"עולם תשתיות ה-IT עבר שינוי אקספוננציאלי"

ליאור אשכנזי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות, מידע וסייבר במשרד לשירותי דת מדבר על השינוי באופן כללי, בממשלה בכלל ובמשרד שבו הוא עובד בפרט

ליאור אשכנזי, מנמ"ר משרד התיירות.

"עולם תשתיות ה-IT עבר שינוי אקספוננציאלי. הענן והמסעות הדיגיטליים שארגונים חווים מביאים להעברה של תהליכים שהיו בתוך הבית – החוצה. אנחנו עוברים מעולם של חדרי מחשב לעולם של מודל תפעול עצמי, תפעול בענן", כך אמר ליאור אשכנזי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות, מידע וסייבר במשרד לשירותי דת.

אשכנזי דיבר בפאנל שנערך במסגרת כנס EDC 2022 – הוועידה המרכזית לתשתיות מחשוב וענן. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים לפני ימים אחדים באולם האירועים לאגו בראשון לציון. מנחה הכנס והפאנל היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי אשכנזי, "המעבר לענן יביא לכך שבסופו של דבר, המנמ"רים יהיו אנשי כספים. הם יבחנו כל העת כמה זמן מכונה עובדת, מה העלות שלה ומה יכולת הגידול שלה".

"אנחנו נמצאים עם יד על הדופק כל הזמן, בגלל הריבוי של השינויים והעוצמה שלהם", העיד אשכנזי. "מדובר בשינוי מטורף, כאשר גם הקורונה תרמה את חלקה ולימדה אותנו לחשוב שונה". הוא הוסיף כי "המשרד לשירותי דת תמיד 'חשב' טכנולוגיות. הקורונה לימדה אותנו שהתרופפה הזיקה לארגון. הברזיות נעלמו, כי אנשים הבינו שהם יכולים לעבוד מהבית".

לסיום הוא ציין ש-"יחד עם כל הממשלה, אנחנו פונים לעולמות תוכן רבים. אנחנו שותפים ומעורבים בפרויקט הענק אפוסטיל שעורך משרד המשפטים ונקים מערכת רישוי לקבורה. בסופו של דבר, המטרה היא שהכול יהיה בדיגיטל. בסוף, הרעיון הוא לתת שירות לאזרח – ולשפר אותו".

שי כהן, ראש מינהל טכנולוגיה ודיגיטל במכללה האקדמית אשקלון.

שי כהן, ראש מינהל טכנולוגיה ודיגיטל במכללה האקדמית אשקלון. צילום: נדב כהן יהונתן

שי כהן, ראש מינהל טכנולוגיה ודיגיטל במכללה האקדמית אשקלון, ציין שהמכללה הוקמה ב-1965, היא מונה יותר מ-6,500 סטודנטים והחל מ-2003 מוכרת כמכללה עצמאית. יש בה 27 מסלולי לימוד לתארים ראשון ושני. "עולם האקדמיה הוא שמרני", אמר כהן, "אבל מהפכת הקורונה אילצה אותו לקפוץ למים הקרים. כולם קפצו לשם – הסטודנטים וגם הסגל. בסופו של דבר, משבר הקורונה לקח אותנו לעידן אחר לגמרי".

"האתגר שלנו בתקופה זו", אמר, "הוא לשמור על תוכנית הלימודים, על המערכת ועל התוכן. עד משבר הקורונה, המרצים לא השתמשו באופן נרחב במערכות של המינהל. מאז פרוץ הקורונה חל זינוק – מ-20% ל-100% שימוש. כאשר חל המעבר שלנו ללימודים מרוחקים, ניסינו לחשוב איך חוזרים לאחור? הבנו שמה שהיה – לא יהיה".

לסיום הוא אמר כי "מעבר לטכנולוגיה, עמד בפנינו האתגר של לשמור על המידע, שלא יהיה מצב שייקחו אותו. הכנו את כלל חדרי הלימוד והאולמות במכללה לעבודה במתכונת היברידית, וכעת נותר אתגר פדגוגי – איך משתמשים בטכנולוגיה?"

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. א

    משרד הדתות תמיד חשב טכנולוגיה... מביך. מי מאיתנו לא התחתן, התגרש או שכל אדם אהוב - ועבר דרך אחד המשרדים הכי אנכרוניסטיים במדינה - משרד הדתות. מנמ״רים יהפכו להיות בסוף מנהלי כספים... כותרת שמבהירה חוסר הבנה מעמיק... הענן לא עושה את אינטגרציות המחשוב עבורך. לא את ה vision, האפיון, ההטמעה ותחזוקה. לא כל הענן הינו SaaS. נדרש הרבה ידע טכנולוגי על מנת למנף נכון ובצורה כלכלית את הענן. המון הזדמנויות יש באינטגרציה ההדוקה של השירותים בענן (וגם הרבה סיכונים). אבל אם אתה עושה הכל במיקור חוץ וגם לא מחזיק שום תשתיות, אז בסוף אתה מנהל כספים שקורה לעצמו מנמ״ר. ואפילו במצב הזה, אתה עדיין צריך לתרגם צרכים עסקיים לפתרונות טכנולוגיים, ענניים או אחרים.

אירועים קרובים