אנשי השנה – לא מה שחשבתם

המשימה לבחור את אנשי השנה לא קשה במיוחד עם תום 2021. הייתה זו שנת פריחה להיי-טק – בישראל ובכלל בעולם, וכפי שאומרת הקלישאה, להצלחה יש אבות רבים. אפשר לבחור באילון מאסק, האיש העשיר בעולם, שהמשיך לצמוח עם טסלה ו-SpaceX, ואף הטיס השנה אנשים לחלל, שהוסיף להשפיע רבות על עולם המטבעות הדיגיטליים ושחידד את היריבות שלו עם ג'ף בזוס (שבניגוד אליו, טס בעצמו לחלל); בבזוס עצמו, בגלל הנסיקה בקניות אונליין וצמיחת תחום הענן עקב המעבר לעבודה מהבית; במארק צוקרברג, שהפך את שמה של פייסבוק (החברה, לא הרשת החברתית) למטא והרחיב אותה לעולם המטאברס, ומנגד, השנה נחשפו שלל הפעולות שפייסבוק, על שלוחותיה, עושה כדי להפיק רווחים על חשבון הבריאות הנפשית של כולנו; או בפרנסיס האוגן, שחשפה את אותם ממצאים ומסמכים; בהאקרים, ששיגעו את העולם השנה הרבה יותר מאשר בשנים עברו.

אצלנו, בחירה סבירה מאוד יכולה להיות ביוניקורנים הישראליים הרבים שהצטרפו השנה למועדון חדי הקרן; בעובד ההיי-טק הישראלי המצוי, שהשנה החיזור אחריו נסק פלאים; ואפשר גם שהבחירה תהיה באלה שנהנו מההצלחה המטורפת של ההיי-טק הישראלי – עשרות אלפי מנהלים ועובדים בענף שהתעשרו כמעט בבת אחת, וזכו לכינוי "המתעשרים החדשים". אלא שבחרתי לבחור באנשים אחרים, שתרמו רבות להצלחה הזאת, שלא לומר תרומה מכריעה: אנשים שהם לא היי-טקיסטים.

פערים בלתי נסבלים

הבחירה היא הן בגלל סיבות חיוביות, ובעיקר אותה תרומה שציינתי, ועוד אציין, והן בגלל הפערים ההולכים ומתרחבים בין אנשי ההיי-טק לכל השאר. שימו לב לזה: לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוקדם יותר החודש, ונכונים לספטמבר, השכר הממוצע של שכיר בתחומי המידע והתקשורת (כלומר, היי-טק) עמד על 26,400 שקלים – הרבה מעל לממוצע במשק, שעמד על 11,667 שקלים, והרחק מהתעשייה שנמצאת במקום השני – אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב, וטיהור וטיפול בפסולת, שהעובד בה ראה בתלוש שלו סכום ממוצע של 20,530 שקלים.

תעשיית ההיי-טק אסטרטגית למדינת ישראל, לא פחות. היא מהווה חוד החנית של הביקושים והפיתוחים המתקדמים, בארץ ובמידה רבה גם בחו"ל. על הפופולריות של ההיי-טק הישראלי בעולם תעיד העובדה שלאורך השנים הוא אחראי לאחוז ניכר מהייצוא ממדינת ישראל – ובשנה האחרונה גדל הנתון לכדי כמעט חצי. לכן, מן הראוי שעובדי ומנהלי ההיי-טק ישתכרו שכר ראוי, וגבוה. אלא שיש מקצועות אסטרטגיים לא פחות, עם תרומה רבה מאוד לחברה ולמשק. כוונתי היא לעובדים סוציאליים, מורים, וגם אנשים שעוסקים בתרבות ובפנאי. ולעובדי ענף הבריאות, שבשנתיים האחרונות נוכחנו ביתר שאת לדעת עד כמה הם חיוניים. ולו בשל העובדה שבלי חיים ובלי בריאות אין היי-טק.

אין לי כסף, אין לי, העובד הסוציאלי כך אומר. צילום: BigStock

מה עם העובדים האלה? לא טוב במיוחד, תודה ששאלתם. על פי אותם נתוני הלמ"ס, איש חינוך, ובעיקר אשת חינוך, משתכר בממוצע 8,743 שקלים, בשירותי הבריאות (כן, הבריאות), הרווחה והסעד הנתון עומד על 9,338 שקלים והעובד הממוצע בתחומי האומנות, הבידור והפנאי הוא די תפרן – עם 6,990 שקלים בכל חודש. עם הסכום הזה קשה לגמור את החודש במדינה יקרה כמו ישראל. ועוד לא דיברתי בכלל על אי השוויון שזה יוצר מול המעמדות הגבוהים והמקצועות המכניסים.

