כיצד המנמ"ר ימצב את עצמו ככזה שהארגון לא יכול בלעדיו?

בין הדברים החשובים בכל קריירה ניתן למצוא ביטחון תעסוקתי, דלת פתוחה לבוס והערכה מצידו. זה נכון לכל עובד, ונכון שבעתיים למנמ"רים, בין היתר בעקבות תפקידם החיוני, שלא לומר קריטי, בארגון. אלא שכל הדברים שצוינו כאן הם לא אוטומטיים. על המנמ"ר לעבוד על זה ולייצר את תדמית המנהיג החיוני, שאין לו תחליף. איך עושים זאת? מנמ"רים מארגונים שונים בארצות הברית נידבו לאתר CIO כמה תכונות שכדאי לכל מנמ"ר לאמץ כדי להיות מוערך, ולגרום להנהלה ולשאר העובדים להבין שהארגון לא יכול להתקיים בלעדיו.

התכונה הראשונה היא סקרנות. כפי שנכתב בטור זה לא אחת, מנמ"ר צריך להפגין ידע בתחומים רבים, ולא בעולם הטכנולוגי. תחום הידע העיקרי שהוא צריך להיות "ספץ" בו, לצד הטכנולוגיה, הוא הליבה העסקית של הארגון. שהרי טכנולוגיה זה טוב ויפה, אבל בלי התאמתה לליבה העסקית של הארגון שבו היא מוטמעת – מה עשינו?

תשתנה, אבל גם תיצמד לחזון

על פי אתר CIO, בהתבסס על דברי המנמ"רים, "הטכנולוגיה משתנה כמו העסקים, והיא צריכה להיות מספיק גמישה כדי לתת מענה לעסק. לכן, על המנמ"ר לעקוב כל הזמן אחרי ההתפתחויות בליבת העסקים של הארגון שבו הוא עובד". הסקרנות לא צריכה להתבטא רק בלימוד עצמי, אלא גם ביכולת לשאול את השאלות הנכונות בדיונים, ובפרט באסטרטגיים שבהם.

האמפטיה צריכה להיות שזורה לאורך ולרוחב פעילותו של המנמ"ר, שכן היא תסייע לו מאוד ליצור לעצמו את המעמד של האיש שאי אפשר בלעדיו

עצה נוספת למנמ"ר היא תמיד להיות צמוד לחזון של הארגון ושל המחלקה שהוא מנהל. לצורך כך, רצוי שישתף בעלי תפקידים אחרים בהגדרת התפקיד שלו, מה הוא צריך לעשות ואיך עליו להגשים את היעדים שלו. לא כל הידע נמצא אצל המנמ"ר, ומנהלים אחרים בהחלט יכולים לתרום. מה גם שפעולה שכזאת תתרום למערכת היחסים שבין המנמ"ר לבין אותם מנהלים. לאחר ניסוח החזון, על המנמ"ר לגבות את המילים במעשים, שיוכיחו לארגון שהוא אכן מממש את החזון.

כמו כן, על המנמ"ר לחדש. טכנולוגיה זה עתיד וחדשנות, ומנמ"רים שלא מחדשים לא נלחמים על יישום טכנולוגיות חדשות, חלקן חיוניות, ובמקרים מסוימים זה מסכן את העתיד של הארגון. עד כדי כך. המנמ"ר צריך לזהות מגמות, להזהיר מפני אלה מהן במקרים שנדרשת אזהרה, ולעודד את אימוץ אלה שהארגון יכול להפיק תועלת ורווח מהן.

תשווק את עצמך, אבל גם תהיה צנוע

עוד עצה חשובה היא צניעות. על המנמ"ר למצוא את הדרכים להמחיש את המנהיגות שלו ולייצר מצב שאי אפשר בלעדיו, אבל לעשות זאת בזהירות, בענווה ובשקט. ליווי מימוש המשימה ברעשים מיותרים יכול להתהפך על המנמ"ר.

בנוסף לצניעות, המרואיינים ל-CIO ממליצים למנמ"ר להביע הערכה לעובדים, להגיד דברי שבח עליהם בפורומים המתאימים ולהראות להם שהוא סומך עליהם. בסופו של דבר, עובדי מחלקות ה-IT והעובדים בכלל הם "החיילים" של המנמ"ר, ובלעדיהם הוא לא יוכל לעשות דבר.

כפועל יוצא מכך, המנמ"ר צריך להבין שהוא לא היחיד בחדר, אלא שחקן בצוות. הוא צריך לקבל את המעמד של מי שמחבר בין כל הקצוות, שמכיר הן את הטכנולוגיה והן את קווי העסקים, אבל לא לתת את ההרגשה לאחרים שהם לא מבינים כלום. לכן, הוא צריך להקשיב, לחבק, להבין וגם לשמוע ואולי אף לקבל דעות אחרות, גם אם הוא חושב שהן שגויות.

תחזיר לארגון את האמונה שהוא יכול להתגבר במקרה של משבר

העולם העסקי מלא אתגרים וכולל לא מעט מצבים של אכזבה שמייצרים פסימיות. אלא שדווקא תפקיד המנמ"ר צריך לכלול אופטימיות. הוא צריך להיות זה שמחזיר את האמונה שעל כל משבר אפשר להתגבר ובסוף יהיה משהו טוב. פתרונות טכנולוגיים יכולים לפעמים לשנות מצב רוח ארגוני, וזה בפירוש תפקידו של המנמ"ר. ומה עם הפסימיות? היא צריכה להישאר בביתה.
כחלק בלתי נפרד מזה, מומלץ שהמנמ"ר יהיה אמפטי – הן לעובדים שלו, הן לסובבים אותו בארגון והן לארגון שהוא עובד בו באופן כללי.

האמפטיה צריכה להיות שזורה לאורך ולרוחב פעילותו של המנמ"ר, שכן היא תסייע לו מאוד ליצור לעצמו את המעמד של האיש שאי אפשר בלעדיו.

מכירים מנמ"רים בעלי תכונות כאלה? ספרו לנו על כך.