ראשי ההיי-טק בוכים על מחסור בכוח אדם – אבל לא מקבלים ג'וניורים

למרות המחסור החמור בעובדים בהיי-טק, שמטריד את ראשי התעשייה, הם לא ששים לשלב מאגר נוח וזמין של כוח אדם שיכול לסגור את הפער, לפחות בחלקו: הג'וניורים. סקר של איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים ודלויט מעלה שרוב המשרות הפתוחות בענף מיועדות לבעלי ניסיון של שלוש שנים ומעלה. הנתון מוכיח את מה שכמעט כל ג'וניור חווה: לחסרי ניסיון, או לבעלי ניסיון מועט, קשה להשתלב בענף.

הסקר נועד למפות את צרכי תעשיית ההיי-טק בכל הנוגע להון האנושי וממצאיו נחשפו בוועידת התעשייה וההיי-טק שהסתיימה לפני ימים אחדים באילת. עולה ממנו ששלושת המקצועות שבהם מורגש המחסור הרב ביותר הם מהנדסי.ות תוכנה, מהנדסי.ות חשמל ומהנדסי.ות מכונות.

עוד נתון מטריד, וידוע, שעולה מהסקר הוא שנשים מהוות כשליש בלבד מהשכירים בהיי-טק. בנוסף, ערבים וחרדים מהווים פחות מ-5% מכוח האדם העובד בענף. מכאן ששני שלישים מהשכירים בתעשיית ההיי-טק הישראלית הם גברים יהודים, אולם לא חרדים.

מאמצים לצמצום המחסור

לצד חשיפת ממצאי הסקר, מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, סיפר באירוע על תוכנית להכשרת 5,000 עובדים חדשים בהייטק בתוך שלוש שנים, ברובם עובדים זרים, חרדים וערבים. במסגרת ההכשרה, שתיקרא מקפצה להיי-טק, העובדים יצברו ניסיון. בין היתר, הם ישולבו ביחידות טכנולוגיות בשירות הממשלה. צעדים נוספים שבהם האיגוד שותף הם גיבוש תוכנית להרחבת המסגרות הטכנולוגיות המכשירות בצה"ל, בדגש על אוכלוסיות בתת ייצוג, תוכנית מוכשרים מבפנים – הכשרות פנים ארגוניות, בתוך תעשיית ההיי-טק – לטובתה, ותוכנית מנהיגות עסקית וטכנולוגית בשם פרחי היי-טק. בנוסף, אמר כהן, ייעשו מאמצים להחזיר לארץ אזרחים ישראלים לעבודה בהיי-טק ולשלב עובדים פלסטינים בענף.

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: אורן דולב, יח"צ התאחדות התעשיינים

"יש ביקוש עולמי מטורף לתעשיית ההיי-טק הישראלית, אבל אנחנו מוגבלים ביכולת לענות על הביקושים בגלל קשיים באיתור ובהכשרה של כוח אדם מיומן ואיכותי נוסף, החסר בתעשייה. הדבר עלול להביא את החברות הגדולות לחיפוש ספקים ופתרונות אחרים בחו"ל על חשבון הספקים הישראליים – ואז נפסיד כולנו", הוסיף כהן.

לדבריו, "אנחנו מצויים בנחיתות מול המתחרים בחו"ל בכל הקשור בהכשרת ההון האנושי הנדרש, ואין הכוונה רק למחסור הנוכחי, אלא גם לחיוניותה של תוכנית חומש לאומית למיסוד, תקצוב ויישום בתחום החינוך להיי-טק. אי אפשר להכניס אוטומציה חדשה כשאין מי שיפעיל אותה. זה פוגע בהגברת הפריון – תחום שבו ישראל נמצאת הרחק מאחור. התוכניות שלנו פותרות את הבעיות האלה".

ח"כ מיכאל ביטון. צילום: אורן דולב, יח"צ התאחדות התעשיינים

"היי-טק זה חשוב, אבל צריך גם לשמור על התעשיה"

בוועידה באילת השתתף גם יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן). הוא התייחס לרצף הפרסומים באחרונה על "חגיגת ההיי-טק" ואמר: "זה נכון שאנחנו רוצים את 'חגיגת ההיי-טק', וזה הפך לחלק מהאתוס הישראלי, יחד עם הסייבר. אבל לא הכול יכול להיות הייטק ולא הכול יכול להיות סייבר – צריך גם לשמור על התעשייה שלנו".

ח"כ ביטון התייחס גם לחינוך הטכנולוגי והמקצועי, ואמר כי יש להתחיל לפתוח מגמות טכנולוגיות ומקצועיות בבתי ספר עיוניים, בכדי ליצור את כוח העבודה העתידי של התעשייה. "בבית ספר עיוני בפינלנד יש חדר נגרות, CNC ורתכות. הם רואים במקצועות האלה מקצועות טובים. כך זה צריך להיות גם בישראל – יש להכניס לבתי הספר המקצועיים מגמות מקצועיות. בנוסף, צריך לבצע הכשרה במפעלים, שמתאימה לצרכי החברה, על פי הביקוש".

טל אוחנה, ראשת המועצה המקומית ירוחם. צילום: אורן דולב, יח"צ התאחדות התעשיינים.

דוברת נוספת באירוע הייתה טל אוחנה, ראשת המועצה המקומית ירוחם. לדבריה, "סגירת שלושה מפעלים בירוחם יצרה הזדמנות להביא אליה תעשיות מתקדמות וטכנולוגיות בפריון גבוה. בין השאר, הבאתי לירוחם חממה טכנולוגית שמפתחת פתרונות בתחום הקנביס הרפואי, עוגנים בתחום הרחפנים, ובקרוב ייפתח ביישוב מרכז לוגיסטי, שיעסיק מאות עובדים".