דטה בעולם הביטוח – ומהן המגמות ש-"יככבו" בשנים הקרובות?

עולם הביטוח מתבסס על הרבה מאוד נתונים: חברות הביטוח מחזיקות פרטים רבים אודותינו, אודות תאונות שחלילה עברנו כשמדובר על ביטוח רכב, דברים שקרו בבית או בדירה שלנו כשמדובר על ביטוח מתאים ועוד. לכן, איסוף, ניתוח ובכלל ניהול הדטה בחברות הביטוח רלוונטי לא רק לאנשי המקצוע, אלא לכל אחד ואחת מאתנו.

מירב קליפר פרץ, סמנכ"לית שיווק וממונה על ניהול הדטה בביטוח ישיר, דיברה על הנושא בכנס Big Data Analytics של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות עשרות מומחים מהתחום.

בדבריה סקרה קליפר פרץ את נושא ניהול הדטה בחברות הביטוח, מה צריך ארגון כדי לנהל את הנתונים שלו על הצד הטוב ביותר ומהן המגמות העתידיות בעולם זה. "ענף הביטוח עובר מרוץ חימוש בעולמות הדיגיטל והדטה", אמרה. "יש כיום בישראל 15 חברות ביטוח וכולן נמצאות בעולמות הנתונים. בביטוח ישיר, יצאנו לפני שנתיים למסע לחיזוק הדטה וניהולה בארגון. אנחנו מקדמים מהלך חוצה חברה ומתקדמים בקצב מהיר".

היא ציינה כי "מסעו של ארגון בעולם הדטה מורכב מארבעה שלבים: מאיסוף והעשרת דטה, עבור באנליזה, המשך במודלים, וכלה בחדשנות ובאוטומציה, באמצעות הלמידה העמוקה. אף שלב לא יכול להתקיים בלי זה או אלה שמתחתיו. ארגון שרוצה להיות מונע על ידי דטה, צריך שיהיו לו את כל העולמות האלה".

קליפר פרץ סקרה כמה מגמות בעולם הדטה – אצל חברות הביטוח, אבל לא רק: "כמות הנתונים הופכת להיות הרבה יותר גדולה, והם הרבה יותר מגוונים ומצריכה כלים אחרים מאשר לפני כמה שנים. בנוסף, סוג הדטה יותר קטן, יותר מובנה ויותר מתעסק בשאלות עבר. המפתח לארגון מונע דטה הוא לדעת להתעסק בכל העולמות האלה ולקבל החלטות על בסיס זה".

"כמו הרבה דברים בארגון", ציינה, "המטרה היא להשתמש בנתונים שלו כדי לשפר תוצאות עסקיות ולצמוח, לגייס לקוחות, לשפר את שביעות הרצון שלהם ולבצע פרסונליזציה".

מה מאפיין חברות שנמצאות בעולם הדטה?

בהמשך עמדה קליפר פרץ על ארבעה מאפיינים חשובים, לדבריה, של חברות שנמצאות בעולם הדטה: הון אנושי, תרבות ארגונית, IT וגורמים עסקיים. "צריך שיהיו בכל ארגון אנשי דטה, מדעני נתונים וכדומה, צריך שזה יעניין את הגורמים העסקיים ויהיה חשוב להם, כולל מנהלי פרויקטים, יש צורך בטכנולוגיה חדשנית ומהירה, כי בלעדיה הארגון יהיה לא רלוונטי, וצריך שהגורמים העסקיים יתעניינו, ייזמו ויקבלו החלטות עסקיות על בסיס הדטה. הדבר הכי חשוב הוא התרבות הארגונית – מהדירקטוריון וההנהלה כלפי מטה. אם מהמנכ"ל ומטה לא חושבים ולא מדברים על דטה – זה לא יקרה. כל הדברים האלה ביחד חייבים להתקיים כדי שהארגון יצליח", אמרה.

היא הוסיפה כי "יש שני סוגים של חברות ביטוח – חברות מסורתיות, שצריכות לצמוח בעולמות הנתונים, וכאלה שנולדו לדטה. אנחנו בביטוח ישיר, כחברה שלא נולדה לדטה, בונים תהליכי עבודה שיביאו אותנו לשם".

"בחברות הביטוח, המקום הראשון שבו משתמשים בדטה ובאנליטיקה מתקדמת הוא התביעות", אמרה. "לאחר מכן – בעולמות האקטואריה, המכירות והתמחור. ביטוח ישיר נמצאת בכל העולמות האלה".

קליפר פרץ עמדה על הפיתוחים הטכנולוגיים והמגמות שיעצבו את עולם הביטוח בשנים הקרובות: "אפליקציות, צ'טבוטים, אינטרנט של הדברים, אוטומציה של תהליכים, מודלי לימוד מכונה בתוך תהליכי הביטוח, העשרת הארגון על ידי דטה חיצונית, חדשנות, מעבר לתשתיות ענן וקוד פתוח, יכולות בינה מלאכותית מבדלות, כגון טקסט, קול ותמונה, ותרבות ותפיסה – זמן הגעה לשוק, סיכון מחושב והשקעות".

לסיכום היא חזרה על המסר שלה שלפיו "להצלחת עולם הדטה בארגון צריכים להתגייס ביחד הגורם המחקרי, הגורם העסקי והגורם הטכנולוגי. בלי התגייסות של כולם – זה לא יקרה".

רות אליעזר, מנהלת מחלקת AI ,BI וביג דטה בקופת חולים מאוחדת. צילום: ניב קנטור

דוברת נוספת בכנס הייתה רות אליעזר, מנהלת מחלקת AI ,BI וביג דטה בקופת חולים מאוחדת. לדבריה, "בתחום הבריאות יש תמיד מחסור במשאבים, בכוח אדם וכדומה".

היא הרחיבה על הפעילות של מאוחדת בעולמות הדטה בתקופת הקורונה. "בתקופה הזאת, לא היה לנו זמן, היינו צריך להיערך לטיפול מהיר, כולל מבחינת הדטה", אמרה. "היינו צריכים להחליט מהר מה אנחנו עושים מבחינת דטה. ניתחנו מידע מהעולם – מה עשו שם עד אז כדי להילחם בקורונה, כולל חקר של מה שנעשה בסין ובאיטליה, ש-'כיכבו' לרעה בתחילת המגפה. דירגנו אוכלוסיות ברמות סיכון, אילו מהן עתידות לחלות יותר מהר ויותר קשה, ואף למות. נקטנו בפעילות פרו-אקטיבית. הפקנו מודלים ופרמטרים לאנשים שהולכים 'להסתבך'. ביום אחד התקשרנו ל-32 אלף איש ואמרנו להם שאסור להם לצאת מהבית, שהם 'יסתבכו' אם הם יחלו בקורונה, כי אין לנו תרופות. עשינו את זה על בסיס הדטה שהייתה לנו".

"כמו כן", ציינה אליעזר, "עשינו פגישות זום עם מנהלי מרפאות והצוותים שלהן. עם פרוץ הקורונה, מנהלי המחוזות היו צריכים לדעת מי החולים שמגיעים ומה קורה אתם, ומה קורה בכל מרפאה. בשלבים הראשונים של המגפה היו מרפאות שכלל לא נפתחו, ובנינו עבורם מודל שבו הם יכולים לראות אילו מרפאות פתחו את שעריהן ואילו לא".