סרט אדום למאבק בתאונות הדרכים

מרץ השנה היה חודש עקוב מדם בדרכים. בין היתר, התרחשה בו התאונה המזעזעת בצומת הנגב, בה נספו ארבעה בני משפחת אטינסקי-גמליאל, לרבות שתי ילדות פעוטות. התאונה זעזעה רבים, בין היתר כיוון שאבי המשפחה, ששהה בארצות הברית, לא היה מסוגל להגיע להלוויית אשתו ושתי בנותיו. מאוחר יותר הוא התראיין אצל יאיר לפיד וסיפר עד כמה התאונה שברה אותו.

הטרגדיה נגעה במיוחד לליבו של אורי קידר, לשעבר מנכ"ל עיריית רעננה ודמות ציבורית מוכרת. נושא תאונות הדרכים מטריד אותו כבר כמה שנים. גם כשהיה מנכ"ל העירייה, בעת שזאב בילסקי עמד בראשה, היה קידר שותף למיזמים שונים שנועדו להלחם בנגע הזה. "התאונה הזו זעזעה אותי והביאה אותי למסקנה כי חייבים לעשות משהו", אמר קידר.

נתונים סטטיסטיים על תאונות הדרכים הקטלניות, העלו מציאות מזעזעת: בעשרים השנים האחרונות 10,500 אנשים קיפחו את חייהם בתאונות. "המדובר ב-500 הרוגים לשנה, יותר מ-40 הרוגים בממוצע לחודש, בין הרוג לשניים מדי יום", אומר קידר, "אני קורא לזה טבח, לא פחות ולא יותר".

המלחמה בתאונות נעשית בדרכים שונות על ידי גופים וארגונים רבים, לצד המאבק מצד גורמי האכיפה. אבל המסר, קובע קידר, כנראה לא מספיק חזק, לא מספיק מזעזע: "כמה ימים אחרי תאונות מחרידות, כגון התאונה של משפחת אטינסקי-גמליאל, כולם מדברים על הצורך בזהירות בדרכים. חצי יום לאחר התאונה אתה רואה פה ושם אנשים שנוסעים יותר לאט, אבל הנושא נשכח במהירות. עוברים הלאה".

יחד עם ידידו, ח"כ בילסקי, שעוסק בכנסת בין היתר גם במלחמה בתאונות דרכים, יזם קידר כנס בבית לוינשטיין, לשם הוזמנה כל הצמרת העסקית והחברתית של ישראל. דיברו שם על הצורך להגביר את המעורבות הציבורית במאבק בתאונות הדרכים ורעיונות שונים הועלו במהלך האירוע. "אחרי הכנס ישבתי עם עצמי וחשבתי", אמר קידר, "דיבורים זה לא מספיק, הגיע הזמן לעשות מעשה. אם אנחנו לא נעשה את המעשה – שום דבר לא ישתנה".

קידר החליט לתקוף את הנושא מהזווית הבסיסית הפשוטה ביותר: מחאה המונית של ציבור הנהגים הבריאים ושלמים (עדיין), שיצהירו על מחויבות אישית לנהוג בזהירות ולשמור על חוקי התנועה. "זו אינה מחאה נגד מישהו מסויים או נגד הממשלה", מסביר קידר, "אלא מחאה נגד המציאות הנוראית של הקטל בדרכים".

קידר הדפיס, על חשבונו, כמות גדולה מאוד של סרטים אדומים, עליהם מצויין הנתון המזעזע של 10,500 ההרוגים מתאונות דרכים בעשרים השנים האחרונות. קידר מתכוון להדפיס עוד כמויות ענקיות. הוא מבקש כעת ליצור קהילה ענקית של נהגים, מכל גיל ומכל מקום, שיתלו את הסרט האדום על מכוניותיהם. "לסרט האדום יש קונוטציות מאוד ברורות", אומר קידר, "ומעבר לצבע שלו, אני רואה בנכונות של נהגים לבוא ולקבל את הסרט האדום, לתלות אותו על מכוניתם, כמעין ברית בלתי כתובה שבה הם מחוייבים לזהירות בדרכים". בנוסף, קידר הדפיס פליירים עם הכותרת "או שנתחיל להיות 'סרוטים' או שנגמור הרוגים", ובהם פרטי מידע על מספרי ההרוגים בכבישים.

"רק מחאה המונית וקולות זעקה אמיתיים, יכולות לחולל את השינוי במציאות שנגזרה עלינו", מאמין קידר. היעד שלו ברור ושאפתני: לחלק שני מיליון סרטים אדומים, שיהיו על כל מכונית ויבלטו בכביש. הוא מאמין שהמעשה ישיג את האפקט הנדרש. כביש מהיר ובו מכוניות רבות עם סרטים אדומים, חייב להשפיע על אופן הנהיגה של נהגים רבים.

הפצת הסרטים היא משימה לא קלה. קידר עומד על כך שענידת הסרט תהיה אקטיבית, ותיעשה באופן יזום על ידי הנהגים עצמם. הוא לא מאמין בחלוקה המונית בצמתים, ללא הסבר ורקע. בשבועות האחרונים הוא מקדיש שעות רבות מזמנו הפרטי, כדי לשכנע גופים וארגונים שונים שיש להם ציי רכב גדולים, או מקומות בהם מגיעים נהגים רבים, דוגמת תחנות דלק, להפיץ את הסרטים. להמשך הפעילות קידר מחפש מתנדבים, שמוכנים לצאת למחאה שנועדה להציל חיים.

קבוצת אנשים ומחשבים מצטרפת אף לקמפיין של קידר. בכנס המנמ"רים החצי-שנתי, הנערךך בפעם השביעית, שיתקיים ב-19 ביולי במרכז הכנסים אבניו, יחלקו מתנדבים מאות סרטים אדומים לבאי הכנס, שיתבקשו לתלות אותם על מכוניותיהם. גם קציני רכב של חברות היי-טק ייחשפו לקמפיין על ידי מתנדבים ופעילים שנרתמים לרעיון של קידר.

"הפעילות שלנו לא סותרת פעילות אחרת שקיימת בתחום המלחמה בתאונות", מסכם קידר, "מטרתנו היא לשתף פעולה, לסייע ולהעצים כל מהלך שיביא לצמצום הטבח בכבישים".

אז אם אתם בעלים של כלי רכב, תלו את הסרטים האדומים על מכוניותיכם, והכי חשוב – סעו בזהירות.

פרטים נוספים בעמוד הפייסבוק של סרט אדום.