היי-טק וחדשנות ללא פיקוח פרלמנטרי – מצב לא רצוי

הסייבר שוב עלה השבוע לכותרות הראשיות, ושוב בהקשר של העימות שבין ישראל לאיראן. ביום ב' האחרון הלכו התוקפים האיראנים צעד אחד קדימה במלחמת הסייבר שלהם מול "השטן הקטן", כפי שהם מכנים אותנו – מלחמה שמתחוללת בדרך כלל מתחת לרדאר, ומשמרות המהפכה הודו בפה מלא כי הם אלה שביצעו את מתקפת מניעת השירות המבוזרת (DDoS) על שרתי הממשלה, שהביאה להשבתתם של חלק מהאתרים הממשלתיים למשך כשעה.

הנזק היה מזערי, כל מידע לא נחשף ולא הייתה פריצה. אלא שהאירוע הזה הוא עוד קריאת השכמה – או, אם תרצו, תרגיל פתע על רטוב, כפי שנוהגים להגדיר זאת בצה"ל. יוגב שמני, מנהל ממשל זמין ברשות התקשוב הממשלתי, אמר בראיון לאנשים ומחשבים בעקבות האירוע כי אתרי הממשלה חווים ניסיונות התקפה במשך כל השנה, אבל המתקפה הזאת הייתה חריגה בנפח שלה.

יש יסוד להניח שהגופים הממשלתיים יבצעו, ויש לקוות שכבר מבצעים, בדיקה ויחדדו נהלים. אבל בחודשים האחרונים אין עליהם פיקוח של הכנסת, שתפקידה הוא לוודא שהם אכן מיישמים את הלקחים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שמאז כינון הכנסת הנוכחית לא הוקמו עדיין הוועדות שאמורות לפקח על פעילות הממשלה בכל מה שקשור לתקשוב, סייבר ואבטחת מידע. זאת, כחלק מהמחלוקת שבין הקואליציה לאופוזיציה, שטוענת שהיא הופלתה בניהול ובאיוש הוועדות, ומסרבת להשתתף בדיונים שלהן.

הוועדה לביקורת המדינה

כך, למשל, עד היום לא הוקמה בכנסת הנוכחית הוועדה לביקורת המדינה, שהיא הגוף המרכזי שדן בדו"חות מבקר המדינה, ושתפקידה הוא לנהל מעקב שוטף אחר יישום הממצאים שעולים בהם. באופן מסורתי, תפקיד יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ניתן לאופוזיציה.

מיד לאחר שנודע על התקיפה האיראנית השבוע פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הודעה שהוא עורך בימים אלה ביקורת מקיפה על היערכות הממשלה למתקפות סייבר. בדו"ח קודם שפרסם מצא המבקר ליקויים באבטחת תשתיות קריטיות למדינה מפני סייבר, ואף קרא להקים "כיפת ברזל סייברית".

העדר הפיקוח של הוועדה לביקורת המדינה מטריד ביותר, על רקע תפקידו של המבקר ושלל הממצאים הדורשים תיקון שהוא מעלה בדו"חות השונים שלו, כולל בדו"ח שאליו הוא התייחס השבוע. סביר להניח שאם חברי האופוזיציה ימשיכו בברוגז שהם מנהלים מול הקואליציה, גם ממצאי המבקר העתידיים על הערכות משרדי הממשלה לסייבר לא יידונו, לפחות לא בוועדה לביקורת המדינה.

ועדת המדע והטכנולוגיה

ועדה נוספת שלא הוקמה מאז כינון הכנסת הנוכחית ועד היום היא ועדת המדע והטכנולוגיה, שאחד מתפקידיה המרכזיים הוא פיקוח על משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ובאופן עקיף גם על רשות החדשנות, על הסכומים הגבוהים שהיא מנהלת.

מתי יתעשתו שם, במשכן הכנסת? צילום: אילוסטרציה - BigStock

העדר הפיקוח של ועדה זו, כמו של כלל ועדות הכנסת, פוגע בייסוד חשוב מאוד בדמוקרטיה: השקיפות. בקדנציות קודמות, כאשר הוועדה פעלה, נציגי רשות המשרדים והמשרדים שהיו אחראים עליה הגישו דו"חות תקופתיים על פעילותה, ובהם היקף המענקים שהיא נתנה לסטארט-אפים וליזמים, והקריטריונים לחלוקתם.

העובדה שאין מנגנון קבוע ושקוף לפיקוח פוגעת באמון הציבור בפעילות הגופים הממשלתיים, ולפעמים גורמת עוול לעוסקים במלאכה שם

צריך להבהיר שהדברים לא נכתבים מפני שמישהו, לרבות כותב שורות אלה, חושד שיש מעשים לא תקינים בפעילות של אותם גופים. אלא שפיקוח פרלמנטרי – תפקידו לעקוב, לסייע ולהתריע היכן שצריך. ועדות כנסת בתחומים מסוימים מנהלות דיונים בנושאים רוחביים, חלקן בעלות סמכות לאשר תקציבים או חוקים, ובמקרים רבים הן מסייעות לגופי הממשלה ליישם את המדיניות שלהם ולחלץ אותם מביורוקרטיה פנים ממשלתית. העובדה שאין מנגנון קבוע ושקוף לפיקוח פוגעת באמון הציבור בפעילות מוסדות אלה, ולפעמים גורמת עוול לעוסקים במלאכה שם.

הגופים שאמונים על ענף ההיי-טק – ללא פיקוח

אם לסכם את מה שנכתב עד כאן בהקשר של הקטר של המשק, אין כל פיקוח פרלמנטרי על הגופים שאמונים לטפל בענף ההיי-טק.

יוצאת דופן היא ועדת הכלכלה, שכן הוקמה. זו קיימה כמה דיונים בנושאי ההיי-טק הבוערים, ואף הקימה ועדת משנה לענייני היי-טק, בראשותו של ח"כ רון כץ (יש עתיד). עצם הקמתה של ועדת המשנה הוא שינוי מסוים, אבל עד כה היא קיימה דיון אחד, ערב יציאת הכנסת לפגרה – על המחסור בהון האנושי בענף. ספק אם יש לה סמכות לקיים דיונים על פעילות גופים כמו רשות התקשוב הממשלתי, רשות החדשנות, זרוע העבודה הממשלתית שאמונה על הכשרת כוח אדם ועוד.

תוחזר ועדת השקיפות

בנוסף לכל אלה, הקואליציה הנוכחית ויתרה על הקמת ועדת השקיפות, שהקימה ועמדה בראשה בזמנה ח"כ לשעבר סתיו שפיר. הוועדה עוררה בעת פעילותה תהודה תקשורתית רבה, כי היא עסקה בנושאים חשובים וחשפה את האזורים האפורים ואף החשוכים בעבודת הממשלה והגופים הציבוריים. יש לא מעט בעלי עניין שבוודאי לא הצטערו על כך שהוועדה נפחה את נשמתה, והעובדה שהח"כים, בעיקר מהאופוזיציה, לא דוחפים להקמתה היא תמוהה, כי בעצם פעילותה יש פוטנציאל לממש את תפקידה של האופוזיציה לבקר את הממשלה ולחשוף שחיתויות.

השורה התחתונה: הכנסת סיימה את מושב החורף ללא פיקוח פרלמנטרי מסודר על הפעילות של התקשוב וההיי-טק – במגזר הממשלתי, בתשתיות הקריטיות ובכלל. על פניו נראה שהמצב לא ישתנה במושב הקיץ – וחבל.