"הסחר של ההיי-טק עם דרום קוריאה יגדל במאות מיליוני דולרים"

כשמדברים על היי-טק והמזרח הרחוק עולות בראש סין ויפן, ולפעמים גם דרום קוריאה. אלא שמדינה זו היא אחת ה-מדינות של ההיי-טק באזור גיאוגרפי זה – לא רק בגלל סמסונג או חברות שהן לא בדיוק חברות טק, אבל בהחלט מוטות טכנולוגיה, כמו LG. שלא לדבר על הנציגות הגדולה שיש במדינה לענקיות הטכנולוגיה הגלובליות.

הנספחות המסחרית של ישראל בדרום קוריאה מקדמת את פעילות חברות ההיי-טק, ואת פעילות החברות הישראליות במדינה בכלל, בדרכים רבות. אחת מהן היא מועדון המשקיעים של סיאול.

"מועדון המשקיעים של סיאול הוא כינוי קליט לפעילות הנספחות הכלכלית של ישראל בבירת דרום קוריאה בתחום ההשקעות, בעיקר ההשקעות של חברות ומשקיעים קוריאנים בסטארט-אפים ישראליים", אמר לאנשים ומחשבים יניב גולדברג, הנספח המסחרי בשגרירות ישראל בסיאול. "בחצי השנה האחרונה, הפעילות ממוקדת באלמנטים הבאים:

• גיבוש קטלוג של חברות ישראליות שמחפשות אקטיבית השקעות משחקנים קוריאנים פיננסיים ואסטרטגיים, שביכולתן להשקיע עם ערך מוסף של ייצור, שיווק, מכירות וחיבור לשווקים.
• גיבוש קטלוג פנימי של משקיעים קוריאנים שעימם אנחנו בקשר.
• פגישות תכופות עם משקיעים קוריאנים לבדיקת האינטרסים והצרכים שלהם.
• יוזמה והשתתפות באירועים אונליין ופיזיים בתחום ההשקעות, שמחברים בין משקיעים קוריאנים לחברות ישראליות.
• וקידום הפעילות של הנספחות בתחום זה בערוצים שונים – הן אל מול קהל קוריאני והן אל מול קהל ישראלי".

גולדברג נתן כדוגמה "חברת סטארט-אפ ישראלית מובילה, שנמצאת בקשר עם הנספחות מזה כשנתיים, וקיבלה סיוע וחיבור לפגישות עם שחקנים קוריאנים שונים. בין היתר, סייענו לחברה להגיע לדרום קוריאה ולהשתתף בכנס בתחום הסטארט-אפים וההשקעות, וסייענו למשקיע קוריאני להגיע לישראל ולהיפגש עם אנשיה, על מנת לבחון השקעה. תמכנו וסייענו גם ביצירת קשר עם שני משקיעים נוספים, והדבר התגלגל לסבב השקעה מרובה משתתפים שלו זכתה החברה הישראלית. זו דוגמה של סיפור הצלחה מתוך מספר רב של פעילויות דומות שאנחנו מבצעים, שלעתים מסתיימות בהשקעה מוצלחת".

הוא ציין כי "החברות במועדון היא על בסיס ההשתתפות בקטלוג מאחד משני הצדדים: החברות הישראליות שמחפשות השקעות חכמות מדרום קוריאה מהצד האחד, והמשקיעים הקוריאניים שמביעים עניין אקטיבי לשמוע על השקעות מישראל ולייצר אינטראקציה עם חברות ישראליות מהצד השני".

הסכם סחר חדש בין דרום קוריאה וישראל. צילום: BigStock

מה היקף הסחר של ישראל ודרום קוריאה ואיזה אחוז ממנו תופס ההיי-טק?
"דרום קוריאה היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל באסיה-פסיפיק (לא כולל סין והודו), והיא לא מפגרת בהרבה אחרי יפן – מדינה שגדולה ממנה פי 2.5. ישראל מייצאת לדרום קוריאה סחורות ושירותים בהיקף של כמיליארד דולר בשנה (נכון ל-2020) ,אך היבוא ממנה הוא פי 1.5 מהיצוא, ולכן, מאזן הסחר של ישראל מולה שלילי. יש לציין שזה דומה למדינות רבות בעולם שסוחרות עם קוריאה. אלא שיש בדרום קוריאה פוטנציאל רב יותר עבור חברות ישראליות, ויש באותן חברות פוטנציאל רב יותר עבור משקיעים דרום קוריאנים – וזה לא ממומש עד תום.

הסכם הסחר בין ישראל לדרום קוריאה, שצפוי להיכנס לתוקף במהלך השנה, עתיד להגדיל את היקף הסחר במאות מיליוני דולרים. זה רלוונטי במיוחד להיי-טק, שמהווה כ-60-70% ממנו – בין אם בשירותי ייעוץ ותוכנה ובין אם בציוד וחומרה בתחומי היי-טק שונים שרלוונטיים לתעשיות הקוריאניות".

כיצד הנספחות מקדמת את היצוא שלנו לדרום קוריאה?
"לאורך השנה מתקבלות בנספחות מאות פניות מחברות ישראליות. כל פנייה מקבלת מענה, לפי הצורך והיכולת לטפל בה. לאחר מכן אנחנו פונים לרשת של אנשי קשר קוריאנים, שאותה אנחנו מפתחים כל הזמן, בניסיון להביא לפגישה ראשונית בין הצדדים, על מנת לבחון היתכנות לשיתוף פעולה. אנחנו מבצעים פולו-אפ אחרי כל פגישה שכזאת, בניסיון לסייע ולדחוף את הצדדים להצליח יחדיו. כמו כן, הנספחות הכלכלית מארגנת אירועי סחר יזומים, אופליין ואונליין, ומשלחות לישראל ולדרום קוריאה של חברות משתי המדינות, על מנת ליצור פגישות עסקיות ולחשוף חברות קוריאניות לחברות וטכנולוגיות ישראליות. חלק מביקורים אלה הם ביקורי בכירים קוריאנים מהמגזר העסקי.

הנספחות הכלכלית של ישראל בסיאול אמונה גם על תשתית הסחר בין שתי המדינות, ומסייעת וסייעה להשלמת המשא ומתן להסכמי סחר ולהסכמים או שיתופי פעולה אחרים בין הממשלות והכלכלות – הישראלית והקוריאנית. פעילות זו דומה פחות או יותר בכלל הנספחויות של משרד הכלכלה ברחבי העולם".