הנדל: "אלחם בראשי רשויות שיתנגדו לאנטנות סלולריות נוספות"

שר התקשורת, יועז הנדל, יילחם "ראש בראש" בראשי רשויות מקומיות שיביעו התנגדות להקמת אנטנות סלולריות נוספות בשטחן – כך הוא אמר היום (ה') במסיבת עיתונאים לסיכום השנה. השר הנדל התייחס באירוע לשלל נושאים, בהם פריסת הסיבים האופטיים והדור החמישי, וחקיקה שהוא מתכוון להוביל, שתחייב את הרשתות החברתיות להציע שירות לקוחות.

האמירה של הנדל כי הוא מתכוון להתעמת עם ראשי הרשויות רלוונטית בעיקר לרשויות חרדיות, ערביות וליישובים קטנים, שההתנגדויות למהלך שכזה שיש בחלק מהן מצד תושבים רבות יותר מאשר ביישובים גדולים יותר. לדבריו, ההתנגדויות האלה הן אחת הסיבות לכך שבחלק לא קטן מהיישובים במגזרים אלה אין קליטה סלולרית מספיקה.

"העברנו רפורמה שמסירה את חסמי הפריסה של הטכנולוגיות הסלולריות המתקדמות כדי לעצור את ההתנגדויות האלה ואת התירוצים של החברות מדוע הן לא פורסות", אמר הנדל. "בשנים האחרונות הפסיקו להשקיע בתשתיות בגלל הורדת המחירים ומשרד התקשורת לא אכף את זה, מה שיצר מצב שבאזורים נרחבים בארץ עדיין יש קליטה לא ברמה מספקת. חוסר האכיפה נבע מכך ששרי התקשורת הקודמים נמנעו מחיכוך עם ראשי הרשויות ועם התושבים, שמפחדים מריבוי אנטנות, במקום להבין שריבוי אנטנות מוריד קרינה".

"בשנה הקרובה אלך לכל מקום שבו אין מספיק אנטנות בגלל התנגדויות של הרשויות ואומר לכלל התושבים, לרבות אלה שלא מתנגדים: אין אנטנות, וכתוצאה מכך אין מספיק קליטה סלולרית, כי ראש הרשות המקומית שלכם לא מוכן להעביר אותן תהליכי רישוי. אני הולך להתמודד ראש בראש עם ראשי הרשויות".

הנדל מתבסס על הרפורמה שעברה בחוק ההסדרים האחרון, שמעבירה חלקית את האחריות על נתינת רישיון לחברות לבנות את האנטנות הסלולריות מהרשויות המקומיות למשרד התקשורת.

"נעודד אזרחים לעבור לחברות שעומדות בפריסת הדורות הסלולריים המתקדמים"

שר התקשורת אמר כי המשרד מתכוון בנוסף לאכוף בצורה חזקה יותר את הרגולציה על הפריסה הסלולרית מצד החברות. "אני בא בשיטות המקל והגזר", ציין. "אני פותח להן אפשרויות נוספות להרוויח, כי זה בסופו של דבר האינטרס של כולנו, אבל השנה משרד התקשורת מתכוון להטיל סנקציות על חברות שלא יפרסו כפי שהן מחויבות. הודענו שעד פברואר 2023 נגיע לכך ש-95% מהמדינה תהיה מכוסה ברשתות דור רביעי. נבצע תהליכי אכיפה ופיקוח משמעותיים אם החברות לא יתקדמו לשם". איך זה ייעשה? לדברי הנדל, "יש לנו כלים טכנולוגיים שעוזרים לנו לדעת מה מצב הקליטה והכיסוי של כל חברה ובכל מקום. השנה נחשוף אותם ונעודד אזרחים לעבור לחברות שעומדות ביעדים של פריסת הדורות הסלולריים המתקדמים, כי יש לנו אינטרס לעודד את החברות להשלים אותה". לצד זאת, במשרד התקשורת ממשיכים במהלכים לסגירת רשתות הדור השני והדור השלישי הסלולריים עד סוף 2025.

הנדל התייחס גם למחירי חבילות הסלולר – שלא עלו בהרבה, בניגוד למה שראשי החברות איימו בעבר – ואמר כי "אני מעריך שהמחירים לא יעלו גם בעתיד. אלא שישראל נמצאת אחרי המדינות המתקדמות בתשתיות התקשורת שיש בה, כי החברות לא השקיעו בכך עקב המחירים הנמוכים של חבילות הסלולר, וצריך למצוא את האיזון, כך שגם אם תהיה עליית מחירים קלה – זה בסדר".

