד לגייס סכומי כספים ראשונים – הן מקרנות הון-סיכון והן מרשויות ממשלתיות. אותם יזמים עלולים לשלם את המחיר של המשבר המסתמן בעולם ההיי-טק, ויותר ויותר מיזמים עלולים להיכשל.

בסיכום הדיון אמר ח"כ כץ אמר כי "חוק ההסדרים הבא, שהממשלה עובדת עליו כעת, יכלול הקלות לסיוע ליזמים צעירים – הן בדרכי המימון והן בקיצור חסמים". לדבריו, "מטריד שאין כתובת אחת לסטארט-אפים ושיש קשיים בקשר בין האקדמיה לחברות סטארט-אפ שרוצות לשתף עימה פעולה". יש לציין שהעברת חוק ההסדרים הבא בכנסת עומדת בסימן שאלה לאור המשבר הפוליטי והחשש מהתפרקות קרובה של הקואליציה.

"רצוי שרשות החדשנות תהיה מנוע של סטארט-אפים חדשניים"

אחד המשתתפים בדיון היה שאול גור אריה, מנכ"ל חברת הסטארט-אפ LittleOne Care, שפיתחה פתרון שמסייע למעקב אחרי התנהגות והתפתחות תינוקות. לדבריו, קרנות הון-סיכון לא ממהרות להשקיע בתחומים חדשים ובחברות שאין להן עדיין מימון ראשוני, וגם רשות החדשנות מסייעת בעיקר לחברות שיש להן מימון זה. מכאן יוצא שליזמים צעירים קשה מאוד לגייס כספים. "הרשות נותנת מענה לבקשות אחרי עד חצי שנה, וזה זמן קריטי", ציין גור אריה. בתגובה אמר צביקה גולדמן מרשות החדשנות כי המידע לא נכון וכי חברות מקבלות מענה בטווח זמן של עד שלושה חודשים, ובקורונה הוא ניתן אפילו מהר יותר.

גור אריה ציין כי "עיקר הבעיה הוא שאין לנו כתובת אחידה שאליה אנחנו יכולים לפנות בכל השלבים שבהם אנחנו רוצים לגייס. רצוי מאוד שרשות החדשנות תהיה מנוע של סטארט-אפים חדשניים, ולא להמתין שאנג'לים ישקיעו במיזמים צעירים".

עמי מעודד, אחד היזמים בחברה של גור אריה, הצביע על בעיה הרבה יותר רחבה שבה נתקלות חברות יזמיות צעירות. "קרנות הון-סיכון לא משקיעות בחברות שמפתחות פתרונות למוצרי צריכה", אמר. "אנחנו מגייסים דרך פלטפורמה של מימון המונים, אבל זה לא מספיק". לדבריו, השקעה בחברות שמייצרות מוצרי צריכה תיתן מענה לצורך בהגדלת הגיוון בענף ההיי-טק – להעסקה של יותר חרדים, ערבים ונשים. "אנחנו מעסיקים את כולם, ומאוד רוצים לגייס כסף. לצערנו, נאלצנו לפנות ליזמים באבו דאבי כדי לגייס כספים", ציין.

גיוון תעסוקתי ומומחי היי-טק מחו"ל

היזם הוותיק זיו אלול, שמשמש כיום כמנכ"ל פייבר (Fyber), אמר בישיבה שיש עמותות רבות שפועלות להכשיר יזמים מגיל צעיר – אבל זה לא מספיק. "המדינה יכולה להצטרף למיזמים כמו זה של עמותת תפוח, שעושה עבודה נפלאה בפריפריה. נשאלת השאלה למה היא לא עושה זאת", אמר.

בדיון השתתפה גם מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד חמלניק, שאמרה כי "אנחנו עושים מאמצים רבים כדי לסייע ליזמים צעירים ולהיות כתובת אחת עבורם. אנחנו משקיעים מאמצים רבים על מנת להרחיב את הגיוון בהיי-טק, במיוחד לשלב נשים ולאפשר לכלל האוכלוסייה, לרבות דרוזים, בני החברה הערבית וחרדים, להשתלב בענף".

נושא אחר שעלה בדיון הוא הקושי בגיוס מומחי היי-טק מחו"ל, שנדרשים לחברות סטארט-אפ – מה שמקשה על התפתחותן. במענה לטענה זו אמר ח"כ כץ: "בעקבות המשבר באוקראינה, הממשלה שיפרה מאוד את תהליכי קבלת הוויזה לאנשי היי-טק ומומחים מחו"ל, שהמקצוע שלהם נדרש בארץ. הממשלה מחויבת למיליון עובדים בהיי-טק ואנחנו פועלים כדי לממש את זה".