האירועים המעניינים באמת של 2021

לצד פעולות רציניות, חשובות או גם וגם, עולם ההיי-טק זוכה למעט רגעים של הפוגה קומית, בדיווחים קלילים, ולעתים אף משעשעים. מערכת אנשים ומחשבים ליקטה את חמשת הרגעים והאירועים המביכים של השנה המסתיימת.

5. מספר הטלפון של עלי חמינאי
הנה פאדיחה רצינית לשלטון האיראני: ביוני השנה אירעה מתקפה שגרמה ל-"כאוס חסר תקדים" בתחנות הרכבת ברחבי הרפובליקה האסלאמית, שהביא להפלת מערכת המעקב אחר נסיעות הרכבות. בתחילה דווח על ביטולים או איחורים של מאות נסיעות, אולם מאוחר יותר פורסמה הכחשה על כך, והתברר שמדובר במעשה ידיהם של ההאקרים. הם אלה שפרסמו את המידע המוטעה. אם תרצו – פייק ניוז לא רק בסמארטפון או במחשב הנייד או הביתי, אלא גם בלוחות מודעות אלקטרוניים. אלא שהם פרסמו על לוחות המודעות גם את מספר הטלפון של עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, כמספר הטלפון שבו יימסר מידע על השינויים בתנועת הרכבות.

מנהיג איראן, האייתוללה עלי חמינאי. צילום: האתר הרשמי, מתוך ויקיפדיה

4. לא רק אייל גולן לא קורא לך – גם אילון מאסק וביל גייטס
בין ילד בעל השם הקליט X Æ A-12, ששונה ל-X Æ A-Xii, ואמא דוגמנית בת 73, בספטמבר השנה נפרד אילון מאסק מזוגתו בשלוש השנים האחרונות, המוזיקאית הקנדית גריימס. "זה קרה בעיקר מאחר שהעבודה שלי ב-SpaceX ובטסלה מחייבת אותי להיות לרוב בטקסס ולטוס הרבה לחו"ל, בעוד שגריימס עובדת בעיקר בלוס אנג'לס", הסביר המיליארדר.

אלה לא הגירושים הראשונים של איל ההון הססגוני: בשנת 2000 נישא מאסק לאשתו הראשונה, הסופרת הקנדית ג'סטין ווילסון, והם התגרשו לאחר שמונה שנים. שנתיים לאחר מכן הוא התחתן עם השחקנית טלולה ריילי, ממנה התגרש בינואר 2012. המיליארדר צייץ לאחר מכן: "אלה היו ארבע שנים מדהימות, אוהב אותך לנצח" – וביולי 2013 השניים נישאו שוב. בדצמבר 2014 הם התגרשו שוב. ב-2016 מאסק יצא עם השחקנית אמבר הרד, אשתו לשעבר של השחקן ג'וני דפ, למשך כשנה, שלאחריה הם נפרדו "עקב לוח זמנים עמוס ולא תואם". מעניין אם בהמשך הוא ישבור את השיאים של סלבס אחרים שהתחתנו והתגרשו הרבה, כמו השחקנית המיתולוגית אליזבת טיילור, שעשתה זאת שמונה פעמים (כולל נישואים פעמיים לשחקן המיתולוגי ריצ'רד ברטון).

מתגרשים 2:

במאי השנה התגרשו ביל ומלינדה גייטס, אחד הזוגות הנוצצים של ההיי-טק מזה שנים רבות. גייטס, מייסד משותף והמנכ"ל לשעבר של מיקרוסופט, ואשתו, מלינדה פרנץ', הפתיעו את העולם כשהודיעו בטוויטר כי הם נפרדים לאחר 27 שנות נישואים. השניים ממשיכים לעבוד יחד בתחומי הפילנתרופיה, שבהם הם פועלים מזה שנים במסגרת הקרן המשותפת שלהם.

מלינדה וביל גייטס בימים טובים יותר. צילום: קג'טיל רי, מתוך ויקיפדיה

3. פייסבוק מסכנת ביודעין את המשתמשים
הלוואי שזאת הייתה פאדיחה או אירוע מביך – כאן מדובר במשהו הרבה יותר רציני: באוקטובר פורסמה סדרת מסמכים פנימיים של פייסבוק, שהודלפו על ידי חושפת השחיתויות פרנסיס האוגן – עובדת לשעבר של תאגיד הענק – והעלו ממצאים מאוד לא מחמיאים לחברה, בלשון המעטה. זו גם אחת הסיבות שהביאו אותה לשנות את שמה למטא.