אנשי החינוך, הבריאות והרווחה תורמים לא פחות מאנשי ההיי-טק. הם אלה שמחנכים את הדור הבא של אנשי ההיי-טק, דואגים להסבות מקצועיות ומעל לכל שומרים על החיים של כולנו. יש לדאוג לתת להם את הכלים המרביים כדי שימשיכו בכך

צריכה לבוא כאן הערה: נכון שדו"ח שהוציא לפני כשלושה חודשים הממונה על השכר באוצר קובע ששכר המורים גבוה ב-20% מהשכר הממוצע במשק ועמד ב-2020 – השנה שאליה הוא מתייחס – על כמעט 14 אלף שקלים. אלא שהדו"ח הזה לא כולל את מורי בתי הספר התיכוניים וגם הוא מצביע על מגמה מדאיגה: מורה מתחיל מרוויח בממוצע רבע (!) ממורה ותיק. כן, רבע. וצריך גם לזכור שהממונה על השכר הוא חלק ממשרד האוצר, שלא "מת" להוציא כסף מהכיס. אני לא מאשים את הממונה על השכר בהטיה, חלילה, אבל צריך לזכור גם את זה איפשהו בחלק האחורי של המוח. ועוד דבר שצריך לזכור הוא שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא הגוף המרכזי שעוסק בנושא בישראל, שנים רבות.

היגיון לא הגיוני

כך או כך, נשמע לכם הגיוני שמורה, שמכין את הדור הבא של האזרחים, כולל של ההיי-טקיסטים, ישתכר פחות מהמשכורת הממוצעת וקצת יותר משליש מהתחום שנמצא במקום הראשון – ההיי-טק? נשמע לכם הגיוני שעובד סוציאלי, ובעיקר עובדת סוציאלית, שמטפל.ת בחלכאי ונדכאי החברה, מציל.ה אנשים מעוני, מרעב ולעתים אפילו ממוות, גם אם בעקיפין, ת.ירוויח סכום מגוחך כזה? שלא לדבר על מצילי החיים במישרין – אנשי ונשות מערכת הבריאות. אם זה הגיוני – זה היגיון דפוק.

תגידו: אלה כוחות השוק, שלא מעריך את המקצועות הללו, כי ברוב המקרים הם לא מניבים הכנסות ישירות ורווח שנראה מיד בדו"חות – ובואו נודה על האמת, כי ברובם אלה מקצועות נשיים. אם זה השוק, יש הרבה מה לתקן בו. הצעד הראשון הוא להטמיע בקרב המנהלים ומקבלי ההחלטות ששורה באקסל היא לא חזות הכול.

לא רק איש ההיי-טק: כדאי שגם המורה תהיה מרוצה. צילום: BigStock

אבל זה לא רק המשק הפרטי. ברוב המקצועות האלה, חלק ניכר מהעובדים הם מהמגזר הציבורי, שעל השכר שלהם אחראיות הממשלות והרשתות המקומיות. וגם להן יש העדפות אחרות. כן, גם לממשלת השינוי, שחברות בה מפלגות שמאל סוציאל-דמוקרטי – מרצ ומפלגת העבודה, שלפחות לפי האידיאולוגיה שלהן אמורות לדאוג לעובדי המקצועות האלה. וזה קורה, במקרה הטוב, במידה מאוד מצומצמת. אלה לא דאגו לקבל את התיקים החברתיים במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, ולכן מה שאפשר להזכיר כאן הוא את הטבת תנאי המתמחים במתווה שאלה הגיעו אליו יחד עם משרד הבריאות ואת הגדלת הכסף שמועבר למערכת הבריאות בתקציב האחרון – וזהו. סגירת הפערים החברתיים והעלאת שכר המורים והעובדים הסוציאליים לא נמצאים בראש מעייניהם של מרב מיכאלי וניצן הורוביץ.

בחרתי לסיים בנימה קצת יותר חיובית: אנשי החינוך, הבריאות והרווחה תורמים לא פחות מאנשי ההיי-טק. הם אלה שמחנכים את הדור הבא של אנשי ההיי-טק, דואגים להסבות מקצועיות ומעל לכל שומרים על החיים של כולנו. זאת היא, כאמור, עוד סיבה מרכזית שבגינה בחרתי בהם לאנשי השנה. על הממשלה לתת להם את הכלים המרביים כדי שילמדו את הנוער הישראלי יותר מדע וטכנולוגיה ויבצעו יותר הסבות למקצועות ההיי-טק – כדי לצמצם עוד את האבטלה ובעיקר כדי שנבסס עוד את מעמדנו כאומת היי-טק וחדשנות, ושיהיו עוד אנשים ועוד קבוצות שיוכלו לקחת חלק בעוגה הזאת ולתרום לתעשיית ההיי-טק לא פחות מהסטארט-אפיסטים הקיימים, שמגיעים מהמקומות ה-"נכונים". על הממשלה וגם על המגזרים האחרים, שהרי חלק מעובדי אותם מקצועות מועסקים בעמותות ובחברות פרטיות. אם זה יקרה, בכך ייטב לכולנו.