ישראל מדורגת במקום ה-26 מתוך 70 במדד הכלכלה הדיגיטלית העולמי של יבמ ואקונומיסט

ישראל עלתה מקום אחד במדד הכלכלה הדיגיטלית לשנת 2010, שנערך על ידי יחידת המחקר של העתון אקונומיסט (economist) ויבמ (IBM), והיא ניצבת במקום ה-26 מתוך 70 מדינות מכל העולם. מדינות סקנדינביה תופסות חמישה מששת המקומות הראשונים ברשימה, כאשר שוודיה חולפת על פניה של דנמרק, ומתייצבת במקום הראשון. ארה"ב מדורגת שלישית, ואחריה פינלנד שזינקה מהמקום העשירי אל הרביעי, הולנד, נורווגיה, הונג קונג, סינגפור, אוסטרליה וניו זילנד.

טאיוואן (12 השנה, 16 אשתקד), ודרום קוריאה (13 השנה, 19 אשתקד) רשמו התקדמות משמעותית – והמדינות המובילות באסיה מתקדמות מהר יותר במדדי איכות הפס הרחב הזמין בתחומן, בהשוואה לאירופה ולצפון אמריקה.

הדירוג השנתי של מוכנות לעסקים אלקטרוניים נערך בשיתוף פעולה על ידי יחידת המחקר של העתון אקונומיסט ומכון יבמ לערך עסקי (The IBM Institute for Business Value), הפועל במסגרת שירותי הייעוץ של החברה, ומתמחה במחקרים בתחומי תעשייה שונים. מדד הכלכלה הדיגיטלית של האקונומיסט מתפרסם זו השנה העשירית – ולאחר עשור שבו הוגדר הדירוג תחת כותרת של "מוכנות לכלכלה דיגיטלית" – e-Readyness – קובעים עתה עורכי המחקר השנתי, כי כל 70 המדינות המדורגות במסגרתו מוכנות כבר למעשה לכלכלה דיגיטלית ועתה יש לדרג את ביצועיהן בתחום עצמו.

כיוון שהשימוש בעושר היישומים והשירותים הזמינים כיום מחייב רשתות באיכות גבוהה, מבוסס הדירוג במדד, בין השאר, על איכות הפס הרחב והגישה למשתמשים ניידים, יחד עם היקף החדירה של השירותים האלה. כתוצאה, רשמו מדינות באסיה שהשקיעו משמעותית בתחומים האלה עליות מרשימות בטבלת הדירוג, בעוד מדינות מסויימות באירופה ובאמריקה החייבות לבצע השקעות נוספות ברשתות התקשורת בפס רחב נופלות במורד הרשימה.

על פי עורכי הדירוג, שוודיה, המובילה את הדירוג העולמי, נהנית לא רק מרשתות פס רחב – אלא גם מאקלים עסקי יציב, סביבת חקיקה הולמת, מערכת חינוך ותרבות, מדיניות תומכת בתחום התקשורת – התורמים כולם להרחבת השימוש בשירותים דיגיטליים על ידי משתמשים פרטיים ועסקים כאחד.

הדירוג של האקונומיסט ויבמ מבוסס על יותר מ-100 קריטריונים כמותיים ואיכותיים, בשש קטגוריות שונות: קישוריות ותשתיות טכנולוגיות (20% מהציון הסופי), סביבה עסקית (15% המבוססים על תשעה אינדיקטורים ראשיים המסכמים 74 משתנים), סביבה חברתית ותרבותית (15%), חקיקה ומדיניות (15%), התנהלות הממשלה והחזון הממשלתי (15%), ואימוץ טכנולוגיות על ידי לקוחות ועסקים (25%).

עורכי הדירוג קובעים, כי הפער הדיגיטלי בין המדינות המדורגות הצטמצם אשתקד, בזכות תהליך של העלאת רף השירותים המוצעים בכל העולם.