מסמכי פייסבוק חשפו, בין היתר, את אזהרות העובדים על טעויות של החברה בנוגע לטיפול בתכנים, והדגישו את הנזק – הן הפוטנציאלי והן זה הממשי – שהיא גורמת למשתמשיה, תוך זניחת הבטיחות והרווחה שלהם לטובת הרווחים שלה. כך, למשל, במסמכים נטען שהחברה לא עשתה כלום אל מול מידע שלפיו דימוי הגוף של ילדות ניזוק קשות כתוצאה מתמונות שהן נחשפות אליהן באינסטגרם.

פרנסיס האוגן בתכנית 60 דקות. צילום: צילום מסך

מהמסמכים עולה גם שמארק צוקרברג היה מודע לכך שהפלטפורמה של פייסבוק שימשה להגברת שיח השנאה – בניגוד לעדותו בנושא בקונגרס. עוד פורסם שהרשת החברתית מסירה רק 5% מהתוכן הקשור לשיח שנאה, וכי המנהלים יודעים שהיא מקטבת את היחסים בין בני אדם, אך כמעט שלא עושים דבר למיגור התופעה. ממצא מקומם אחר הראה שבתחילת מגפת הקורונה, צוקרברג עמד מאחורי ההחלטה שלא לנקוט בצעדים דרסטיים יותר נגד פייק ניוז שמופצים ברשת החברתית שלו בקשר לנושא הנפיץ.

פייסבוק "הבינה את עומק הפגמים במשך שנים, תוך שהיא עושה מעט בנידון. בכמה מהאזורים הכי לא יציבים בעולם, תוכן טרור והסתה לשנאה הולכים ומתרבים, ולחברה היו חסרים סוקרי תוכן הדוברים שפות מקומיות", נכתב במסמכים. כך, וגם, לפי המסמכים, הרשת החברתית לא חסמה את הנרטיבים הכוזבים על "הונאת בחירות" שקידמו תומכי הנשיא האמריקני לשעבר, דונלד טראמפ, ותרמה בעקיפין לרצח בני הרוהינגה במייאנמר (ואף הוגשה נגדה תביעה בשל כך). עוד עלה שהחברה ידעה על סוחרי בני אדם שמשתמשים בפלטפורמות שלה מאז 2018 לצורך המעשים הנפשעים שלהם: המסמכים מתארים נשים שנסחרו, כשהן נתונות להתעללות פיזית ומינית, מורעבות, שכרן נשלל מהן ומסמכיהן הוחרמו למניעת בריחתן.

פייסבוק 2:
בספטמבר חשף הוול-סטריט ג'ורנל כי 5.8 מיליון חשבונות ברשת החברתית של פוליטיקאים וידוענים משויכים למערכת סודית של החברה, שמעניקה להם יחס מועדף ומגינה עליהם מאכיפה של כללי הפלטפורמה.

2. המוח היהודי ממציא לנו פטנטים
2021 לא הייתה שנתה הטובה ביותר של NSO, בלשון המעטה. חברת הסייבר ההתקפי הישראלית הותקפה מכל כיוון. ההתפתחויות העיקריות השנה בקשר אליה הן: בחודש יולי היא ספגה ביקורות חריפות מרחבי העולם בעקבות תחקיר עיתונאי רחב היקף, שלפיו התוכנה שלה, פגסוס, משמשת למעקב אחרי פעילי זכויות אדם, עיתונאים ופוליטיקאים, ואף הייתה מעורבת בחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חשוקג'י. עוד פורסם כי בין המדינאים שנכללים ברשימת היעדים לריגול על ידי פגסוס נמצאים נשיא צרפת, עמנואל מקרון – מה שגרם לצרפתים לפתוח חקירה בנושא ופתח משבר דיפלומטי בינה לבין ישראל, מלך מרוקו, מוחמד השישי, וראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי.