חברות שיעמדו ביעדי פריסת הסיבים האופטיים יזכו לעידוד פרסומי ממשרד התקשורת. צילום: BigStock

"המטרה: שישראל תהיה הקטר של הדור החמישי"

נושא מרכזי נוסף בפעילות משרד התקשורת הוא הסיבים האופטיים. בדצמבר אשתקד נחקק בכנסת מתווה הסיבים האופטיים, שביטל את חובת הפריסה האוניברסלית שלהם והקים קופת תמרוץ לפריסתם ב-18% משטח המדינה, שכולם בפריפריה. לפי המשרד, הסכום שהחברות העבירו השנה לקופה זו ויעבירו בימים הקרובים יסתכם בכ-90 מיליון שקלים. בפברואר הקרוב המשרד מתכוון לפרסם את המכרז הראשון לפריסת הסיבים האופטיים באזורים שכלולים בקופת התמרוץ.

בזק אחראית לפריסת הסיבים ב-82 האחוזים האחרים של המדינה. כרגע, אמר הנדל, מחצית מהמדינה מונגשת לסיבים אופטיים, והיעד הוא להגיע בשנה הקרובה ל-70%. כמו כן, בשנה האחרונה נרשם גידול של 83% במספר מנויי האינטרנט על גביהם, לעומת ממוצע גידול של 14% במדינות ה-OECD. עם זאת, חלק ממדינות הארגון נכנסו לתחום הסיבים האופטיים הרבה לפני ישראל והמספר הכולל של לקוחות האינטרנט מבוסס הסיבים כאן קטן הרבה יותר מהנתון בהן.

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, אמרה כי "אחד היעדים שלנו לשנה הקרובה הוא חדשנות במודלים עסקיים וביישומי דור 5. זה לא יפסח על מדינת ישראל. אנחנו מצפים לראות את חברות התקשורת משתתפות במשחק ומפתחות מודלים עסקיים חדשים. כלכלת הדור החמישי תהיה ענקית, זה לא סתם מייצר מלחמה קרה בין ארצות הברית לסין, ויש לישראל שאיפה להיות קטר בעולם הזה, שבא לידי ביטוי בבתי חולים, תחבורה חכמה, ערים חכמות ועוד".

האם יש בוועדה לנושא הרשתות החברתיות התנגדות לעמדת שר התקשורת?

לפני חודשים אחדים הקים שר התקשורת ועדה בינמשרדית לנושא הרשתות החברתיות. הוועדה טרם הגישה את המלצותיה, אולם בישיבה נטען כי גורמים בה יוצאים נגד הגישה של השר הנדל אל מול הרשתות. הנדל טען כי הוא לא שמע על כך וכי "דלתי פתוחה". הוא אמר ש-"אנחנו מנהלים דיון ממשלתי על השקיפות והאחריות שצריכה להיות מוטלת על הרשתות החברתיות. נביא לחקיקה שני נושאים: חוק הבוטים, שמגדיר מה זה בוט ומחייב שקיפות מלאה לגביהם, וחיוב הרשתות החברתיות להקים מרכזי שירות לקוחות. כך, למשל, יהיה לאזרח ישראלי לאן לפנות במקרה שהחשבון שלו נחסם".

לשאלת אנשים ומחשבים על טענות האופוזיציה שלפיהן חקיקה דוגמת הצעת החוק של בן סיעתו של הנדל, ח"כ מאיר יצחק הלוי, שנוגעת לרשתות החברתיות עלולה להביא לפגיעה בחופש הביטוי ולסתימת פיות של הימין אמר הנדל כי "אומרים שאנחנו מייצרים פה צפון קוריאה. אני לא מתרגש מזה, אני לא יודע להתווכח עם שטויות ובניגוד לטענות של בנימין נתניהו, אנחנו לא סוגרים את האינטרנט". עוד אמר הנדל, שהיה לתקופה מסוימת שר התקשורת גם בממשלה הקודמת, כי "כללית, בעוד שאז הייתי צריך להילחם מול צרכים פוליטיים, בממשלה הנוכחית אני מקבל יותר חופש פעולה".

נושא נוסף שעלה הוא הצורך בקידום תשתיות התקשורת האזרחיות אל מול הצרכים הביטחוניים, ובפרט של צה"ל. מימון שמילה, ממלא מקום מנכ"לית משרד התקשורת, שהיה אחראי על התדרים בצה"ל, אמר כי "יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם הצבא. בכל פעם שאנחנו מעלים בפני צה"ל צורך בפינוי או הזזת תדרים לצרכים אזרחיים – הוא עושה זאת. אנחנו יודעים לתת מענה גם לצרכים הביטחוניים וגם לצרכים האזרחיים-מסחריים".

שמילה התייחס גם למתקפות הפישינג באמצעות הודעות SMS, שהולכות וגוברות. "קיימנו באחרונה שולחן עגול בנושא עם חברות הסלולר, מערך הסייבר הלאומי, השב"כ והמשטרה. אלא שזאת הריגת יתוש, בעוד שצריך כאן לייבש ביצות. זה לא נושא עיקרי בפעילות שלנו, אבל אנחנו על זה ונקדם את המלחמה בהודעות האלה ב-2022", ציין.