בינת גיבתה את מערכות משרד הבריאות עם קומוולט – במיליוני שקלים

בינת תקשורת עורכת בימים אלה פרויקט רחב היקף לגיבוי והתאוששות מאסון במשרד הבריאות, שבמסגרתו הוטמעו פתרונות קומוולט. הפרויקט, שארך חמישה חודשים, צפוי להסתיים בימים הקרובים. היקפו הכספי עומד על מיליוני שקלים.

את דבר קיום הפרויקט חשף ראובן אליהו, מנהל תחום תשתיות ואבטחת סייבר (CTO) במשרד הבריאות, בכנס שערך היום (ה') הסניף הישראלי של קומוולט באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים. באירוע השתתפו מאות נציגים מלקוחות החברה ומשותפיה העסקיים.

אליהו דיבר באירוע על הפרויקט ועל הנסיבות שהביאו להחלטה לצאת אליו. הוא ציין כי "לפני כעשור, משרד הבריאות הגה את החזון שלו לעולם הרפואה הדיגיטלית – כיצד משלבים בין עולמות הרפואה והטכנולוגיה, לטובת רפואה טובה יותר. זה נעשה בארבעה רבדים: רפואה מותאמת אישית, קידום בריאות ומניעת חולי, בריאות בת-קיימא ובריאות זמינה".

"הקורונה גרמה לנו לשינוי תפעולי ומחשבתי", אמר. "הבנו שללא מידע, לא נצליח לנצח את המערכה. נדרשנו להיות מקושרים לכל המערכות השונות ולמקורות המידע השונים, לנתח את המידע ולהציג את הניתוח לציבור ולמקבלי ההחלטות. הקורונה הביאה לגידול בפעילות של הרפואה מרחוק, ולאימוץ טכנולוגיות דיגיטל, אבל אז גילינו שגם ההאקרים 'עובדים' איתנו, ושרמת התחכום של המתקפות שלהם גדולה ומורכבת. נקודת המפנה הייתה ב-8 במרץ 2020 – אז חל גידול של עשרות אלפי אחוזים בהיקף הכניסות אלינו, שכיום עומד על שלושה מיליון כניסות ביום. לולא הענן היינו מתרסקים אז. מספר השירותים שלנו בענן גדל בקורונה מ-100 ל-300, הוספנו בסיסי נתונים חדשים וגדלנו בפעילות הכספות – ממאות אלפי קבצים למיליוני קבצים ביום".

"המערכות שפעלו עד לפרויקט הנוכחי לא הותאמו להתמודד עם כמויות עצומות של נתונים. בעקבות משבר הקורונה, חווינו הכפלה במספר המערכות התפעוליות במשרד, כמו גם בהיקף הנתונים שבהם אנחנו נדרשים לטפל. אנחנו מפעילים כיום כ-3,000 שרתים וירטואליים בדטה סנטר המרכזי, לצד כמה מאות שרתים נוספים באתרים אחרים של המשרד, דוגמת לשכות בריאות ובתי חולים גריאטריים ופסיכיאטריים. מצב חדש זה הביא לכך שנדרשנו למערכת חזקה, עתירת ביצועים, שתתמודד עם היקפי המידע החדשים ותבצע גיבוי יומי בזמן קצר הרבה יותר. התמודדנו עם הכמויות העצומות תוך צמצום חלון הגיבויים עקב הגדלת שעות הפעילות. במקביל, פעלו מערכות גיבוי וארכוב שונות לגופים שונים, ונדרשנו לאיחוד של כלל מערך הגיבוי, תוך מענה לאיומים ולצרכים העדכניים של המשרד", אמר.

חשיבה מחודשת על ההגנה – ומכרז בהתאם

"עשינו חשיבה מחודשת על ההגנה", הוסיף אליהו. "יצאנו למכרז שבפעם הראשונה, אנשי IT ואבטחה בנו אותו ביחד. בתהליך הבחירה חיפשנו מערכת אחת, אינטגרטיבית, שתיתן מענה לגיבוי לדיסקים, לגיבוי לקלטות, לניהול האחסון ולחיבור לארכיון – וכל זאת בתמיכה עננית מלאה. הסיבה לכך היא שאנחנו חלוצים בענן מבין ארגוני הממשלה, נמצאים שם כבר שש שנים וצורכים שירותים במיליוני דולרים בשנה – על Azure של מיקרוסופט, AWS ויבמ. בענן ניתן לאמץ טכנולוגיות בקלי קלות ולצרוך לפי שימוש. באחרונה פרסמנו חוזר שמאפשר לארגוני בריאות לעלות לענן – זו פריצת דרך".

"בעקבות הפרויקט אנחנו פועלים באופן משופר, ומוגנים יותר", סיכם אליהו. "יש לנו כעת מערכות בעלות יחס דחיסה גבוה. חסכנו רכש של דיסקים בעלות של חצי מיליון דולר למשך שנתיים. הגיבוי נעשה בתוך חלון הזמן, אורך 4-5 שעות וכך לא מפריע לעבודה השוטפת. יש לנו ניטור של התהליכים לצד הגנה על הנתונים. מצאנו והטמענו מוצר אחד לטיפול בדטה, עם גיבוי, שחזור וארכוב, שתומך במגוון מערכות תפעוליות ואפליקציות של נתונים בהיקפים עצומים ויכולת להתמודד עמם בזמן קצר. כך קיבלנו גישה מיידית למידע המאורכב, עם יכולת לעבודה היברידית. חלון הזמן של הגיבוי השתפר פלאים, ואנחנו עומדים בו באופן מלא ולא חורגים – מה שמאפשר עבודה רציפה מתחילת יום העסקים".