כיצד מנמ"רים לשעבר משדרגים את הידע הטכנולוגי של מועצות מנהלים?

הקורונה גרמה להאצת הצורך בטרנספורמציה דיגיטלית בארגונים במגזרים שונים. על פי דו"ח של האגודה הלאומית של דירקטורים תאגידיים (NACD) בארצות הברית, ההשקעה בטרנספורמציה דיגיטלית גדלה ביותר מ-10% במהלך השנתיים האחרונות.

עובדה זו יצרה אתגר בקרב דירקטורים במועצות המנהלים של חברות. בדרך כלל, הגופים האלה מורכבים ממנהלי עסקים, רואי חשבון, משפטנים ונציגי בעלי המניות של החברות. ככל שהטכנולוגיה חודרת לארגון, והדירקטורים צריכים לקבל החלטות ולאשר תקציבים לפרויקטים מבוססי טכנולוגיה, כך בולטים פערי הידע שיש לחברי מועצת המנהלים, ולא פעם ולא פעמיים הצעות לפרויקטים נדחות כי אין מי שיסביר להם מה המשמעות שלהם. מנמ"רים שעובדים בארגונים שיש בהם מועצות מנהלים מכירים את התופעה הזו היטב. הם משקיעים זמן רב, משאבים למכביר ויכולת יצירתית מיוחדת כדי להמחיש למנהלים מדוע הפרויקט חשוב. יש מעט מאוד ארגונים שבהם המנמ"ר הוא חבר הבורד.

מהצד השני, בעקבות הקורונה, ששינתה את שוק העבודה, נוצר מצב שגם מנמ"רים עזבו את תפקידיהם ולעתים אף פנו לתחומים אחרים. מחקר שנעשה בארצות הברית מגלה שחלק לא מבוטל מהמנמ"רים שפרשו צורפו כדירקטורים לארגונים אחרים, כדי להעצים את הידע והניסיון של חברי ההנהלות שלהם, בדרך לטרנספורמציה דיגיטלית. הם שינו מציאות וכעת, בלא מעט ארגונים IT היא כבר לא מילה גסה, אלא יש לה משמעות עסקית רבה ביותר.

ההנהלות מבינות: תפקיד המנמ"ר – קריטי

אחד המנמ"רים צוטט במאמר שכתבה בעלת הטור מריפראן ג'ונסון באתר CIO כאומר ש-"אנחנו לא פורשים אלא עוברים לסייע לשיפור שורת הרווח בארגונים".

זוהי מציאות מעניינת, שמלמדת על המעמד המשודרג של מנמ"רים בארגונים בעקבות הקורונה. המגפה הביאה בקרב הנהלות רבות להבנה שיש למנמ"ר תפקיד קריטי, והן קירבו אותו לקומת ההנהלה. זה מתבטא במספרים: על פי המחקרים האחרונים, 43% מהדירקטורים בחברות S&P 500 מדווחים על הצורך ברקע טכנולוגי בחשיפה שלהם לציבור, ולפי חברת הייעוץ והמחקרים דלויט, ב-31 מהדירקטוריונים של 100 החברות המובילות (לפי שווי שוק) יש חברי דירקטוריון עם רקע טכנולוגי, וחברות אלה דיווחו על ביצועים טובים יותר מבחינה פיננסית. לא זו אף זו, בשנה האחרונה קיבלו מנהלים ודירקטורים שהיו בעבר מנמ"רים פרסים על הצטיינות.

לבד מהצורך הגובר בטכנולוגיה ובטרנספורמציה דיגיטלית, שתי סיבות לכך שארגונים מצרפים מנמ"רים לשעבר למועצות המנהלים שלהם הן תחום הסייבר, שהולך ומדאיג את ההנהלות ושמנמ"רים נתפסים כבעלי ידע בו, והגיל המבוגר שלהם, ועמו הניסיון הרב שצברו.