אחד הקורבנות של פגסוס. עמנואל מקרון, נשיא צרפת. צילום: BigStock

החברה עלתה השנה בגדול גם על הכוונת של הממשל החדש בארצות הברית: בחודש שעבר, משרד המסחר האמריקני הכניס אותה וחברת סייבר ישראלית נוספת – קנדירו – לרשימת החברות שפועלות בניגוד לאינטרס הלאומי של המדינה, מאחר שפגסוס משמשת לריגול אחרי עיתונאים, פעילי זכויות אדם וכדומה. המשמעות היא שממשל ביידן עומד להטיל, ככל הנראה, סנקציות על שתי החברות האלה ולהגביל את יכולתן לעשות עסקים בארצות הברית. כמו כן, מוקדם יותר החודש דווח שגם מכשירי הטלפון של לפחות תשעה עובדים בכירים במחלקת המדינה האמריקנית נפרצו בחודשים האחרונים באמצעות פגסוס.

בחודש שעבר אף פורסם על עוד חזית משפטית שנפתחה מול חברת הסייבר ההתקפי הישראלית: אפל תבעה את NSO ואת החברה האם שלה, OSY Technologies, בבית משפט פדרלי בקליפורניה, בשל מעקב שהתרחש, לדבריה, אחר משתמשי אפל באמצעות פגסוס. פייסבוק עשתה זאת לפניה והגישה תביעה נגד החברה עוד ב-2019, בטענה שבוצעה חדירה לווטסאפ באמצעות התוכנה שלה.

מנגד, לפני כשבועיים וחצי דווח ש-NSO שוקלת לסגור את חטיבת פגסוס ואולי אף למכור את החברה כולה. עוד פורסם שבכירים ב-NSO ובחברות דומות לה לא טסים לארצות הברית, על מנת להימנע מזימון לתשאול בנושא. בדיווח אחר צוין שאינטל ביקשה מכלל העובדים שלה לחדול מכל פעילות עסקית מול החברה. עוד פרסום גרס שזום חדלה מקשריה העסקיים עם NSO.

1. דונלד דאק, דונלד טראמפ
טראמפ חדל להיות נשיא ארצות הברית בינואר האחרון, אבל המשיך לעשות כותרות: בחודש יוני, המועצה המפקחת על פייסבוק (The Oversight Board for Facebook), שדנה בערעורו של טראמפ על השעייתו לצמיתות מהרשת החברתית הדומיננטית, החליטה לשנות את ההחלטה של החברה, כך שהיא תוכל להשעות את הנשיא האמריקני לשעבר "רק" לשנתיים – ולא לנצח.

טראמפ 2:
ביולי, טראמפ הגיב לחרם המדיה החברתית עליו בתביעות ייצוגיות שהגיש נגד פייסבוק, טוויטר וגוגל, כמו גם נגד המנכ"לים שלהן – מארק צוקרברג, ג'ק דורסי וסונדאר פיצ'אי, בהתאמה. טראמפ הצהיר ש-"ענקיות הטכנולוגיה יצאו מכלל שליטה" וטען שהן מתפקדות כ-"זרוע הצנזורה בפועל של ממשלת ארצות הברית". בתביעות טען טראמפ שבחסימתן את החשבונות שלו, ענקיות הטכנולוגיה הפרו את התיקון הראשון לחוקה האמריקנית. פייסבוק, טוויטר וגוגל החליטו על חסימת טראמפ מפעילות דרך שירותיהן בתחילת השנה, לאחר המתקפה של חסידיו על גבעת הקפיטול והקונגרס האמריקני ב-6 בינואר.

1, 2, 3, 4 – והיינו יכולים להמשיך. דונלד טראמפ. צילום: BigStock

טראמפ 3:
החודש, שתי רשויות רגולטוריות אמריקניות מרכזיות פתחו בחקירות של ההנפקה שמתכננת האמת החברתית – הרשת החברתית האלטרנטיבית-ימנית של טראמפ.

טראמפ 4:
בחודש מאי קבע בית משפט בארצות הברית שממשל טראמפ התערב לרעה בהליכי המכרז הענק להגירה לענן של הפנטגון – מכרז JEDI. החברה שזכתה במכרז – שבינתיים בוטל – הייתה מיקרוסופט, ונטען כי סייעה לכך מאוד שנאתו של טראמפ למייסד ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, שהוא גם הבעלים של הוושינגטון פוסט – אחד מהעיתונים שהוא שייך בעבר ל-"תקשורת הפייק ניוז".