עולם ניהול הידע: לא לאן הוא הולך, אלא לאן הוא צריך ללכת

עם הגידול האסטרונומי בנתונים בשנים האחרונות, חלה עלייה גם בצורך לנהל אותם, ולעשות זאת על הצד הנכון והטוב ביותר. שהרי בלי ניהול נכון של הידע, יכול להיווצר בלגן. בשביל זה יש את עולם ניהול הידע.

אחת המומחים.ות המרכזיים.ות בתחום בישראל היא ד"ר מוריה לוי, מנכ"לית ROM Knowledgeware. היא נשאה דברים בנושא בכנס השנתי המרכזי של עולם ניהול הידע בישראל – כנס KMDM של אנשים ומחשבים, שהתקיים ביום ה' האחרון באולם האירועים לאגו בראשון לציון, ושאותו היא הנחתה יחד עם אשר גליקמן, סמנכ"ל ומנהל תחום ניהול מסמכים וידע במטרופולי-נט.

ד"ר לוי אמרה כי "אנחנו נמצאים בעידן החדש, שבו הגיעה העת שנשאל – ונענה – לאן עולם ניהול הידע צריך ללכת, ולא לאן הוא הולך. כל ארגון צריך להיות חלק מהמגמה של לקבוע לאן ניהול הידע הולך. הדרך הנכונה היא להכיר את הטרנדים הקיימים, להבין מה קורה בהקשרים שונים ומשם להשליך על ניהול הידע ב-2022".

האם הבינה המלאכותית "אומנותית" יותר מדה וינצ'י?

בדבריה מנתה ד"ר לוי כמה מגמות, ובמרכזן הטרנספורמציה הדיגיטלית. "היא משפיעה על ניהול הידע וניהול הידע משפיע עליה", אמרה. ד"ר לוי ציינה כי "לא כל דיגיטציה היא טרנספורמציה דיגיטלית. דיגיטליזציה היא מיכון של תהליכים, אוטומציה שלהם, אבל היא עוד לא טרנספורמציה דיגיטלית. דיגיטליזציה היא הטכנולוגיה, הטרנספורמציה הדיגיטלית מבוצעת על ידי הידיעה איך לנצל אותה, כמו גם את המשאבים הרלוונטיים האחרים של הארגון".

"מנהלי הידע צריכים להכין את עצמם לטרנספורמציה הדיגיטלית, לקחת חלק פעיל בתהליכים האלה ואולי אף להוביל אותם, ולטפח את השיתופיות שבתהליך. אם זה יקרה – הארגון יהיה על הסוס", ציינה. לדבריה, נדרשות לשם כך כמה מיומנויות: לימוד, גמישות ואימוץ, שיתוף, חשיבה ביקורתית, יצירתיות ובמרכז – פתרון בעיות.

ד"ר לוי דיברה על הבינה המלאכותית והמשילה אותה ואת השימוש בה לעולם האומנות. "הבינה המלאכותית לא יודעת לצייר טוב יותר מפיקאסו או דה וינצ'י, אבל היא יודעת לצייר טוב יותר מציירים רבים, כי היא מחקה את היצירות הטובות ביותר", אמרה. לדבריה, "בגלל הידע ותחום העיסוק שלהם, מנהלי הידע יכולים לקחת תפקיד מרכזי בכל פרויקט בינה מלאכותית, לא רק בכאלה שקשורים לתחום שלהם עצמו. יש להם יכולות שקשורות להפקת לקחים מהירה, ניהול פרויקטים, ביג דטה, טיוב נתונים ועוד. רק חלק קטן מפרויקטי הבינה המלאכותית מצליחים, והיכולות של מנהלי הידע יכולים לעזור להם.

"כשמשתמשים נכון בטכנולוגיה, מטפחים את התרבות הארגונית"

מגמה שלישית, שתפסה תאוצה בעידן הקורונה, היא שיתוף הפעולה הווירטואלי, אמרה ד"ר לוי. "הקורונה יצרה נורמה חדשה של עבודה וירטואלית, מה שהקפיץ את עולם ניהול הידע מדרגה, משום שאיבדנו בקורונה את שיחות המסדרון, העברת הידע הלא פורמלי וכדומה, והמקום של מנהלי הידע הוא לייצר, לאפיין מחדש ולגבש את הנורמות והטכניקות ל-איך משתפים ידע – גלוי וסמוי. אחת הבעיות היא שארגונים לא מרגישים את החסר הזה", הדגישה.

"בעולם של שיתוף פעולה וירטואלי, הפכנו להיות הרבה יותר ממוקדי מטרה והרבה פחות מאפשרים", הוסיפה. "צריכה להיות עבודה ממוקדת מטרה, אבל צריכים להמשיך גם התקשורת, היצירתיות המשותפת ושיתופי הפעולה. אם זה לא יהיה – הארגון ילך אחורה".

ד"ר לוי ציינה גם את הקשר שבין הטכנולוגיה לתרבות הארגונית. "מנהלי ידע אומרים פעמים רבות שהטכנולוגיה היא מילה גסה והעניין הוא בתרבות. אבל בעולם החדש, הטכנולוגיה יכולה להשפיע על התרבות. כשמשתמשים בכלים הטכנולוגיים בצורה נכונה, מטפחים את התרבות הארגונית, שמסובכת בעולם הפיזי ועוד יותר בעולם הווירטואלי. לא צריך להשתחוות לטכנולוגיה ולראות אותה כחזות הכול, אבל אם משתמשים בה נכון – מקדמים את התרבות הארגונית".

לסיכום היא אמרה כי "יצירת מגמות חדשות ושינוי בעולם ניהול הידע זאת המשימה של מנהלי הידע. עכשיו זה התור שלהם. מי שדואג לארגון יותר טוב דואג לעולם כולו".