לידיעת פוטין: משרד החוץ האמריקני הקים מערך סייבר

אנתוני בלינקן, שר החוץ של ארצות הברית, הכריז אתמול (ד') על הקמת לשכת סייבר חדשה במשרד. זאת, "כדי לסייע בהתמודדות עם איומי הסייבר ועם סוגיות דיפלומטיות הכרוכות בהפעלה של טכנולוגיות בצמיחה".

הגוף החדש המוקם, שנקרא הלשכה לענייני מרחב הסייבר ומדיניות דיגיטלית, הוכרז על ידי בלינקן כאשר הוא נאם על הצורך בארגון מחדש של מבנה משרד החוץ וחידוש שלו, כדי לענות על צרכי המאה ה-21. מזכיר המדינה ציין שלפני הקמת הלשכה הוא התייעץ עם הקונגרס ועם מומחים חיצוניים.

"לסטייט דיפרטמנט יש חלק גדול בעיצוב המהפכה הדיגיטלית"

"יש לנו חלק גדול בעיצוב המהפכה הדיגיטלית שמתרחשת סביבנו, ועלינו לוודא שהיא משרתת את האנשים שלנו, מגינה על האינטרסים שלנו, מגבירה את התחרותיות שלנו ומקיימת את ערכינו", אמר בלינקן.

"בתמיכת הקונגרס", ציין, "בכוונתי להקים לשכה חדשה לעולמות הסייבר והמדיניות הדיגיטלית. לצד מינוי מנהל לגוף, שיהיה במעמד של 'שגריר כללי' (או 'שליח ייעודי מיוחד'), נמנה גם שליח מיוחד לתחומי טכנולוגיות קריטיות וחדשות".

במה תעסוק הלשכה החדשה?

הלשכה החדשה תטפל בכמה נושאים: איומי סייבר, חופש אינטרנט עולמי, הסיכונים הקשורים למעקבים אלקטרוניים, ועבודה עם בעלות ברית דמוקרטיות כדי לקבוע נורמות ותקנים בינלאומיים לגבי טכנולוגיות מתפתחות.

שני בעלי התפקידים החדשים ידווחו בשנה הראשונה לפעילותם לפרופ' וונדי רות שרמן, המשנה לשר החוץ בלינקן. הוא ציין כי "מחלקת המדינה תתמקד גם בהעסקת אנשים בעלי מומחיות מדעית וטכנולוגית, כדי להתמודד עם איומים מתעוררים". לדבריו, "על ידי נקיטת הצעדים הללו, נוכל להבטיח בצורה טובה יותר שארצות הברית תישאר מובילת החדשנות העולמית וזו שקובעת את הסטנדרטים בעולם".

המניע להקמת הגוף החדש נובע משינויים שנעשו במשרד במהלך ממשל טראמפ. לפני כארבע שנים, רקס טירלסון, שהיה שר החוץ הראשון בממשלו של הנשיא הקודם, מיזג את היחידה של המתאם לנושאי סייבר עם יחידה אחרת במחלקת המדינה. הדבר עורר ביקורת רחבה על כך שהמהלך עלול לערער את מאמצי הדיפלומטיה של מחלקת המדינה בתחום הסייבר. בחלוף השנים, ובגבור הביקורת, מייק פומפיאו, ממשיכו בתפקיד, הכריז על הקמת הלשכה לאבטחת מרחב הסייבר והטכנולוגיות בצמיחה. אלא שהוא עשה זאת בימיו האחרונים של ממשל טראמפ. גם מהלך זה גרר ביקורת – על ההקמה בחופזה של הגוף, שנעשתה ללא תכנון מוקדם. בסופו של דבר, לאחר התערבות הקונגרס, בית הנבחרים העביר את חוק הדיפלומטיה בסייבר השנה. המהלך של בלינקן הוא מימוש הוראות החוק.

הקמת הלשכה החדשה היא בין מגוון צעדים נוספים שעליהם הודיע בלינקן בנאומו, שנועדו לסייע למודרניזציה של משרד החוץ. הוא הדגיש את הצורך להשאיר את מחלקת המדינה במצב טוב יותר, כדי "להתמודד עם איומים נוכחיים ועתידיים. יש לפנינו חלון הזדמנויות לעשות שינוי היסטורי ומתמשך – ואנחנו נחושים לממש אותו".

גל של תקיפות סייבר רוסיות נגד יעדים אמריקניים

ברקע הקמת גוף הסייבר החדש, השבוע פורסם כי מיקרוסופט הודיעה באחרונה ל-609 ארגונים שהם היו יעד ל-22,868 ניסיונות חדירה למערכות שלהם. על פי הענקית מרדמונד, סוכנות הביון הראשית של רוסיה השיקה קמפיין נוסף, רחב היקף, לפריצה לאלפי רשתות מחשבים של ממשלת ארצות הברית, תאגידים וצוותי חשיבה במדינה. מומחים ציינו שקמפיין הפריצה הרוסי מגיע חודשים בלבד לאחר שנשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, הטיל סנקציות על מוסקבה בתגובה לסדרה של מבצעי ריגול מתוחכמים בסייבר שהדוב הרוסי ביצע ברחבי העולם.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. צילום: BigStock

קבוצת ההאקרים APT29, שפועלת בחסות הקרמלין, התפרסמה בביצוע מתקפת הענק שהחלה בסולארווינדס ומשם המשיכה לעשרות סוכנויות פדרליות ולמאות ארגונים ברחבי העולם. במאי השנה היא פעלה שוב, כך לפי מיקרוסופט. הקבוצה, שידועה גם בשם Cozy Bear (דובי חמים ונעים), מקושרת ל-SVR, שירות ביון החוץ של רוסיה, ולעתים גם ל-FSB, שירות הביטחון הפדרלי, ה-"יורש" של הקג"ב. זמן מה לאחר חשיפת הפריצה לסולארווינדס קבעו גורמי ביון מערביים כי הקבוצה היא זו שאחראית למתקפת הסייבר הענקית, אף שמוסקבה, כצפוי, הכחישה זאת כמה פעמים. חברי הקבוצה היו מעורבים גם בפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית במהלך המרוץ לנשיאות ב-2016.

מומחים ציינו את הפרדוקס שבו שתי המעצמות פועלות בשני רבדים: האחד – נציגי שתי הממשלות נפגשים באופן קבוע כדי להילחם בכופרות ובחוליים אחרים של עידן האינטרנט, לרבות פגישת פסגה בין הנשיאים ביידן ופוטין, שעסקה גם בנושא זה, והשני – המשך המתקפות הרוסיות בסייבר נגד ארגונים, חברות ועמותות ברחבי העולם. חלק ניכר ממתקפות אלה מבוצעות על יעדים אמריקניים.