Tab 11 Pro של לנובו – ביצועים טובים עם תמונה שהיא חוויה לעיניים

לקח זמן די רב לשוק הטאבלטים להתעורר ולהיצמד בזווית גרף המכירות שלו לזו של שוק המחשבים, שבינתיים כבר התחיל לראות את הברקסים נלחצים. אבל עוד לפי כן, החברות המובילות בשוק החלו להשיק טאבלטים עם מסכים גדולים יחסית, כדי לתת הרגשה שהם כלים יותר פרודוקטיביים, ולא רק כלים לצריכת מדיה.

אני לא יודע עד כמה הניסיון הזה הצליח, אבל גם לנובו הלכה לכיוון הזה עם Tab 11 Pro שהוא הטאבלט הכי חזק שהיא השיקה מזמן זמן די רב, בו היא התמקדה כמעט לחלוטין בשוק הביניים, ואף למטה ממנו, בכל מה שקשור לפעילות הטאבלטית שלה.

לנובו בחרה עבור הטאבלט הזה מסך בגודל 11.5 אינץ', ברזולוציה סבירה ואף יותר של 2K וקצת יותר. למרות שמדובר 'רק' בפאנל IPS בקצב רענון סטנדרטי לחלוטין של 60 הרץ, התמונה פשוט נהדרת וחוויה לעיניים. בשילוב עם לא פחות מארבעה רמקולים מצוינים, אחד בכל פינה של הקצוות הקצרים של הטאבלט, שגם תומכים ב-Dolby Atmos ומבוססים על טכנולוגיה של JBL, היה ברור אחרי זמן קצר אל תוך הבדיקה שמדובר בטאבלט שאת תפקיד המדיה שלו ממלא היטב.

המעבד הוא לא מהשורה הראשונה, מה שעוזר גם לזמן העבודה של המחשב. מדובר ב-Snapdragon 730G שהוא מעבד עם 2 ליבות מהירות יותר, במהירות מרבית של 2.2 גיגה-הרץ, ו-6 ליבות במהירות 1.85 גיגה-הרץ, והוא גם כולל מודם 4G, ובישראל זה בהחלט מספק עדיין ברוב המקומות. הזיכרון המשובץ בטאבלט הוא בנפח של 6/128 גיגה-בייט ויש גם חיישן טביעות אצבע, שמשולב בכפתור ההפעלה אשר נמצא 'למעלה' מימין – ותהליך ההגדרה שלו קצת מעצבן בגלל הכפתור הצר.

ולא סתם הכפתור צר. מדובר בטאבלט שלמרות שמשובצת בו סוללה בנפח של 8,600mAh, עוביו מסתכם ב-5.8 מ"מ וזה מדהים, בעיקר כשזה מלווה במשקל כמעט מינימלי של 485 גרם בלבד.

עוד מציע Tab 11 Pro חיבור USB Type-C להטענה באמצעות מטען בהספק של 20 וואט. יש גם שתי מצלמות מלפנים, שתיהן בגודל 8 מגה-פיקסל ועם מיקוד קבוע, והן עובדות היטב עבור ועידות וידיאו, שלצידן מערך כפול מיקרופונים רגישים. מאחור יש גם שתי מצלמות, אחת בגודל 13 מגה-פיקסל ומיקוד אוטומטי ואחת בגודל 5 מגה-פיקסל עם מיקוד קבוע ושדה צילום של 120 מעלות. ואין מה להתלהב, כמו ברוב מצלמות הטאבלטים.

עם מקלדת ומעמד. Lenovo Tab Pro 11. צילום: יח"צ

מעמד נפתח מאפשר מרחב בחירת זוויות גודל למדי

אני קיבלתי את הטאבלט לסקירה עם ערכת אביזרים מלאה שכוללת את העט הקנייני Precision Pen 2, מקלדת וכיסוי אחורי עם מעמד נפתח, שמאפשר מרחב בחירת זוויות גודל למדי. ההצמדה של הכיסוי האחורי והמקלדת מבוצעים בקלות, והמקלדת יציבה במקומה לאחר מכן, אלא אם ממש מתכוונים להוציא אותה ממקומה.

אני לא חובב של המקלדות הדקות הללו, שאופייניות כתוספת לטאבלטים בכל רמות המחיר, וגם הפעם לא התלהבתי. היא שימושית יותר ממקלדת על המסך, במיוחד במסך גדול של טאבלט, אבל לא יותר מאשר להקלדת תשובות קצרות למיילים. במקרה של הקלדת כתבות ומאמרים, אני מעדיף לחבר מקלדת חיצונית באמצעות בלוטות'.

מערכת ההפעלה, שעודכנה לאנדרואיד 11 תוך כדי הסקירה, מכילה כמובן שינויים שביצעה לנובו לשימוש בטאבלט גם 'במצב מחשב'. אחת מאפשרויות ברירת המחדל היא העברת התצוגה והממשק למצב עבודה כמו חלונאי, עם חיבור המקלדת, ומעבר למצב טלפון – אם תרצו – עם ניתוקה. בדרך כלל הזיהוי עבד היטב, אבל רק בדרך כלל, ואז צריך לגשת ידנית להגדרה ולשנות אותה.

במצב החלונאי יש שורת משימות כמו ב-Windows, כשכפתורי הניווט מוזזים הצידה כמו בהתאם, כולל כפתור הבית והכפתור להצגת האפליקציות. המעבר בין האפליקציות מבוצע בקלות בלחיצה על הצלמית המתאימה, וניתן לעבוד במסך מלא או במסגרת של חלון מוקטן. זה נחמד מאוד עבור Gmail, לדוגמה, עבודה עם Docs ואפילו לגלישה באינטרנט, אבל רוב היישומים מצד שלישי לא מותאמים לעבודה בחלונות קטנים – והם גם לא עובדים היטב – כך שבמקרים כאלה העדפתי לנתק את המקלדת.

הביצועים של Tab 11 Pro תאמו למעבד ולכמות הזיכרון בהן הוא צויד, וזה אומר גבוה עבור שוק הביניים אבל לא לגמרי נוגע בצמרת. עם זאת הוא הפתיע אותי מאוד עם זמן עבודה של 13:52 שעות במבחן הזמן המעודכן של PCMark for Android, וזאת בבהירות מספיק גבוהה כדי לקרוא טקסטים בנוחות בלי לשנות את הרזולוציה.

הוא לא זול. עם חבילה שקיבלתי איתו – המקלדת חרוטה באותיות בעברית – הוא עולה קצת יותר מ-2,550 שקל במחירי שוק. עם זאת, הוא עדיין זול בכמאתיים שקל ויותר מה-Tab S7 FE של סמסונג וה-iPad Mini של אפל, כשהם 'ערומים' ללא תוספות, כך שהתצורה שהוא מציע גבוהה למדי לעומתם.