"הדיגיטל – המענה לצעירים שמעדיפים רופא שיניים על פני בנק"

"כשהתחלנו לחשוב על הקמת פפר, ב-2015, היו שיבושים רבים, טכנולוגיים ולא רק: המדיה החברתית צמחה; נוצרו שווקים חדשים; היה חשש שיקרה משהו בעולם הבנקאות; הצרכנים החלו להתנהג אחרת, ובין השאר דרשו בנקאות אונליין; לעולמות מסורתיים נכנסו מתחרים חדשים, מבוססי טכנולוגיה, דוגמת נטפליקס, גט, ספוטיפיי ו-airbnb; והייתה האצה טכנולוגית, עם מגמות חדשות ובראשן הענן. הבנו שזה העתיד, ולא ידענו איך 'לאכול' אותו. זיהינו שקם מגזר צעיר, שחושב ופועל אחרת – ולא רצינו לאבד אותו. סקר שערכנו העלה ש-75% מהצעירים מעדיפים ללכת לרופא שיניים מאשר לבנק", כך אמר ניר ליפשיץ, ראש אגף בנקאות פתוחה וחדשנות בבנק לאומי.

ליפשיץ דיבר במפגש של C3 – פורום המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים. המפגש נערך היום (ה') ביס פלאנט בראשון לציון, תחת הכותרת "חידוש מערכות ליבה בארגונים – מחזון למימוש", בהנחייתו של רונן זרצקי, יו"ר הפורום.

בדבריו של ליפשיץ, ששימש כמנהל הפיתוח של פפר, הוא הציג את סיפור הקמת הבנק הדיגיטלי. "הבנו שנדרש משהו חדש, אחר", אמר, "כי הטכנולוגיה הואצה, דרישות הלקוחות השתנו ונוצר המון דטה – שהוא נכס שנדרש להפיק ממנו תובנות". לדבריו "הבנו שביצוע תהליכי שינוי דיגיטלי בשלבים לא יתפוס, משמע – אי אפשר להסב את המערכות הקיימות כדי שהבנק יהיה דיגיטלי אמיתי, מהקרביים".

"לכן", הסביר ליפשיץ, "חיפשנו פתרון שייתן התאמה אישית, אפליקציה שמתעדכנת בזמן אמת, עם יכולות לתגובה מיידית, לשינויים ולתוספות – בלי צורך בגדודי מפתחים. בדלל זה הרמנו בנק חדש מאפס עם טמנוס, שהוא מוצר מדף לליבה בנקאית, שעונה לצרכי דור המילניום. בנינו ארכיטקטורה חדשה, שמרכזת את כל הנתונים במקום אחד, ללא סנכרוני מידע. המערכת עונה לצרכי העתיד, להגנת סייבר ולהלימה לרגולציות. יש לה מוצרים בנקאיים שעושים 'וואו', עם יעילות תפעולית, של ספקית IT בעלת הצלחה מוכחת".

הוא הוסיף כי "רצינו מערכת Low Code, לטובת תצורה מהירה וללא מאמץ, שתביא לצמצום עלויות התחזוקה. הרעיון היה להתחיל מחדש ולא לגייר, שלא להיות שבוי בקונספציות העבר".

כך נבנה פפר

ליפשיץ הסביר על תהליך הבנייה של פפר. "בנינו שלוש אפליקציות", סיפר, "שמספקות יכולות מבוססות הליבה החדשה, ביניהן משלוח הודעות בזמן אמת ללקוחות, תהליכים חכמים, דוגמת 'מסע יציאה ממינוס' ובניית חוקים לתוכניות חיסכון. התחברנו לחברות האשראי ובנינו אתן שורה של שירותים. בנינו אפליקציה בנקאית עם פיד, שבה רואים את כל ההודעות, אפליקציה שמאפשרת לבצע פעולות רבות – וזה משך את העיניים של המשתמשים הצעירים".

"התחלנו לעבוד על המערכות הבנקאיות ב-2016", ציין. "נדרשנו לעלות לאוויר בתוך שנה. עבדנו במתכונת אג'ייל, עם איטרציות בנות שבועיים עד חודש. עלינו לאוויר כעבור שנה וחצי. שינינו המון דברים תוך כדי תנועה. נדרשנו לדטה סנטר חדש ומצאנו תשתית כשירות, עם תמיכה מקומית".

לסיכום אמר ליפשיץ כי "בנינו פלטפורמה טכנולוגית-עסקית מוצלחת, ולבסוף החלטנו, בצער, שלא לאמץ אותה עבור בנק לאומי. היו לכך כמה סיבות: ראשית, מערכת הליבה הייתה חדשנית לזמנה, אולם לא הייתה חדשה כשסיימנו את הפרויקט בפפר. הבנו שזה לא העתיד, שאין מה לחכות למערכת האולטימטיבית, שפרוסה בכל העולם – כי אז היא תהיה מאוחרת מבחינה טכנולוגית. סיבה נוספת לאי הטמעת המערכת בלאומי היא עקב האכילס שלה: ראינו שיש בה המון חוסרים, וכדי להכניסה ללאומי יש לבנות, לקנות, לפתח ולהטמיע הרבה מוצרים, שחלקם ידניים וחלקם אזוטריים. היה חשש שהפיתוחים החדשים והרבים 'יתקעו' את הפרויקט. סיבה שלישית היא שפפר נבנה כבנק דיגיטלי, לעולם של הצעירים – מה שלא בהכרח מתאים לכלל לקוחות לאומי. בגלל כל אלה החלטנו שלא לממש צעד זה ולחפש פתרונות אולטימטיביים. אנחנו מבינים שאין לנו ברירה וזה מה שאנחנו חייבים לעשות".