סקירה: מחשב נייד הפיך של HP – אפשרויות עבודה מגוונות

סדרת ה-Envy של HP יושבת איפשהו בין שימושיות עסקית לצרכנית, ומה שבטוח הוא שלפחות במקרה של המחשב האחרון של החברה שהגיע אלי לבדיקה, ה-ENVY x360 Convert, מדובר במחשב שהושקע בו רבות בהיבט העיצובי – כן, ואפשר להבין מזה שאכן מדובר במחשב שנראה פשוט טוב, ואין בזה כל רע, כל עוד זה לא בא על חשבון הביצועים בהם חושקים המשתמשים.

עם מסך 13.3 אינץ', אולי לא מדובר במחשב הכי קל והכי דקיק מסוגו. עם זאת עם עובי של כ-16.5 מ"מ ומשקל של כ-1.32 ק"ג הוא לא רחוק מהסביבה הנכונה עבור אלו שמחפשים מחשב לדרכים. ומכיוון שכפי שאפשר ללמוד די היטב משמו, שמדובר במחשב עם מסך הפיך שאותו ניתן לסובב ב-360 מעלות עד למצב עבודה כטאבלט, שמצריך שימוש בצירים חזקים ויציבים יותר מאשר במחשב 'רגיל', מדובר במידות סבירות לחלוטין.

ובחזרה לעיצוב. מסביב למסך יש עדיין נישה גדולה יחסית מול מתחרים דומים, וזאת למרות שהזכוכית עצמה אכן מתוחה מקצה לקצה – וגם מוגנת בזכוכית הגנה מסוג Gorilla Glass. עם זאת מדובר במסך שמציע בהירות גבוהה יחסית של 1,000 ניט, שקצת סובלת מזוויות צפייה יחסית מצומצמות, ובכל זאת מתקשה להתמודד עם אור שמש ישיר. הצבעים עם זאת חדים ויפים, ונעימים לעין.

משני הצדדים אפשר למצוא שני חיבורי USB-C לצד שני חיבורי USB-A, וכאן ביצעה HP החלטה חכמה, וזה לצמצם את חיבורי ה-USB הוותיקים יותר באמצעות מעין דלת קטנה. אם רוצים להתחבר אליהם פשוט צריך לפתוח אותה בקלות עם קצה הכבל. זה כמובן עוזר לצמצם עוד קצת מגובה המחשב, וזה נחמד מאוד בעיני. עם זאת, כפי שניתן להבין, אין חיבור מסך ייעודי וכדי לעשות זאת יש להשתמש באחד מחיבורי ה-USB-C, כך שאם אתם רגילים לחבר את הנייד שלכם במשרד או בבית למסך גדול יותר, תבדקו קודם כל שהוא מתאים לחיבור מעין זה, או יש לכם ממיר מתאים.

משום מה החיבור למטען הוא באמצעות חיבור עגול סטנדרטי ולא באמצעות חיבור USB. אני באופן אישי הייתי מעדיף שיהיה עוד חיבור USB-C אחד במקום זאת.

HP ENVY x360 Convert. צילום: יח"צ

מקלדת הנמתחת מקצה לקצה כמעט

המקלדת נמתחת מקצה לקצה כמעט, בסגנון החדש ש-HP אימצה במחשבים לא מעטים שלה, והמקשים ממש מרובעים, כשביניהם יש ריווח טוב מאוד. הירידה שלהם מעט סבירה, אבל הראשים של המקשים שטוחים לחלוטין, לכן יש הרגשה נוקשה מעט בעת ההקלדה – אם כי אפשר בהחלט להתרגל לכך.

המקלדת גם מכילה בשורה העליונה שלה, שורת כפתורי הפונקציות, את כפתור ההפעלה/כיבוי של המחשב – וכך נחסך עוד טיפה מקום בצדדים, וכן עוד כמה כפתורים מיוחדים. אחד מהם מפנה אל לוח בקרת המערכת בו אפשר לקבוע את מהירות המאוורר לפי צרכי העבודה, וכן אפשר לקבוע מצב עבודה ממוקד אז המערכת גורמת לעמעום כל התצוגה מעבר לחלון בו עובדים באותו רגע. כפתור אחר מאפשר להדליק ולכבות את המצלמה לשמירה על פרטיות, כלומר באופן אלקטרוני. בכפתור עצמו יש נורית אדומה, שמופיעה לה כשמכבים את המצלמה. בדומה, כך יש גם כפתור להשתקה מיידית של המיקרופון, וזה אידיאלי לשיחות ועידה. נחמד.

בשורה התחתונה של המקלדת, בצד ימין, ממוקם חיישן טביעות האצבע, במקום כפתור ה-Ctrl הימני. בהתחלה זה נראה קצת מוזר, אבל זה ממש לא מפריע בסופו של דבר לעבודה השוטפת, וזה שוב, משתלב היטב במקלדת ובניסיון לחסוך חיבורים בצד.

אני קיבלתי את המחשב לבדיקה עם מעבד הדור הקודם Core i7-11657, שמלווה ב-8 גיגה-בייט זיכרון שנמצא על הלוח, לצד כונן SSD בנפח 512 גיגה-בייט וגם זיכרון Optane H10 מהיר במיוחד של אינטל, בנפח של 32 גיגה-בייט, שבבדיקות הוכיח כמסייע בגישה מהירה יותר לכונן הפנימי.

המעבד עצמו הוא מתחיל הדור ה-11 של אינטל, והוא מגיע עם שבב גרפי פנימי מסוג Iris Xe, שבהחלט מספק לעבודה משרדית או בדרכים, וכן לצפייה במדיה בידורית. עם זאת כנראה שעבור רוב המשתמשים עדיף עוד 8 גיגה-בייט זיכרון RAM ולא זיכרון שמבצע המהרה לקריאת הנתונים.

המחשב מצויד בסוללה יחסית גדולה של 51Wh, גדולה עבור מחשב קליל ודקיק פחות או שכמותו, והיא סיפקה בבדיקות שלי למעלה מ-11 שעות עבודה רציפה, בבהירות סבירה ובעבודה רציפה ללא הפסקה, ועם מאוורר בהגדרה שאינה גורמת לו להשמיע רעשים שמפריעים יותר מדי – ובכל בלי שהמחשב התחמם מדי.

הוא מגיע גם עם עט אלקטרוני באריזה והמחיר של התצורה נע סביב 4,750 שקל.