מסמר נוסף בארון הקבורה של העיתונות המודפסת

בתחילת השבוע דחתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, את תביעת מעריב נגד אתר AllJobs, המתמחה בהשמה במקומות עבודה. האתר מפרסם מידע על משרות נדרשות, שמקורו, בין היתר, במדורי הדרושים בעיתונות המודפסת. חלק מהמידע נמסר לגולשים תמורת תשלום. העיתון טען, כי האתר מעתיק ממנו חומרים וצובר מכך הכנסות מבלי שעמל על כך, ושלא כדין. בכתב התביעה דובר על הפרה של דיני קניין רוחני, דיני זכויות יוצרים ועוד.

מדובר בסוגיה מעניינת, עם פנים לכאן ולכאן. מחד, אין ספק ש-AllJobs שואב תכנים ממודעות בעיתונים, בניגוד לרצונם, ובכך נהנה ממעשיו והשקעותיו של העיתון. כמו כן, מדובר לכאורה בהפרה של תנאי השימוש בעיתון. מאידך, האתר רק מגביר את ההד של מודעות הדרושים ומשרת את האינטרס הציבורי. החברות המפרסמות ומשקיעות ממונן במודעות, במטרה לגייס עובדים – אולי הן בעצם בעלות הזכויות על התכנים. קשה לראות נפגע מההפצה הנוספת לה הן זוכות.

פסק הדין מנומק בהרחבה ומתפרס על פני 25 עמודים. הוא נפתח באמירה: "השאלה המתעוררת בתביעה שלפניי היא האם יש מקום, כי משפט בכלל ודיני עשיית עושר בפרט יגנו על המודל העסקי טרום עידן האינטרנט של פרסום מודעות בתשלום בעיתונות הכתובה, או שמא יש לתת לכוחות השוק לפעול את פעולתם לגיבוש מודלים עסקיים שונים ומגוונים, לאור הטכנולוגיה המתפתחת בעידן האינטרנט". ניסוח הפתיח מרמז מראש על הכרעת הדין.

ההחלטה, המעניינת כשלעצמה, היא חשובה, בהיותה מהלומה נוספת ללוקים בקיבעון. הסביבה הישראלית מאכלסת רבים מדי שטרם הבינו שהעולם משתנה, ובקצב הולך וגובר. האינטרנט הופך את פני העולם, בכל תחום. מי שלא מבין זאת יישאר רחוק מאחור, במרוץ המסחרר. אחת היא אם מדובר בתחום עסקי זה או אחר, פוליטיקה, חינוך, הסברה ממלכתית או בידור. כל מי שלא עסוק בהתאמת עשייתו לעולם החדש נמצא מראש בפיגור, שמקנה יתרון לגורמים שמנגד.

חשוב לשים לב, כי במקור הוגשו שתי תביעות דומות נגד האתר הנדון – זו שהגיעה השבוע להכרעה ואחת נוספת, של ידיעות אחרונות, העיתון הנפוץ במדינה. אולם בניגוד למעריב, שמעסיק עצמו במלחמת מאסף אבודה מראש, המתחרה הגדול לא רק שהסיר תביעתו, אלא שבמקום זאת רכש את עיקר הבעלות ב-AllJobs. ידיעות אחרונות, שמחדליו בתחום המודעות נסקרו כאן, במדור, יותר מפעם אחת, למד את הלקח. במקום לנסות ולהילחם במגמות החדשנות, הוא אימץ אותן.

העיתונות הכתובה, במתכונתה הקלאסית – דינה נחרץ. כמו בעולם כולו, גם אצלנו, הטלוויזיה, ועוד יותר האינטרנט, מכרסמים בתפוצתה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים 2002-2008, החשיפה לעיתונות הכתובה בישראל ירדה ב-22%. נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלים, כי בין 2007 ל-2008 ירד היקף הפרסום בעיתונות ב-6%. המגמות הללו הולכות ונמשכות. מעריב עצמו טען בתביעתו, כי מספר מודעות הדרושים שלו ירדו בעשרות אחוזים. עיתונים מתפרנסים ממודעות, וכשאלה פוחתות – אין פלא שמצבם מידרדר.

השבוע ידע האינטרנט המקומי את אחד האקזיטים הגדולים בתולדותיו. השליטה באתר יד2 עברה לידי וואלה!, במחיר גבוה, המייצג שווי שוק של מעל 150 מיליון שקלים. האתר הגדול בישראל השקיע סכום הגבוה משמעותית מהונו העצמי רק בשל אמונה חזקה, כי אתר המודעות שנרכש צפוי להניב לו רווחים שיצדיקו זאת.

קשיי מעריב נעוצים בסיבות אחדות. עם זאת, ראוי כי זכי רביב השותף החדש שזה מקרוב הצטרף בהושיטו לעיתון גלגל הצלה, יקדיש אנרגיה רבה יותר להסתכלות קדימה אל העולם המשתנה.