אולי מדובר כאן בתחילתה של מהפכה, שבקצה שלה – אולי בעוד עשור, תמהיל המנהלים בחברה יביא לכך שרבים יותר מהם יהיו בעלי רקע טכנולוגי, ולא רק שיווקי או ספציפי בתחום שבו עוסק הארגון

חברי מועצות המנהלים שהשתתפו בסקר שצוין במאמר ב-CIO הצביעו על כמה נקודות: אחת מהן היא העבודה מרחוק, שדורשת מהמנהלים מיומנות להפעיל עובדים בסביבה דיגיטלית. בנוסף, הפעולות של המנמ"רים והידע שנצבר מאפשרים לחברות לשפר את הקשר עם הלקוחות שלהן. ברמה של מועצות המנהלים, המנמ"רים המגויסים אליהן מסייעים להקפדה שמינוף הטכנולוגיה לא יפגע באף חלק של הארגון, שאף מחלקה לא תפגר בעקבות אימוץ טכנולוגיות חדשות.

אתגרים ושאלות

הפרישה מתפקיד המנמ"ר וההתנתקות ממקורות המידע והידע מציבה בפניו אתגר. אלא שההצטרפות למועצת מנהלים מביאה אותם להמשיך בכך: לעקוב אחר פרסומים, לפגוש אנליסטים, לקרוא עיתונות טכנולוגית ולראות מה עושים עמיתיהם מהארגונים האחרים בשוק, כדי ללמוד מהם. המנמ"רים שהם חברי מועצות מנהלים נשאלו בסקר אילו שאלות רלוונטיות הם מעלים בישיבות הבורד – שאלות בנושאים טכנולוגיים ואחרים, שמחד יקדמו את הדיון ויביאו להחלטה, אבל מהצד השני לא תהיינה טכניות מדי. אחת השאלות המרכזיות שהם ציינו היא: כיצד הטכנולוגיה תמנף את החיבור הנכון בין הלקוחות, שרשרת האספקה והעובדים? זוהי שאלה שכל מנמ"ר מכיר. שאלות נוספות הן: כיצד הטמעת הטכנולוגיה משפרת את חוויית השירות של הלקוח? איך היא משפיעה על קידום העובדים? והאם הם מקבלים חוויה טובה יותר בעקבות הכנסת השינויים?

ויש את השאלה המרכזית: כיצד ההשקעה בטכנולוגיה תשפר את שורת הרווח? בנושא הזה, מנמ"רים לשעבר מדווחים שהם משקיעים מאמצים על מנת לשפר את הכלים שבאמצעותם ההנהלה מקבלת החלטות – שמתקבלות לרוב על בסיס נתונים. כאן בא לידי ביטוי הניסיון שלהם בהטמעת מערכות פנים ארגוניות של בינה מלאכותית, לטובת שיפור הדיווחים ויצירת תמונה כוללת נכונה יותר עבור מקבלי ההחלטות.

הצורך בהגברת הידע הטכנולוגי של מועצות המנהלים נכון גם בישראל. על ארגונים פיננסיים בארץ חלה רגולציה שמחייבת את ההנהלות של כל אחד מהם למנות יו"ר לוועדת טכנולוגיה בעל רקע מתאים. לא פעם היו"ר המתמנה הוא מנמ"ר, לרבות מנמ"רים בכירים, שעמדו בראש אגפי מחשוב של בנקים או חברות ביטוח.

בשורה התחתונה, ניתן לומר שמנמ"ר הוא לא עוד תפקיד בארגון, אלא צבר של ניסיון ומטען ידע שיש לו ערך רב בארגונים שנמצאים כעת בעיצומו של מסע הטרנספורמציה הדיגיטלית. אולי מדובר כאן בתחילתה של מהפכה, שבקצה שלה – אולי בעוד עשור, תמהיל המנהלים בחברה יביא לכך שרבים יותר מהם יהיו בעלי רקע טכנולוגי, ולא רק שיווקי או ספציפי בתחום שבו עוסק הארגון.