מה זו מערכת הסוויפט ועל איזו טכנולוגיה היא פועלת?
כמה בנקים גדולים מרוסיה נותקו ממערכת התשלומים הבינלאומית, כחלק מהסנקציות שהמערב נוקט נגד המדינה בעקבות הפלישה שלה לאוקראינה ● איך היא עובדת? והאם זה מה שיגרום לפוטין להניח את הנשק ולסגת?
מדינות המערב, ובמרכזן ארצות הברית, החליטו אמש (ש') על ניתוק חלקי של רוסיה מהסוויפט (SWIFT) – מערכת התשלומים והעברת הכספים הבינלאומית, על רקע המלחמה שלה עם אוקראינה. הניתוק הזה אמנם יגרום נזק לכלכלה הרוסית, אך ספק רב מאוד אם זה מה שיביא את ולדימיר פוטין לנצור את האש ולהפסיק בהתקפה שלו נגד המדינה השכנה.
מערכת הסוויפט מהווה מרכיב מאוד חשוב בסחר החוץ הגלובלי. היא מאפשרת שליחת וקבלת מידע על העברות כספים בינלאומיות, בין מדינות שונות – החל מתשלומים שאנשים פרטיים מבצעים בסכומים קטנים ועד להעברות של מיליוני דולרים, ואף יותר, של הסקטור העסקי. מרבית התקשורת הבין בנקאית בעולם ורוב מוחץ של המידע על העברות הכספים הבינלאומיות מתבצעים כיום באמצעות המערכת הזאת, אם כי רוסיה וכמה מדינות נוספות עובדות על מערכת מקבילה. חשוב לציין שהעברות הכספים עצמן לא מתבצעות בדרך כלל באמצעות מערכת הסוויפט, אבל היא מאפשרת לשלוח ולקבל את המידע עליהן, כאמור.
הסוויפט (ר"ת Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunications, או האגודה הבינלאומית לתקשורת פיננסית בין בנקאית) היא קואופרטיב שנמצא בבעלות חברי הארגון. המערכת מאפשרת את העברת המסרים בצורה מהירה, בטוחה ומדויקת. הארגון מעניק לכל ארגון פיננסי קוד בן שמונה או 11 תווים. ארבעת התווים הראשונים הם אותיות או מספרים שמשקפים את שם המוסד, השניים הנוספים את המדינה שממנה פועל הארגון שמקבל את הקוד ועוד שניים – את עיר המוצא שלו. שלושת התווים הנוספים הם מספרים אופציונליים, לפי דרישת הארגון הרלוונטי.
השימוש במערכת פשוט: לצורך העניין, לקוח – פרטי או ארגון – נכנס למערכת של הבנק שלו במוסקבה (או הבנקאי, אם הוא מגיע פיזית לסניף הבנק) ומבקש להעביר כסף לגורם כלשהו, שיש לו חשבון בנק בישראל או בכל מדינה אחרת שאינה רוסיה. כל מה שעליו לעשות הוא לרשום את סימול הסוויפט של הבנק, וכן את מספר הסניף ומספר החשבון של המוטב. ברגע שהכסף מעובר באמצעות מערכת הסוויפט, המקבל יודע על כך וניתן לשלם לו את הכסף מיד.
קצת היסטוריה
מערכת הסוויפט נוסדה ב-1973 בבריסל שבבלגיה וישראל הצטרפה אליה ב-1982. לפניה, הדרך היחידה להעביר כסף הייתה באמצעות טלקס. זה היה תהליך יחסית איטי ולא בטוח, שכן בניגוד לסוויפט, הוא לא כלל מערכת קודים שהייתה יכולה לזהות את המעורבים בעסקה. עם ייסודה של המערכת לפני קרוב לחמישה עשורים השתמשו בה 239 בנקים וחברות פיננסיות, וכיום היא נמצאת בשימוש של מעל 9,000 מ-200 מדינות – כולל, כאמור, רוסיה.
ב-2005, לאחר ארבע שנות מעבר, החלה הרשת שבאמצעותה מתבצעת הפעילות בסוויפט לעבוד על בסיס פרוטוקול IP. לפני כן שימשה אותה תשתית מבוססת X 25. בשנים 2007-2009 היא עברה בהדרגה לפרוטוקול שלב 2, שבהתאם קיבל את השם SWIFTNet phase 2. ההבדל העיקרי בין שתי התשתיות הוא שזו החדשה יותר עושה שימוש במערכת RMA (ר"ת Relationship Management Application), בעוד שזו הישנה יותר השתמשה במערכת BKE (ר"ת Bilateral key exchange). אלפי הבנקים המשתמשים בסוויפט היו צריכים לבצע שינויים רבים ומורכבים בעקבות כך, אך על פי הארגון, המערכת החדשה הפכה את השימוש לקל ובטוח יותר.
חברות בסוויפט על בסיס פוליטיקה?
עד כה, הנהלת סוויפט קיבלה כל ארגון פיננסי שרצה להתקבל על בסיס קריטריונים של איתנות פיננסית. ב-2012 נותקה איראן מהמערכת, בעקבות הסנקציות עליה, והיא חוברה אליה מחדש ב-2016, לאחר חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות לבינה. ב-2018 היא נותקה שוב. כעת, גם חלק מהבנקים ברוסיה נותקו מהמערכת. אי לכך, קיים חשש שהחברות הופכת להיות יותר ויותר מבוססת גם על פוליטיקה.
אין ספק שחסימת רוסיה ממערכת הסוויפט תקשה עליה לפעול במערכת הפיננסית הבינלאומית. לא יהיה לה קל להעביר תשלומים עבור מוצרים שהיא מייבאת ולקבל תשלומים עבור מוצרים שהיא מייצאת – למשל נפט וגז, שהם מוצרי הייצוא העיקריים שלה. האם רוסיה תוכל להתגבר על הפגיעה? בהחלט כן, אבל זה ייקח יותר זמן. מי שאומר שניתוקה של רוסיה מהסוויפט ישתק את פעילותה העסקית הבינלאומית טועה. הוא יקשה על פעילות זו, אבל הכסף ימשיך לזרום לשני הכיוונים, אם כי הרבה יותר לאט. האם זה שווה את המחיר שישלם על כך המערב בעצמו, שכן לכל מטבע יש שני צדדים? ספק רב.
תגובות
(0)