"ארגונים ישקיעו בפתרונות ציות ואכיפה, כמו בתחום אבטחת המידע"

חברת מיה אנליטיקס, נציגת SAS בישראל, זכתה באות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים, בזכות פרויקט SAS Anti-Money Laundering אותו ביצעה במיטב דש. פרויקט זה הוכוון לדרישות הפרטניות של FATF, בצווי איסור הלבנת הון ובניטור פעולות פיננסיות חשודות בקרב הלקוחות באופן שוטף, תוך זיהוי אנומליות ותחקורן.

FATF הינו ארגון יוקרתי האמון על פיתוח וקידום מדיניות עולמית ושיתופי פעולה בינלאומיים במאבק בהלבנת הון, המנוצל לעיתים גם למטרות מימון טרור. הפתרון מאפשר לחברת מיטב דש לעמוד בהצלחה באתגרי השוק ולעמוד בסטנדרטים של גוף פיננסי בהיבט הרגולטורי.

"היקף ההון המופק מפשיעה חמורה מוערך בכ-5%-3% מן התוצר הכלל עולמי, ובהתאם להערכה זו היקף הלבנת ההון בישראל מוערך בסך של כ-20-50 מיליארד שקל בשנה", כך לדברי רונית לפידור-בלו, מנכ"לית מיה אנליטיקס. "תופעת הלבנת ההון משתכללת ומתרחבת משנה לשנה, במיוחד בתקופת הקורונה בה הפעילות העבריינית השתדרגה והגיעה להיקפים שהעולם החדש לא הכיר בעבר".

 "לגבי הנזק שגופים פיננסיים נחשפים אליו", טוענת לפידור-בלו כי "מדובר בנזק כפול, גם לכלכלה המקומית וגם לתעסוקה, היות שחברה המפסידה כסף רב מצמצמת פעילות במישורים שונים כשאחד מהם הוא צמצום בכוח האדם ופיטורים".

כיצד הפתרון מסייע למיטב דש?
"המערכת מייעלת את תהליך העבודה ומשנה את תפישת העבודה של החברה, כך שמתוכניות בקרה המבוססות על לוחות זמנים, דו"חות שוטפים ותחקור רטרואקטיבי, מיטב דש עברה לעולם חדש לגמרי של ניטור קרוב לזמן אמת ובקרה שוטפת. המערכת ‘רצה ברקע’ באופן רציף ומריצה את התרחישים בתדירות שנקבעה והוגדרה מראש – תרחישים יומיים, שבועיים או חודשיים, לפי דרישה. הבקר מתחקר את המקרים, רואה את כל המידע לנגד עיניו, מבצע את החקירה ברמת המקרה הבודד ('חקירה בקליק') ומנהל באופן מושכל את הסיכון – מי לדיווח ומי חזרה לשגרה".

כיצד ניתן להתמודד עם תופעת ניהול הסיכונים והלבנת הון?
"רק טכנולוגיות חכמות יכולות לסייע בכך. בעולם קיימות טכנולוגית מגוונות מבוססות בינה מלאכותית, שמאפשרות לסייע לגופים בעלי פוטנציאל רב להונאות, לאתר חריגות ושינוי בדפוסים על בסיס למידת מכונה ואנומליות ולזהות מבעוד מועד חשד להונאות פוטנציאליות בעתיד ובהווה. המערכת של SAS הוטמעה בעשרות אלפי ארגונים בארץ ובעולם ומצליחה לצמצם את היקף ההונאות בצורה מיטבית. מדובר, כאמור, בטכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית, שמאפשרת לסנן ולנתח כמויות אדירות של נתונים, לסמן הונאות פוטנציאליות, ובאמצעותה ניתן לאתר חריגות ושינוי בדפוסים".

אילו ארגונים נחשפים הכי הרבה לסיכונים?
"בכל ארגון עם פעילות ענפה קיים פוטנציאל גבוה להונאות, ועל פי הערכות ארגונים בעולם מאבדים כ-5% מהכנסותיהם בשנה עקב מעילות ואי סדרים כספיים בארגון. בנקים, חברות ביטוח, חברות אשראי, בתי השקעות, חברות תקשורת, ואפילו משרדי ממשלה עם מאגר נתונים רחב ופעילות אינטנסיבית במרחב הדיגיטלי, חשופים לסיכונים שונים הן מבית והן מחוץ. אף אחד מאיתנו לא תמים, וכולנו יודעים כי תחום ההונאות אף פעם לא ייעלם, אלא להיפך. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת והשירותים הופכים לדיגיטליים יותר, תחום ההונאות צומח לממדים עצומים. המשוואה פשוטה, ככל שהפעילות במרחב הדיגיטלי רחבה יותר וזורמים אליו נתונים, כך הפוטנציאל להונאות גבוה יותר".

אם כך, מדובר בלופ אינסופי, איך בכל זאת ניתן להתמודד עם התופעה בעתיד?
"כפי שציינתי קודם, רק שימוש בטכנולוגיות חכמות יכולות למזער את התופעה. אני סבורה שבשנים הקרובות ארגונים ישקיעו את מיטב המשאבים בפתרונות לציות ואכיפה, בדיוק כפי שהם משקיעים בתחומי אבטחת מידע במטרה למנוע פרצות אבטחה, תקיפות סייבר, וירוסים ותוכנות זדוניות, המחבלות בפעילות השוטפת ומובילות להפסד כלכלי עצום".